לא לשימוש
צילום: יצחק הררי, אלעד מלכה

שר האוצר כחלון בוחן הורדת מסים - הנגידה פלוג מתנגדת: "זה לא יהיה נכון"

קרנית פלוג נגידת בנק ישראל על עודפי גביית המסים במשק, על ההתערבות בשוק וגם - מתייחסת לביטקוין
גיא בן סימון | (33)
נושאים בכתבה קרנית פלוג
נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, צפויה לקבל היום בוושינגטון את פרס הנגיד המצטיין, וזאת בסיכום של 4 שנות כהונה. על רקע הערכות שמגיעות מכיוון מסדרונות האוצר על הכוונה להוריד מסים (בהם מס חברות) הודות לעודפי גבייה, בעת ביקורה בניו יורק פלוג התייחסה לעניין, להמשך ההתערבות בשוק המט"ח וגם לאיומי המטבעות הדיגיטליים. פלוג אמרה הבוקר מוושינגטון: "חשוב לבחון מבחינה מקצועית על בסיס הנתונים עד כמה העודף שאנו רואים בגביית המסים נובע מאירועים חד פעמיים שבגינם יותר סביר להוריד את החוב וצריך להבין את התמונה התקציבית לשנים הבאות. בסופו של דבר כאשר אנו קובעים את שיעור המסים יש חשיבות רבה ליציבות של שיעורי המס ולכן ההחלטות באופן כללי צריכות להתקבל לא רק לשנה הבאה אלא גם לקראת השנים קדימה". נזכיר כי הזינוק בהכנסות השנה נובע מגבייה חד פעמית ענקית ממכירת חברות (כמו: כתר, מובילאי ועוד) והפרשות לדיווידנד של חברות "ארנק" (בחודש ספטמבר). "ככל שהגבייה המוגברת נובעת מאירועים חד פעמיים, אני חושבת שלעשות פעולות לטווח הארוך לא יהיה נכון", אמרה פלוג. נציין כי לפי הערכות, האוצר צופה עודף גבייה קטן יחסית שבין 1 ל-2 מיליארד שקל בשנת 2018 בגין קבלת הכנסות נוספות ממכירת מובילאיי, מכירת חלק מבנק הפועלים וחלק נוסף ממאגר תמר.  האם בנק ישראל חזר להתערב במט"ח? "המדיניות שלנו לא השתנתה, לאורך זמן אנו מגיבים לשער החליפין. צריך לזכור שהמדיניות של חלק מהבנקים המרכזיים בעולם ממשיכה להיות מאד מאד מרחיבה - מה שמשפיע ויוצר לחצים בשוק המט"ח. גם באירופה וגם ביפן נמשכת מדיניות מרחיבה עם ריביות שליליות". בנק ישראל צריך לפקח על הביטקון? "זה נושא שנמצא מזה זמן בבחינה, ואינו קשור לעניין שער החליפין שלנו. הנושא של מטבעות דיגיטלים נמצא בבחינה של בנקים מרכזיים רבים וגם אנחנו בוחנים את הנושא את זה". איפה עומדת העמדה של בנק ישראל בעניין מיזוג מזרחי טפחות ובנק אגוד?  "העמדה תיקבע לאחר בחינה מעמיקה של הנושא. הנטייה שלנו היא לאשר (את המיזוג) אבל הנושא נמצא עדיין בבדיקה". "צריכים להיות מוכנים לכל שוק" בראיון לריצ'ארד קווסט מ-CNN בסוף השבוע האחרון פלוג התייחסה לאפשרות של זעזוע כלכלי בשוק המקומי על רקע ביטול הסכם הגרעין עם אירן, לאתגרים העומדים בפני הכלכלה הישראלית, ועל החשש שהביע שר האוצר הגרמני וולפגנג שוובלה בשבוע שעבר בנוגע לשווקים. בשורה התחתונה, פלוג אומרת כי ישראל מוכנה לזעזועים כלכליים ומתמקדת בצמיחה כוללת. "בתור מקבלי החלטות תמיד אנו צריכים לדאוג ולמעשה להכין את עצמנו לכל שוק שלא יבוא בעתיד", אמרה פלוג בהתייחס לדברים שאמר שוובלה בראיון פרישה שנתן בשבוע שעבר. נזכיר כי שוובלה הביע חשש מיצירת בועות חדשות בכלכלה העולמית כתוצאה מהזרמת הבנקים המרכזיים טריליוני דולרים לשוק. "אם בונים חוסן במתכון של חוב נמוך, הון גבוה, נזילות גבוהה ורזרבות גבוהות - אני חושבת שאפשר לעמוד בכל שוק שלא יבוא". פלוג התייחסה לזעזוע אפשרי בכלכלה הישראלית על רקע האפשרות לביטול הסכם הגרעין עם אירן, ואמרה: "בשכונה בה אנו חיים אנו צריכים להיות מוכנים לכל שוק, חווינו הרבה כאלה. אני חושבת שהכלכלה הישראלית הוכיחה עמידות הודות לגורמים שהזכרתי, ואנו ממשיכים להפגין עמידות". מה הדאגה העיקרית של בנק ישראל? "הדאגה העיקרית שלי היא איך אנו מכינים את המערכת הכלכלית לצמיחה כוללת, עמידה לטווח הארוך. אנו צריכים לעשות יותר על מנת להבטיח את. אנו מציגים צמיחה, האבטלה נמוכה מאד, יותר אנשים נכנסים לשוק העבודה, אך עדיין יש לנו פער גדול בכל הנוגע למיומנות (בשוק העבודה) ואלו משתקפים בפערים בשכר ולכן אני חושבת שעלינו לעשות יותר על מנת לספק לאנשים את ההכשרה הנכונה כדי להבטיח שהם יוכלו להשיג תעסוקה בשכר גבוה, וזה להערכתי המפתח לצמיחה כוללת. בהינתן שהכלכלה מתקדמת היטב, למעשה אני חושבת שזה הזמן לוודא שגם העתיד יהיה מבטיח".   

