ריבית ה-ECB נותרה ללא שינוי - דראגי סימן את אוקטובר - "נקבל החלטות"
הבנק המרכזי האירופי הותיר היום את גובה הריבית בגוש האירו ללא שינוי. בהודעה המצורפת נכתב כי תכנית רכישות האג"ח תימשך עד סוף השנה או מעבר לכך במידת הצורך (ואף להגדיל את התכנית במידת הצורך). היקף רכישות האג"ח החודשי עומד כיום על 60 מיליארד אירו.
הראלי באירו מחריף במהלך דבריו של דראגי וכעת המטבע האירופי כבר מזנק 1.1% לרמה של מעל 1.20 דולר, שיא של מעלה מ-3.5 שנים! הדאקס הגרמני נחלש בשל כך ועולה כעת 0.7% בלבד. בשוק המקומי הדולר שסגר בירידה של 0.95% (יציג) צולל כעת עוד 0.35% בשלב הרציף (דולר רציף) ונסחר סביב 3.516 שקלים.
הסיפור המרכזי: באשר לתכנית רכישות האג"ח (QE) אמר דראגי במסיבת העיתונאים כי בוצע דיון מאוד ראשוני ונשקלות מספר אופציות, אך הנגיד גם אמר כי החלטות בעניין זה צפויות להתקבל בחודש הבא. השאלה הגדולה היא כמובן מה צפוי מעבר ל-2017, האם נראה צמצום מהיר של היקף הרכישות או צמצום הדרגתי. בתוך כך, דראגי נשאל האם הוא מזהה בועות בשווקים, ואמר באופן כללי כי הוא לא רואה בועות מלבד תימחור מתוח של תחום הנדל"ן המסחרי.
גרף הדולר מול השקל מתחילת השנה, והנפילה היום:
השאלה הגדולה - סוף עידן הכסף הזול?
ב-2013 השיק הבנק המרכזי האירופי תכנית רכישות גרנדיוזית בשוק האג"ח שבמהלכה הגדיל את מאזנו בכ-2.3 טריליון אירו, דבר שסיפק "חומת הגנה" לשוק האג"ח. המהלך היה ברקע למשבר החובות ביבשת וכאשר איגרות החוב של איטליה וספרד הגיעו ל-7% (כיום הן על 2% ו-1.5% בהתאמה).בתוך כך, הבנק הפעיל תוכנית רכישות גם בשוק האג"ח הקונצרני, וקנה אגרות חוב של חברות בדירוגים שונים. למעשה, הבנק הפך בשנים האחרונות לנושה הגדול ביותר בשוק האג"ח האירופאי, כאשר הוא מחזיק בכ-27% מהשוק כולו. כעת השאלה הגדולה היא האם ומתי תסתיים מדיניות זו של ה-ECB.
שימו לב לתמיכה האדירה שסיפק הבנק בשנה האחרונה, כאשר קנה בעיקר אגרות חוב קונצרניות בדירוגים נמוכים, דבר שתדלק את התיאבון ללקיחת סיכונים.
bad banl #ECB pic.twitter.com/ZEcnSU2q0s
— The Big Shorts trade (@amital13) 7 בספטמבר 2017
אך האם מסתיימת חגיגת האשראי הזול? התוכנית הנוכחית עתידה להסתיים בסוף השנה ועולה כעת השאלה האם יאריכו אותה, והאם בכלל אפשר לעשות זאת. כפי שכתבנו בעבר, הבנק עומד בפני מכשול טכני לא פשוט בכלל - נגמרו לו האג"ח הזמינות שהוא יכול לרכוש. נסביר: תוכנית הרכישות של הבנק המרכזי, זו שנתנה דחיפה אדירה לשווקים בשנים האחרונות, פועלת על פי שיטת "מפתח הון", כלומר, הבנק רוכש נכסים של מדינות בהתאם לגודלה של הכלכלה, ולפיכך, לגרמניה יש את החלק הגדול ביותר ברכישות של הבנק. כמו כן, ע"פ חוקי הבנק, חל איסור לעלות על קנייה מעל 33% במדינה ספציפית מכלל האג"ח בשוק. הבנק הגיע קרוב למגבלה זו לגבי שוק האג"ח הגרמני, ולא יוכל כעת להמשיך לקנות בקצב הנוכחי אגרות חוב גרמניות גם ממש יחשוק בכך. ב-4 חודשים החודשים הבנק אכן לא מצליח להגיע ליעד הראשוני של התוכנית בשוק הגרמני, ובמקום זה קונה הרבה יותר אגרות חוב של מדינות חלשות כמו איטליה פורטוגל, דבר שהביא לירידה היסטורית במרווחים בין אגרות החוב של המדינות החלשות לחזקות ביבשת. ע"פ חישובי סיטי מוקדם יותר החודש, אזלו האג"חים בטווחים של 6-15 שנים.
— The Big Shorts trade (@amital13) 29 באוגוסט 2017
יניב חברון מאקסלנס: "אנו מעריכים שב-ECB ייכללו רמזים המצביעים על כוונותיהם לתחילתו של ה-Tapering כבר ביום חמישי הקרוב (בהחלטת הריבית או במסיבת העיתונאים שלאחריה). מצד שני, להערכתנו גם במצב בו ב-ECB יחלו לצמצם את כמות הרכישות בתחילת חודש ינואר, צמצום זה צפוי להיות איטי ולהתפרס על פני מספר חודשים לפחות. ע"פ ג'ורג קרמר, האסטרטג הראשי של Commerzbank (הבנק השני בגודלו בגרמניה אחרי דויטשה בנק) הבנק יכול להמשיך לקנות בקצב הנוכחי של 60 מיליארד אירו בחודש, אך יצטרך להקטין ב-60% את הקניות בשוק האג"ח הגרמני, ויזרים את העודפים למדינות החלשות יותר בגוש (דבר שיוריד עוד יותר המרווחים בשוק האג"ח). אם הבנק יבחר לעשות זאת, הבנק יגיע למגבלה של 33% ב-4 מדינות בסוף 2018.
- 1.שני שיודע 07/09/2017 14:38הגב לתגובה זובתור אחד שקרא מאמרים באתרים באירופה, אמרו שהוא לא יודיע כלום היום דרמטי. הם מחכים לאוקטובר
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
