מידרוג מורידה את דירוג האשראי של אינטרנט זהב - המניה נופלת 3%
מידרוג מודיעה הבוקר (ה') על הורדת דירוג האשראי של אינטרנט זהב מדירוג A3 לדירוג Baa1 והותרת הדירוג תחת בחינה (Credit Review) עם השלכות שליליות. בתוך כך המניה נופלת 3% אינטרנט זהב אגח ד צונחת כעת במסחר 2.6% לתשואה של כ-7.4%. בעקבות הורדת הדירוג כאמור צפויה האג"ח להיגרע מהמדדים תל בונד 40, 60, תל בונד צמודות וצמודות A בהם נדרש דירוג מינימלי של A3.
בחברת דירוג האשראי מסבירים כי הורדת דירוג אגרות החוב נובעת מהיחלשות הגמישות הפיננסית של החברה לאור הירידה בשווי השוק של אחזקות החברה (64.8%) במניות בי קומיוניקיישנס, בעלת השליטה בבזק וכפועל יוצא עלייה חדה בשיעור המינוף של האחזקה לעבר טווח של 75%-70%, אשר אינו הולם את הדירוג הקודם, כאשר רמת המינוף צפויה להוסיף ולהיות תנודתית.
להערכת מידרוג רמת המינוף הנוכחית מכבידה על גמישותה הפיננסית של החברה בין היתר בשל כך שהיא מגבילה את נגישותה למחזור התחייבויותיה וברקע רמת נזילות שאינה מספקת. יתרות הנזילות במאזנה של אינטרנט זהב אשר הסתכמו בכ-195 מיליון שקל ליום נכון לסוף שנת 2017 הכוללות בעיקר תיק ניירות ערך סחיר, תומכות בשירות החוב של החברה בארבעת הרבעונים הקרובים אולם מידרוג מעריכה כי על מנת לשמור כרית נזילות בהיקף גבוה מ-100 מיליון שקל נדרשת החברה למקורות חיצוניים כבר בטווח הקצר.
הגמישות הפיננסית של החברה נתמכת להערכת מידרוג בכך שכל אחזקות החברה בביקום חופשיות משעבוד, ובפרט כ-14.8% מעבר לגרעין השליטה, בשווי שוק של כ-200 מיליון שקל הניתן למימוש או לשעבוד, כאשר יתר האחזקה מהווה את גרעין השליטה (בשירשור) בבזק ולפיכך מימושה מוגבל באישורים הנדרשים לשליטה בבזק.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי מידרוג "דירוג אינטרנט זהב מוסיף להיתמך בשליטתה בשירשור בבזק, באמצעות האחזקה בביקום. מנגד, דירוג החברה מושפע לשלילה מתלותה הגבוהה של החברה באחזקה בביקום לצורך שירות התחייבויותיה ונראות דיבידנדים בינונית מאחזקה זו".
- 1.ביזפורטל 12/04/2018 10:55הגב לתגובה זוכל הירידות בבזק ובי קום מופעל על ידי גורמים אינטרסנטים שפעלו יד אחד רואים וכולם יודעים מזה כך שזה לא על רקע כלכלי
- dw 12/04/2018 12:33הגב לתגובה זובזק חילקה את כל רווחיה בעבר ולא השקיעה בעתידה. כאשר תתחיל גנריקה במוצר ה"קופקסון" של טבע, הטלפון הקווי, אז מצבה ידרדר במהירות. המוצר הזה הוא מה שמניב לה את רוב רווחיה כיום, והוא כיום מתומחר מאד ביוקר, בדומה למחירי הסלולר לפני כמה שנים. בהתחשב במחירי הסלולר כיום על מחירי הטלפון הקווי לרדת בכ 80%. מ 25 שקלים לקו קל ל 5 שקלים, ודבר חופשי ב 10 שקלים. אין שום הצדקה לעושק של מיליוני קשישים בטלפון הקווי. המניה נסחרת כיום במכפיל הון מפחיד של 6 (טבע למשל, אחרי הקריסה, נסחרת סביב הונה העצמי). על בזק לעצור לחלוטין את חלוקת הדיבידנד ולהתחיל לחזק את הונה העצמי השדוף. המשמעות היא פגיעה קשה בקומץ משקיעים, אשר נמצא בביקום ואינטרנט זהב, אולם מה שבזק צריכה לעשות זה לדאוג לבזק, ולא לקומץ משקיעים ממונפים.

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?