תגובות לכתבה(33):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 28.
    אירנה ג. 19/10/2017 00:51
    הגב לתגובה זו
    הצעדים הפופוליסטיים ששר האוצר מציע ינחיתו אותנו עשרים שנה אחורה . זהירות !!!
  • 27.
    kumove 15/10/2017 19:27
    הגב לתגובה זו
    שנוי במבנה ושיעורי מס סתם עושה בלגן יש לבטל מסים שיוצרים ביורוקרטיה במיותרת יש להפחית מסים ואגרות דרקוניות כמו אגרת חברות שאין לו כל קשר לשרות שניתנה ותשלומים על כל מימי שרותים שניתנים חינם במקומות אחרים בעולם
  • 26.
    בן ציון 15/10/2017 17:26
    הגב לתגובה זו
    כחלון דואג ועובד למען,זוגות צעירים ומעמד הבניים,לוקח מס מבעלי ממון כאלה שלא ממוסים כמו משקיעי נדלן,ומוריד מס למעמד הבניים.
  • 25.
    מיטל 15/10/2017 16:24
    הגב לתגובה זו
    יעבור מחדש ,אין להתפשר עם אספני דירות. שמשתכרים 46,000 בחודש,שנים הם עשקו את הציבור ואת הקופה הציבורית ,כמו שאני עצמאית משלמת מס כחוק ,למה להם יש מעין התעלמות מה עשרות אלפי שקלים זו לא הכנסה זה יותר מכניס מהרבה עסקים ובטח משלי.
  • שי 15/10/2017 17:02
    הגב לתגובה זו
    להזכיר לך שמי שאת מגדירה אספן דירות הוא אחד/ת שקנה או קנתה את הדירה הנוספת מכסף הנטו שלו או שלה, כלומר מכסף שכבר שולם עליו מס. בדיוק כמו שאת משלמת מס על הכנסתך ממשכורת גם הם שילמו מס וממה שנשאר חסכו וקנו דירה נוספת. הרי לא מדובר ב"אספני" דירות שהם חברות
  • 24.
    אורן 15/10/2017 14:26
    הגב לתגובה זו
    מה שאהבתי מהכתבה שהנגידה מקבלת פרס הצטיינות!!! על חוסר מעש כנראה.אז עדיף שיציעו לה ג'וב בבנק העולמי ולהביא לכאן מישהו מוכשר באמת.
  • 23.
    סביר יותר להגיד שהוא התחלק על השכל. תוריד מס בורסה (ל"ת)
    הוא מחלק 15/10/2017 13:00
    הגב לתגובה זו
  • 22.
    פלוג 15/10/2017 12:56
    הגב לתגובה זו
    הוא לא מאמין למזלו הטוב נפל על ביבי השרדן בתקופה קשה ולכן ביבי לא מעיף אותו וכחלון מנצל את המצב להנחיל את תורתה של יחימוביץ. פלוג זכתה כי כל המועמדים הזכרים הטרידו מינית . אז זה מה שיש קצת מכלום וקצת משום דבר.
  • 21.
    מ 15/10/2017 12:15
    הגב לתגובה זו
    כרגע הצדינה בקושי רואה כסף מהמס ההזוי הזה. הורדת המס ל 10 אחוז תביא לבלימת עליית מחירי הדירות. מרגע שהמס 25 אחוז המחזורים שהיו במליארדים בבורסה ירדו למאות מליונים בודדיים. כולם ברחו מהבורסה וקנו דירות. רק הורדה ל 10 אחוז תביא באמת לשינוי. יש מחקר בינלאומי שהורדת המס ל 10 אחוזים הוא המלב האופטימלי עבור כולם.
  • בן אהרון 15/10/2017 13:18
    הגב לתגובה זו
    אבל בשורה תחתונה בונים פחות דירות כי לא הגיעו הקונים במקום המשקיעים אז בונים פחות. ואם יהיו פחות דירות להשכרה, זה לא מעניין אף אחד. שכולם ילכו לקנות דירות משר האוצר בהגרלות, לא צריך דירות להשכרה ובינתיים יגורו אצל ההורים או שיסתדרו איך שהוא.
  • 20.
    ללכת על בטוח 15/10/2017 11:32
    הגב לתגובה זו
    זאת המנטרה שלה כל הזמן. אין חשיבה קצת מחוץ לקופסא, והפחד אוכל אותה כל הזמן. לדעתי היא לא נגידה יצירתית, אלא הליכה בתלם, לא לכאן ולא לכאן. כמו שטיינפלוץ בזמנו. רק להכביד על הציבור. אוי ואבוי אם היתה שרת אוצר. לחם עם מרגרינה בקושי היינו אוכלים. מנהלים את המדינה אנשים בינוניים מאד. איפה ברונו ז"ל, חב"ש , פרנקל ועוד , שהיו מצוינים. ביבי צדק בקשר אליה כשהיסס למנות אותה.
