ביקושי שיא לחברת החשמל. השלימה בהצלחה את השלב המוסדי בהרחבת שתי סדרות אג"ח קיימות
חברת חשמל חברת החשמל השלימה בהצלחה את השלב המוסדי במסגרת הרחבת שתי סדרות אג"ח קיימות: סדרה 28 (שקלית, מח"מ 3.2) וסדרה 29 (צמודה, מח"מ 6.8) וגייסה כ-2.9 מיליארד ש״ח . לאור ההיקף הגדול של הביקושים, אישר דירקטוריון החברה את הגדלת ההנפקה מסך של 2.0 מיליארד ש"ח לסך כולל של כ-3.3 מיליארד ש״ח. אלוף במיל. יפתח רון-טל, יו"ר דירקטוריון חברת החשמל: "ההצלחה הגדולה והמרשימה של ההנפקה מעידה פעם נוספת על הבעת האמון של הגופים המוסדיים בישראל בהחלטות האסטרטגיות והמדיניות הפיננסית שמוביל הדירקטוריון, בניהול הפיננסי האחראי והשמרני של הנהלת חברת החשמל, וביציבותה הפיננסית של החברה. עדות נוספת לכך היא העלאת דירוג החברה רק לפני מספר ימים. חברת החשמל מקדמת בשנים האחרונות תכנית אסטרטגית לשינוי אירגוני והתייעלות שיאפשרו לחברה להמשיך ולהוביל את משק האנרגיה בעידן של תחרות. היכולות המוכחות של הנהלת החברה להוביל תהליכים מורכבים ואתגריים בסביבה הדינמית, המשתנה, המורכבת והלא יציבה, בראשיתו של עידן התחרות הן מרשימות מאד". עופר בלוך, מנכ"ל חברת החשמל : "העלאת דרוג החברה ערב ההנפקה מעידה על יציבותה הפיננסית ועל ניהול חוב אחראי ושקול. חברות הדירוג הביעו אמון בהתנהלות החברה והמשקיעים קראו נכון את המפה, ובהתאם לכך לא חששו להשקיע בהיקפים מרשימים". אבי דויטשמן, סמנכ"ל הכספים בחברת החשמל: "ההנפקה הנוכחית שיקפה פעם נוספת את אמון המשקיעים בחברת החשמל. הקשר השוטף עם המשקיעים יצר תשתית של יחסי שקיפות ואמון המהווים בסיס איתן למהלכים הפיננסיים של חברת החשמל ובראשם ניהול החוב". בסדרה 28 גייסה החברה כ-0.37 מיליארד ש"ח ובתשואה לפידיון של 0.91% ומרווח של 0.5% מעל אג"ח ממשלתי. ובסדרה 29 גייסה החברה כ-2.52 מיליארד ש"ח ובתשואה לפידיון צמודה למדד של 1.35% במרווח של 1.14% מעל אג"ח ממשלתי צמוד. בהנפקה השתתפו גופים מוסדיים מובילים בשוק ההון המקומי ונתקבלו ביקושים בהיקף כולל של כ - 5.1 מיליארדי ש"ח. שלב המכרז הציבורי יתקיים ביום שני הקרוב .(23.10.17)
אגרות החוב מדורגות: ilAA על ידי מעלות S&P באופק יציב ו-Aa2.il באופק יציב על ידי מדרוג. ב-16 באוקטובר, 2017, העלתה חברת הדירוג S&P Global ratings את דירוג האשראי הבינ"ל של חברת החשמל לישראל בע"מ מ-(-BBB) ל-(BBB). בעקבותיה העלתה S&P מעלות את דירוג המנפיק של חברת החשמל ל-'ilAA ' מ- 'ilAA' והוציאה אותו מרשימת מעקב עם השלכות מתפתחות. תחזית הדירוג באופק יציב. במסגרת דוח הדירוג מציינת חברת S&P מעלות, בין היתר, כי המסגרת הרגולטורית שבה פועלת חברת החשמל לישראל השתפרה בשנים האחרונות בעקבות שיפור ביחסים עם הרגולטור. חברת הדירוג ציינה כי התחזית היציבה משקפת את הערכתה שהפרופיל העסקי של חח"י התחזק באופן בר-קיימא ושהחברה תשמור על יחס של מזומנים מפעילות שוטפת לחוב בשיעור שיעלה על 12% בממוצע בשנים הקרובות. חברת הדירוג מעריכה כי הסבירות של תמיכה ממשלתית יוצאת דופן בחח"י גבוהה מאד, דבר המשקף את חשיבותה של חברת החשמל לישראל, למשק המקומי כיצרנית החשמל המרכזית, למרות הירידה בנתח השוק, ואת מעמדה המונופוליסטי כחברת הולכה ומנהלת מערכת החשמל. הנפקת סדרות האג"ח בוצעה בהתאם לתשקיף המדף שפרסמה החברה בחודש נובמבר 2015.
- 1.אורן 20/10/2017 09:46הגב לתגובה זולא מספיק דופקים אותנו עם מחירים בשמיים שלא הרגשנהרגשנו את המעבר לגז כפי שהבטיח הצמד שטייניץ וביבי עכשיו גם שנים את כספי הפנסיה באותו סל רעועה
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
