הסיבות שבגללן התחזקות הדולר מול השקל לא תחזיק מעמד
הכלכלן הראשי בבנק מזרחי טפחות מתייחס למגמות האחרונות בשוק המט"ח
אנו עדים לאחרונה לפיחות של השקל כנגד הדולר. נכון ליום רביעי, כנגד הדולר רציף פוחת השקל 2.8% מאז ה-29.6.17 ושב חודשיים לאחור; כנגד האירו רציף פוחת השקל 3.9% בתקופה זו. הדבר מושך תשומת לב משתי סיבות: 1. זה זמן הורגלנו לתיסוף מתמשך של השקל, שבמהלך המחצית הראשונה של השנה עלה מדרגה (השער ירד) מרמה של 3.80-3.70 לרמה של 3.50. 2. פיחות השקל מתרחש בעוד הדולר מפוחת בעולם. למעשה, המשק פוחת מול כל המטבעות וכמובן מול הסל, מה שהופך את הפיחות ל"סיפור מקומי". מה הגורמים לכך? 1. בנק ישראל מזהה את התפנית ומתוך רצונו שהשקל יפוחת משמעותית רוכש מט"ח ופועל עם המגמה. בד בבד אותתה הנגידה כי תרחיש של עליית ריבית רחוק למדי. 2. משרד האוצר, כנוהגו מעת לעת, מנצל את השקל המתוסף לעסקאות גידור, המשפרות את תמהיל החוב; המשרד דיווח על עסקה של 1.5 מיליארד דולר שהתבצעה לאחרונה. 3. הדיווחים החקירתיים האחרונים נוסכים אי-ודאות שנוטה להרתיע סוחרים, המעדיפים להמתין על הגדר ולהקטין חשיפה. 4. מדד יולי, שירד 0.7%, טרף את הקלפים וכעת לעליית ריבית עד אמצע 2018, העולה מתחזית בנק ישראל, סיכוי קלוש בלבד; מנגד עולות הריביות, או מסתמן שיעלו, במקומות אחרים בעולם, ופער הריביות עתיד לגדול לרעת השקל. 5. מומנטום. שינוי כיוון, גם אם הוא קצר-ימים, נוטה לגרור הערכות/חששות מתפנית בת-קיימא, שתקשה על בעלי חוב נקוב מט"ח, ואלו נוטים להקטין חשיפה מחשש שעלות המימון תגדל. 6. רגישות. היות ותיסוף השקל ממושך כל כך, כל ידיעה, כגון זו של דויטשה בנק, שהמליץ ללקוחותיו להקטין חשיפה לשקל, גוררת תגובות-יתר. 7. נקודתית, דווח על שתי חברות עסקיות גדולות שהמירו שקל למט"ח בסכומים גבוהים, יחסית. מטבע הדברים, קשה מאוד להעריך כיווני שערי מטבע. כך, בניגוד להערכות ששער הדולר-האירו ירד לשוויון (כתוצאה מעליית ריבית בארה"ב כנגד ריבית 0% בגוש האירו), התהפכה הקערה ושער החליפין עלה ל-1.15 דולר לאירו. מה הלאה? ניסיון העבר מראה כי מומנטומים יכולים לחלוף תוך זמן קצר, או להתבסס לפיחות בר-קיימא, אם היסודות הכלכליים תומכים בכך. נכון להיום, במקרה של המשק הישראלי, הנתונים הכלכליים פועלים דווקא לטובת השקל: 1. התמ"ג גדל בעקביות יותר מאשר התמ"ג של רוב המדינות המתועשות, בפרט ביבשת אירופה; התעסוקה גבוהה והפריון השתפר. 2. ייצוא הגז הטבעי, או תחזיות לגביו, גורר תיסוף של המטבע, כפי שקרה בעבר למדינות אחרות שגילו משאבי טבע בהיקפים מסחריים. 3. הייצור והייצוא מישראל עתירי ההיי-טק של ועסקאות exits, התומכים דרך קבע בש"ח. 4. הפרשי תשואות הפדיון עדיין נוטים לטובת אג"ח ישראליות, ממשלתיות ואחרות בהשוואה לאג"ח של מדינות מתחרות אחרות (באירופה). 5. דירוג החוב של ישראל (בניכוי הסיכון המדיני-בטחוני) הוא מהגבוהים בעולם. 6. פרמיית הסיכון הגיאו-פוליטית נחלשה מאוד; ישראל זכתה לקרדיט רב בעולם לאחר שהייתה בין הבודדות שלא נקלעו למיתון במשבר 2008. 7. התחזית הרשמית של בנק ישראל היא עדיין שהריבית תעלה באמצע 2018; יותר מכך: בנק ישראל לא יכול באמת "להתעלם" מעליות ריבית בעולם, שכן אם תשואות הפדיון בחו"ל יעלו, העלייה תחלחל, בסופו של דבר, לתשואות הפדיון המקומיות וזה ינתק את הקשר בין המדיניות המוניטארית, הפועלת על המח"מ הקצר, לבין עלות האשראי, הנגזרת מהמח"מ הבינוני-ארוך. בנק מרכזי לא יכול להרשות לעצמו לאבד כך קשר ואמינות. 8. פיחות מהיר של השקל יחלחל למדד המחירים לצרכן, מה שעלול להקפיץ עד מהרה את האינפלציה. הטיעון נשמע מוזר, כי רק עכשיו המדד ירד 0.7%, אולם רוב הגורמים לכך היו אקסוגניים (כולל פעולות של הממשלה) ולא שקפו רפיון של המשק/הצריכה הפרטית, אלא דווקא איתנות. החוב של משקי הבית גדל וכך גם גיוסי החברות; בנק ישראל לא יוכל להתבונן מהצד ולהחזיק ריבית אפסית, אם כתוצאה יהיו לחצי מחירים. אמנם הרציונל לריבית הנמוכה הוא רצון לעודד פיחות של השקל, אך חלקים חשובים אחרים של הכלכלה עלולים לחייב דווקא ריבית גבוהה יותר (ולא הזכרנו את שוק הדיור לעניין זה). 9. ככל שבנק ישראל רוכש מט"ח ושומר על ריבית 0%, הגירעון במאזניו גדל ויכולתו לממן, בעתיד, דרך עודפיו חלק מהגירעון התקציבי פוחתת. לכן, הממשלה תיאלץ להגדיל את הנפקות האג"ח, מחירן של האג"ח ירד, תשואת הפדיון תעלה, עלות האשראי תתייקר ושוב ינותק הקשר בין הריבית לבין עלות ההון. שורה תחתונה קשה מאוד לצפות מגמות של שוק מט"ח, לטווח קצר וארוך, אך כפי שהדברים נראים כעת, הגורמים הכלכליים הבסיסיים תומכים בשקל ולכן הפיחות האחרון אמור להיות קצר ומתון, יחסית.