  • 19.
    גזבר 15/10/2017 11:16
    הגב לתגובה זו
    אם יש עודף כסף מגבייה , זאת ההזדמנות פז להשקיע יותר בחינוך , בריאות , כבישים מסוכנים , קשישים , נכים וניצולי שואה , ובכל עניין חשוב שהמדינה טוענת תמיד שאין לה כסף לתקן לשפר ולהשקיע . ואולי זה יהיה צעד קטן להחזיר את מדינת ההייטק הנחשבת בעולם מהמקום האחרון שלה ב OECD באיכות החיים וברווחת האזרחים . במקום זה מתחיל שוב כחלון הדמגוג , נער המעברה לשעבר , בפוליטיקה מלוכלכת אולי יש בו או בקרובים לו גם שחיתות כמו אצל ביבי . צריך לבדוק !
  • 18.
    לאחר בזיון הדולר שלה לא הייתי במקומה נותן עצה (ל"ת)
    בן 15/10/2017 11:02
    הגב לתגובה זו
  • 17.
    בן אהרון 15/10/2017 10:29
    הגב לתגובה זו
    את מסע הבחירות שלו הוא ממן לכאורה במתנות לציבור מקופת המדינה. ובציבור יש רבים שמאמינים למה שהוא אומר. בסוף כולנו נשלם את המחיר, כמו תמיד, החלשים ישלמו יותר, אין חדש תחת השמש.
  • בן משה 15/10/2017 17:30
    הגב לתגובה זו
    2 מליון אזרחים ,חיילים וזוגות צעירים . ייבחרו בכחלון ,ששבר לכם את קרטל הדיור. הבועה התפוצצה ,ומחוסרי דיור זוכים להנחה. ממוצעת ,500 אלף שקל במחיר הדירה . תמשיכו לפמפם תגובות נגד,ואנחנו נמשיך לרכוש דירה במחיר מוזל ,ונייבש את השוק הפרטי.
  • 16.
    קליקה עלובה 15/10/2017 10:26
    הגב לתגובה זו
    מצטיינת במה?אינפלציה שלילית,דולר בשפל,בועה בדיור. ציון 0 אבל בקליקות שם אחד מחלק לשני פרסים. חוצפה אפילו לנסוע לשם
  • 15.
    dw 15/10/2017 10:18
    הגב לתגובה זו
    הורדה של מס רווחי הון, מ 25% חזרה ל 20% (שזה גובה המס שהיה עד לפני כמה שנים) עשוי להיות צעד נכון, שיביא למספר תועלות: 1. המשמעות התקציבית לאוצר המדינה עשויה להיות אפסית, שכן הדבר יעודד השקעות ולכן גם אם המס באחוזים יהא נמוך יותר הרי שהודות ליותר עסקאות סך תקבולי המס שהמדינה תראה יעלה 2. המהלך יעודד שינוי טעמי השקעה של משקיעים, ובפרט אספני נדלן, שיותר יסכימו למכור דירה 3 ולנייד הונם לשוק ההון 3. תוספת ההיצע מצד אספני הנדלן תוריד את הלחץ מעל הנגידה להלעלות את הריבית כך שזה כדאי לנגידה ומאחר ותוספת ההיצע תתרום לירידה במחירי הדיור זה יהיה טוב גם לכחלון. בקיצור - כולם מרוויחים מהורדת המס על רווחי הון. למותר לציין שזו תהיה הידיעה הכי חשובה לקוראי ביזפורטל השנה, כך שגם לביזפורטל זה כדאי :-)
  • מני 15/10/2017 14:53
    הגב לתגובה זו
    וחוץ מזה קודם צריך להקים בורסה / שוק הון בישראל. המצב הנוכחי הוא שאין בורסה בישראל כי הקודמת מתה לפני כמה שנים. כל המשקיעים הישראלים כבר מזמן בחו"ל.
  • 14.
    פרס על מה ? לא היה כלום ולא יהיה כלום .פספסוס גדול (ל"ת)
    מרי 15/10/2017 10:07
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    איציק 15/10/2017 10:07
    הגב לתגובה זו
    על ניפוח בועת נדלן?
  • 12.
    י 15/10/2017 09:44
    הגב לתגובה זו
