חברת החשמל
צילום: יוסי וייס

ביקושי שיא לחברת החשמל. השלימה בהצלחה את השלב המוסדי בהרחבת שתי סדרות אג"ח קיימות

חברת החשמל השלימה בהצלחה את השלב המוסדי בהרחבת 2 סדרות אג"ח קיימות. במסגרת הרחבת סדרות אג"ח 28 ו-29 נרשמו בקושי שיא של כ-5.1 מיליארד ש״ח.
מערכת Bizportal | (1)
נושאים בכתבה חברת חשמל

חברת החשמל השלימה בהצלחה את השלב המוסדי במסגרת הרחבת שתי סדרות אג"ח קיימות: סדרה 28 (שקלית, מח"מ 3.2) וסדרה 29 (צמודה, מח"מ 6.8) וגייסה כ-2.9 מיליארד ש״ח . לאור ההיקף הגדול של הביקושים, אישר דירקטוריון החברה את הגדלת ההנפקה מסך של 2.0 מיליארד ש"ח לסך כולל של  כ-3.3 מיליארד ש״ח.   אלוף במיל. יפתח רון-טל, יו"ר דירקטוריון חברת החשמל: "ההצלחה הגדולה והמרשימה של ההנפקה מעידה פעם נוספת על הבעת האמון של הגופים המוסדיים בישראל בהחלטות האסטרטגיות והמדיניות הפיננסית שמוביל הדירקטוריון, בניהול הפיננסי האחראי והשמרני של  הנהלת חברת החשמל, וביציבותה הפיננסית של החברה. עדות נוספת לכך היא העלאת דירוג החברה רק לפני  מספר ימים. חברת החשמל מקדמת בשנים האחרונות תכנית אסטרטגית לשינוי אירגוני והתייעלות שיאפשרו לחברה להמשיך ולהוביל את משק האנרגיה בעידן של תחרות. היכולות המוכחות של הנהלת החברה להוביל תהליכים מורכבים ואתגריים בסביבה הדינמית, המשתנה, המורכבת והלא יציבה, בראשיתו של עידן התחרות הן מרשימות  מאד".       עופר בלוך, מנכ"ל חברת החשמל : "העלאת דרוג החברה ערב ההנפקה מעידה על יציבותה הפיננסית ועל ניהול חוב אחראי ושקול. חברות הדירוג הביעו אמון בהתנהלות החברה והמשקיעים קראו נכון את המפה, ובהתאם לכך לא חששו להשקיע בהיקפים מרשימים".   אבי דויטשמן, סמנכ"ל הכספים בחברת החשמל: "ההנפקה הנוכחית שיקפה פעם נוספת את אמון המשקיעים בחברת החשמל.  הקשר השוטף עם המשקיעים יצר תשתית של יחסי שקיפות ואמון המהווים בסיס איתן למהלכים הפיננסיים של חברת החשמל ובראשם ניהול החוב".     בסדרה 28  גייסה החברה כ-0.37 מיליארד ש"ח ובתשואה לפידיון של 0.91% ומרווח של 0.5% מעל אג"ח ממשלתי.  ובסדרה 29 גייסה החברה כ-2.52 מיליארד ש"ח ובתשואה לפידיון צמודה למדד של 1.35% במרווח של 1.14% מעל אג"ח ממשלתי צמוד. בהנפקה השתתפו גופים מוסדיים מובילים בשוק ההון המקומי ונתקבלו ביקושים  בהיקף  כולל  של כ - 5.1 מיליארדי ש"ח. שלב המכרז הציבורי יתקיים ביום שני הקרוב .(23.10.17)

