טיל בליסטי צפון קוריאה שיגור
צילום: AFP PHOTO/KCNA VIA KNS

המניה שטסה מעל 45% במחזור חריג ומרכזת עניין

סיירן דיווחה על הקצאה פרטית לקרן פריווט אקוויטי לפי מחיר של 1.85 דולר  למניה - מחיר הגבוה ב-20 סנט ממחיר המנייה הנוכחי
נועם בראל | (3)

מניית  סיירן הדואלית (סימול: CYRN) שנסחרת גם במדד SME60 (לשעבר יתר 50) מזנקת הבוקר מעל 40% במחזור הרביעי בגודלו בבורסה לאחר שהחברה דיווחה על הקצאה פרטית של 10.6 מיליון מניות לקרן הפריווט אקוויטי Warburg-Pincus וזאת לפי מחיר של 1.85 דולר למניה, כלומר פרמיה של 12% על מחיר הסגירה אתמול בוול סטריט וסה"כ השקעה של 19.6 מיליון דולר תמורת 21.3% מהחברה. עם זאת, הסיפור הגדול הוא בכך שלפי הודעת החברה הקרן מתכוונת לבצע בשבועות הקרובים הצעת רכש ל-31.5 מיליון ממניות החברה וזאת לפי מחיר של 2.5 דולר למניה, כלומר פרמיה של 51.5% על מחיר הסגירה אמש. כוונת הקרן היא להגיע עד להחזקה של עד 75%, כחלק מתנאי העסקה, תוכל קרן האקוויטי לבחור 2 דירקטורים בסיירן כאשר אם תושלם הצעת הרכש המיוחדת יגדל מספר הדירקטורים מטעמה. ליאור סמואלסון, מנכ"ל סיירן: "אנו גאים לקבל השקעה כזו מקרן אקוויטי בסדר גודל של וורבורג-פינקוס, שהיא אחת הגדולות והמצליחות בעולם. האנשים בוורבורג-פינקוס מבינים באמת את חזון החברה לעשות מהפכה בשוק אבטחת הענן, ואנו מאמינים שהתמיכה הכספית והתפעולית תעזור להאיץ את תוכניות הצמיחה של של סיירן." קארי דיוויס, מנכ"ל קרן האקוויטי וורבורג-פינקוס: "שוק האבטחה מבוסס הענן גדול וממשיך לצמוח. הארגונים הפרטיים מחפשים חברות שיכולות לספק להם פורטפוליו מלא של פתרונות. סיירן היא פלטפורמה מובילה שיכולה לספק מגוון פתרונות מבוססי ענן ואנו מצפים לשותפות שלנו ביחד." נזכיר כי במאי השנה, זינקה מניית סיירן במעל 30%, לאחר שהחברה הצליחה להדוף את מתקפת הסייבר המפורסמת WannaCry, כאשר מערכת הענן שלה זיהתה אותה עוד בשלב מוקדם. המערכת של סיירן איתרה 300 מקרים שונים במסגרת מתקפת הסייבר וסיווגה אותם באופן אוטומטי והצליחה להגן על הלקוחות מפני מגע עם כתובות אינטרנט נגועות. המתקפה תוארה כאחת העוצמתיות שנרשמו עד היום. סיירן, שעד תחילת 2014 נקראה קומטאץ', היא חברת תוכנה ישראלית המתמחה בפיתוח ושיווק פתרונות אבטחת רשת וסינון דואר אלקטרוני. בשנים האחרונות סיירן מצבה את עצמה כחברה מובילה לפתרונות אבטחת סייבר לארגונים, הכוללים אבטחת מייל, אבטחת רשת והגנה מפני מתקפות מתקדמות כדוגמת תוכנות כופר או ניסיונות דיג (phishing). הסינרגיה שנוצרה בחברה בין מוצר המייל שסורק מעל למיליארד מיילים ביום לפתרונות אנטי וירוס ה-SandBox Array והאבטחת רשת, מאפשרים גילוי מאוד קודם של מתקפות ZeroDay ומאפשרים לסיירן להיות הראשונה בזיהוי של מתקפות מתקדמות שמקורן בתעבורת מייל או בדפוסי גלישה של משתמשים.

  וורבורג-פינקוס, אשר הוקמה ב-1966, היא אחת מקרנות האקוויטי הגדולות בעולם, ומנהלת נכסים בהיקך של מעל 44 מיליארד דולר, כאשר בפורטפוליו שלה מעל 150 חברות מסקטורים ומיקומים שונים.  החברה השקיעה מעל 60 מיליארד דולר ביותר מ-800 חברות במעל 40 מדינות בעולם ופועלת ממשרדיה בניו-יורק, אמסטרדם, בייג'ינג, הונק קונג, לונדון ועוד.

בהיבטים הקשורים לחוק האמריקאי, את חברת סיירן ייצגו בעסקה עו"ד ג'ואי שבות ואפרים שמיידלר מהפירמה הבינלאומית גרינברג טראוריג.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    חברה מחורבנת רק עושים רעש, לא מסוגלים לפתח כלום. (ל"ת)
    מוטי 08/11/2017 00:45
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    SEM 07/11/2017 16:05
    הגב לתגובה זו
    יריית פתיחה לפני נסיקה ל-10 דולר תרשמו ותעקבו לא לראות בזאת המלצה
  • 1.
    וואו. קונים אותם בנזיד עדשים. עוד חברה פריירית. חבל (ל"ת)
    מצטערת 07/11/2017 10:34
    הגב לתגובה זו
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?