    כשארידור הוריד את המיסים על טלוויזיות מ150 אחוז ל100 אחוז המפלגה הבולשביקית יצאה בפירסןם "ארידור מחלק טלוויזיות"! כיום המיסים שאנו משלמים הם מופרזים ןמגוחכים הורדת מיסוי על יבוא, על חברות ןעל יחידים ביחד עם העלאת שכר המינימום תביא לצמיחה ותקטין את הר הדולרים שיש לנו אבל הפוליטקאים מעדיפים שהכסף ישאר אצלם כדי שיוכלו לחלק אותו למקרורבים ...
  • 11.
    שמטוב 15/10/2017 09:28
    הגב לתגובה זו
    לאחר כשלונו להוריד את מחירי הדיור. במקום ירידת מחירי דיוק הוא מפיץ סיפורי סבתא על ירידות עתידיות (ובכלל גורם בלגן גלכלי ונזקים). אז עכשיו הוא מנסה לשחד בוחרים שישכחו את נזקיו.
  • 10.
    בן אהרון 15/10/2017 09:22
    הגב לתגובה זו
    אומרת דברים כל כך פשוטים וברורים לאוזן של כל כלכלן מתחיל.
  • 9.
    בן אהרון 15/10/2017 09:20
    הגב לתגובה זו
    שר אוצר שנותן החלטות הזויות, שמציג צמצום הבנייה כהישג, וציבור שמריע אחריו בחוסר הבנה מוחלט, סוג של ״בגדי מלך החדשים״.
  • 8.
    יוסי 15/10/2017 09:16
    הגב לתגובה זו
    לשם שינוי, תענוג לשמוע קול שפוי, חכם ולא מתלהם שבא מתוך המערכת השלטונית המסואבת שלנו. מי יתן וקרנית פלוג תמשיך עוד הרבה שנים בתפקידה ותשמור עלינו מפני פוליטיקאים קצרי ראות
  • 7.
    מה שברור לכל כלכלן לא ברור לפוליטיקאי, במיוחד שר האוצר. (ל"ת)
    בן אהרון 15/10/2017 09:05
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    פלופ לא מסוגלת מול הספקולנטים בדולר-צריכה עזרה (ל"ת)
    בן 15/10/2017 07:57
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    קישקשתא 15/10/2017 07:35
    הגב לתגובה זו
    שכולם יודעים מה התוצאות שלה וגם רואים. הגז תקוע ואין משקיעים לא עזר לשטייניץ המאמצים והטיולים סביב העולם. אף אחד לא יתקרב למדינת שישנסקי בגז ובכיל. שלא לדבר על הרס הבורסה עם טרכטנברג ולפיד וחובת הגשת דוח מחזור. ועל שר אוצר שמנהל כלכלת בחירות נטו פחלון. שהבריח משקיעי חו"ל בדירות. שעוצר השקעות שבונה איפה שיש דירות שוממות. שמחלק כסף על חשבון כולנו . והיא ערוכה לכל תרחיש קומדי סטור שכונתי
  • 4.
    יד הנפץ 15/10/2017 00:49
    הגב לתגובה זו
    חים בתיחמון המערכת, יודעים לקבל ולקבל ו...ולא לתת כלום!!!
  • חרדי 18/10/2017 11:35
    הגב לתגובה זו
    1 גם היום רוב ההרוגים במבצעים ממגזר מסיום שמתגייס מרצון "מתנחלים" 2 רק 7% מהצבא הוא קרבי
  • 3.
    סוחר נוסטרו 14/10/2017 23:18
    הגב לתגובה זו
    שאם יבוא משבר אגח מכיוון ארהב שיפיל גם את הדולר תיק הנכסים שלה יתכווץ ברמה שהיא תצטרך לייצר אינפלציה פסיכית כדי להחזיר מקמ"ים
  • 2.
    דן 14/10/2017 22:57
    הגב לתגובה זו
    אם נשים מרוויחות שלושים אחוז פחות מגברים עבור אותה עבודה בדיוק, אז משתלם לקבל לעבודה רק נשים , איך גברים מוצאים עבודה בכלל? פמיניסטיות "שוכחות" לציין שכל אישה מקבלת חצי נקודת זיכוי במס הכנסה יותר מכל גבר. אני חולם ומייחל ליום שבו תרוץ לכנסת מפלגה רצינית ימנית להגנה על גברים בישראל.
  • 1.
    כמה קול שבועי 50 יהיה שווה ביום ראשון? (ל"ת)
    המתחזה 14/10/2017 22:53
    הגב לתגובה זו
טבע תרופות
צילום: סיון פרג'