אגרות החוב מדורגות: ilAA על ידי מעלות S&P באופק יציב ו-Aa2.il באופק יציב על ידי מדרוג.  ב-16 באוקטובר, 2017, העלתה חברת הדירוג S&P Global ratings את דירוג האשראי הבינ"ל של חברת החשמל לישראל בע"מ מ-(-BBB) ל-(BBB). בעקבותיה העלתה S&P מעלות את דירוג המנפיק של חברת החשמל ל-'ilAA ' מ- 'ilAA' והוציאה אותו מרשימת מעקב עם השלכות מתפתחות. תחזית הדירוג באופק יציב.    במסגרת דוח הדירוג מציינת חברת S&P מעלות, בין היתר, כי המסגרת הרגולטורית שבה פועלת חברת החשמל לישראל השתפרה בשנים האחרונות בעקבות שיפור ביחסים עם הרגולטור. חברת הדירוג ציינה כי התחזית היציבה משקפת את הערכתה שהפרופיל העסקי של חח"י התחזק באופן בר-קיימא ושהחברה תשמור על יחס של מזומנים מפעילות שוטפת לחוב בשיעור שיעלה על 12% בממוצע בשנים הקרובות. חברת הדירוג מעריכה כי הסבירות של תמיכה ממשלתית יוצאת דופן בחח"י גבוהה מאד, דבר המשקף את חשיבותה של חברת החשמל לישראל, למשק המקומי כיצרנית החשמל המרכזית, למרות הירידה בנתח השוק, ואת מעמדה המונופוליסטי כחברת הולכה ומנהלת מערכת החשמל. הנפקת סדרות האג"ח בוצעה בהתאם לתשקיף המדף שפרסמה החברה בחודש נובמבר 2015.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אורן 20/10/2017 09:46
    הגב לתגובה זו
    לא מספיק דופקים אותנו עם מחירים בשמיים שלא הרגשנהרגשנו את המעבר לגז כפי שהבטיח הצמד שטייניץ וביבי עכשיו גם שנים את כספי הפנסיה באותו סל רעועה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

רואה חשבון
צילום: shutterstock
דעה

כהונת נשיא לכל החיים? כך נראית הדרך לדיקטטורה בלשכת רואי החשבון

חבר הוועד המרכזי מזהיר כי שינוי התקנון פותח פתח לכהונת נשיא ללא הגבלה ופוגע בעקרונות הדמוקרטיה: " דמוקרטיה בלשכת רואי חשבון מחייבת התנגדות לשינוי תקנון!"
אריאל פטל |
נושאים בכתבה לשכת רואי החשבון

המאמר הבא מתפרסם על רקע הבחירות מחר בלשכת רואי החשבון, שבמסגרתן צפויים חברי הלשכה להצביע גם על שינוי תקנון הנוגע למבנה ההנהגה ולמשך כהונת נשיא הלשכה. חן שרייבר התייחס לנושא במאמרו: תהליכי הדמוקרטיזציה שמחויבים לטובת מעמד רואי החשבון בישראל

אחד הסעיפים המרכזיים שעומדים על הפרק הוא ביטול מגבלת הקדנציות הרצופות לנשיא, מהלך שעורר בחודשים האחרונים חילוקי דעות בתוך הלשכה. הדברים שלהלן משקפים את עמדתו של אריאל פטל חבר בועד המרכזי, כפי שהיא מובאת במאמר דעה מטעמו.


לשכת רואי החשבון נמצאת ברגע קריטי בחייה. האם נמשיך בדמוקרטיה הכוללת רוטציה ותקופת צינון כל שתי תקופות כהונה רצופות או בדיקטטורה המאפשרת כהונת נשיא לכל החיים? 

מחר תתקיים הצבעה על שינוי תקנון. אין מדובר בשינוי "תמים" אלא מסווה של אפשרות כהונת נשיא ללא מגבלת קדנציות, בניגוד למצב הקיים כיום.

ברוב המוחלט של הגופים היציגים של ארגונים דומים ללשכת רואי חשבון, קיימת מגבלת קדנציות. בלשכת עורכי הדין, התאחדות הקבלנים, בורסת היהלומים וגם בכמעט כל לשכות רואי החשבון המובילות בעולם כולל צרפת, ספרד, בריטניה, בלגיה, איטליה, קנדה, ניו יורק ועוד עשרות מדינות אחרות!!!