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע

בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע אופנהיימר

אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע -1.74%   בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר. 

כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.


צמיחה בכל החטיבות

בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.

בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.

בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ג'י סיטי יורדת 7%, סקופ עולה 4.7%; מגמה חיובית בת"א

העלאת תחזית הדירוג של S&P תומכת בשוק למרות ארביטרז' שלילי, המסחר מתנהל בעליות שערים; עונת הדוחות בת"א מעלה הילוך - מי צפויות לדווח?

מערכת ביזפורטל |

המסחר בת"א מתנהל במגמה חיובית למרות ארביטרז' שלילי של כ-0.4%, כאשר מדד ת"א 35 עולה 0.3% ומדד ת"א 90 עולה ב-0.6%. 

במבט על הסקטורים, מדד הביטוח ממשיך לבלוט לחיוב עם עלייה של כ-1.1%, מדד הבנקים עולה ב-1.1%, מדד הנדל"ן עולה 0.5% ומדד הנפט וגז יורד 0.1%.


בשוק האג"ח נרשמת יציבות לקראת החלטת הריבית בסוף החודש. אג"ח עם מח"מ של כ-10.5 שנים נסחר עם תשואה ברוטו של כ-4.06%. נזכיר כי בסוף השבוע מדד המחירים לצרכן צפוי להתפרסם, במה שיכריע את הכף האם הריבית תרד או לא בסוף החודש. נכון לבוקר זה השוק מתמחר הורדת ריבית באזור 70%.


השבוע הקודם ננעל במחזור ענק של כ-13.4 מיליארד שקל השני בגובהו אי פעם, שלב הנעילה (החדש) רשם מחזור של כ-9.4 מיליארד שקל על רקע עדכון המדדים החצי-שנתי. במסגרת העדכון הצטרפו למדד ת״א-35 מניות מגדל ביטוח מגדל ביטוח  ונקסט ויז׳ן נקסט ויז'ן 3.13%  , בעוד שמניות החברה לישראל חברה לישראל 0.05%    ואנרג׳יאן אנרג'יאן -3%   הועברו למדד ת״א-90. המהלך גרם לתנודתיות גדולה במיוחד בשתי האחרונות, בעיקר לאחר הצניחה במניית איי.סי.אל איי.סי.אל 0.93%   ובמניית בעלת השליטה בה - החברה לישראל - בעקבות הפשרה עם המדינה סביב זיכיון ים המלח. הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה, גם היום אייסיאל תעמוד במוקד לאחר שהשוק יאכל מחדש את השפעות ההתפתחויות על הרווחיות הליבתית שלה.



בעוד בוול סטריט כבר מסכמים ביצועים של סקטורים בתל אביב עונת הדוחות רק בתחילתה. בשבוע שעבר זכורים לנו דוחות טבע -1.74%  ו- נובה 1.46%   שהתוצאות שלהן גרמו לתנודתיות גבוהה, טבע לכיוון מעלה עם עקיפה של הציפיות ועדכון תחזית, נובה עם ביצועים קצת מעל הציפיות ותחזית שמרנית שדרדרו את המניה. גם השבוע מצפים לנו דוחות בעיקר מסקטורי האנרגיה מתחדשת, שבבים ו-IT. מהחברות שדיווחו על מועד הגשת התוצאות ניתן לצפות לדוחות של החברות הבאות: 

מחר: משק אנרגיה, טאואר, קמטק, נקסטויז'ן, קופיוג'ן ולייבפרסון, 

בשלישי - אלעל, הבורסה, בזק, אמות, וברייסנוויי. 

ברביעי - אייסיאל, אנלייט, אנרג'יקס, תורפז, מבנה, פריון, מטריקס, גילת ולוינשטיין

בחמישי ידווחו נייס וספיינס.


מניות במוקד

האם קיבלנו פרומו לדוחות החברות הביטחוניות? על פי דוחות סקופ סקופ 4.76%  , הגידול במכירות בישראל של החברה נבעו בעיקר מיישום אסטרטגיית צמיחה ומעלייה בביקוש למוצרי החברה המשמשים את הלקוחות המייצרים מוצרים ביטחוניים וכן עלייה במכירות המוצרים הטכניים. ההכנסות ברבעון עלו ל-535.4 מיליון שקל לעומת 472.6 מיליון שקל ברבעון המקביל - עלייה של כ-13%. הרווח הגולמי נשאר כמעט ללא שינוי ועמד על 166.3 מיליון שקל, אם כי ניתן לראות כי סקופ מצליחים להתייעל תפעולית מה שהקפיץ את הרווח התפעולי בכ-8.7% ל-63.7 מיליון שקל לעומת 58.6 מיליון שקל ברבעון המקביל. את הרווחיות הזאת חברת המתכות מצליחה לגלגל גם לשורה התחותנה כשהרווח הנקי ברבעון עלה בכ-7.6% ל-43.5 מיליון שקל לעומת 40.5 מיליון שקל בתקופה המקבילה. השיפור התזרימי מקבל ביטוי גם בקופה כשיתרת המזומנים של החברה עלתה ל-340 מיליון שקל לעומת 320 מיליון שקל ברבעון המקביל, בהקשר הזה נזכיר כי ביולי האחרון בהמשך לתוצאות הרבעון השני הכריזה החברה על חלוקת דיבידנד בהיקף של 33.1 מיליון שקל - כ-2.5 שקל למניה. הדיבידנד שולם לבעלי המניות ב-4 באוגוסט. סקופ: עליה של 13% בהכנסות ו-7.5% ברווח על רקע ביקושים מהתעשיות הביטחוניות