- 14.פול 20/07/2017 17:25הגב לתגובה זוהחל מהשפתיים והחזה של ענבל אור, מחירי הנדל״ן הבועתיים ועד השקל המיוסף והמיוסר . מדינה שכל יום יש מצב להצתת אינטפדה חדשה , מוקפת אויביה עם מיתון בדרך (שששש... אסור להגיד את המילה), שעדיין מחזיק מעל המים , בזכות האשראי והלוואות שנותנים לכל דיכפין .
- 13.אני הולכת לפתוח מחשב ולקנות דולרים לטווח ארוך (ל"ת)קארין A 20/07/2017 15:09הגב לתגובה זו
- 12.דראגי יוריד את הדולר לרצפה (ל"ת)יורו 20/07/2017 14:10הגב לתגובה זו
- 11.אזרח 20/07/2017 13:55הגב לתגובה זואם הדולר אירו מגיעים לאזור 4+ היצוא יוכל לגדר את התמורות העתידיות כרע זה ייתן שקט לעוד שנה שנתיים לפחות. וזו חובה של כל יצואן לנצל זאת.
- 10.מה זה שוה לבנק ישראל 20/07/2017 13:26הגב לתגובה זובלי מדיניות אין טעם ברכישות...
- 9.נביאי בנק המזרחי לא לקחו בחשבון גורם חשוב: המצב הבטחוני (ל"ת)אנחנו לפני פיצוץ!!! 20/07/2017 12:56הגב לתגובה זו
- 8.י 20/07/2017 12:11הגב לתגובה זוהפחתת מיסים (במיוחד על יבוא ועל עובדים) והשקעה בתשתיות יביאו לגידול היבוא ולאיזון מוניטרי . זו הדרך היחידה לשמןר על הדולר ץ אבל בנק ישראל ושר האוצר מעדיפים לקנות דולרים ןלסבסד את תשובה עופר וחברות זרות שמגיסות עובדים בישראל וכך הם משחקים ישר לידיים של ספקולנטים.
- 7.תעשו שורט על התחזיות של בנק מזרחי (ל"ת)רווח בטוח - בדוק 20/07/2017 12:02הגב לתגובה זו
- 6.בדקת את התחזיות שלך בשנים האחרונות ?????????????? (ל"ת)הנבואה ניתנה ל.. 20/07/2017 11:58הגב לתגובה זו
- 5.אהרון 20/07/2017 11:58הגב לתגובה זוכתבה מוזמנת על ידי אלה התקועים עם שקלים . מעניין מי יותר חזק הכותב או התעשיינים
- 4.מכל הנאמר בכתבה אפשר גם להגיע למסקנה הפוכה! הכל פוזיציה (ל"ת)פלוצית 20/07/2017 11:53הגב לתגובה זו
- 3.ניפגש אחרי שהדולר יעבור את ה 4 ש"ח (ל"ת)גאונים 20/07/2017 11:52הגב לתגובה זו
- 2.נו באמת 20/07/2017 11:34הגב לתגובה זוקשקשת. דולר מפה למעלה
- 1.אז הדולר בטוח חזק למעלה :-) (ל"ת)מבין משהוו 20/07/2017 11:28הגב לתגובה זו

העדר הדיגיטלי ואפליקציות ההשקעה: האם כולנו הופכים למשקיעי המונים?
איך משקיעים היום בבורסה, מהם אפליקציות השקעה והאם אנחנו חלק מעדר ענק?
בורסה והשקעות הפכו למשחק ילדים - כהורים תמיד תהינו איך לחנך את ילדינו לחסוך ולהשקיע נכון. חשבנו להיעזר בספר ״השקעות לעצלנים, הדרך הפשוטה להשקעה ארוכת טווח בשוק ההון״ אך העצלנים נשארו עצלנים. קראנו את הספר של רוברט קיוסאקי ״אבא עשיר אבא עני, שיעורים על כסף שהורים עשירים מלמדים את ילדיהם״, אך ההורים קראו ואת הילדים לא לימדו!
בשנים האחרונות, עולם ההשקעות עבר מהפכה של ממש, מהפכה שהובלה על ידי טכנולוגיה ונגישות חסרות תקדים. המסחר בבורסה, שהיה בעבר נחלתם הבלעדית של אנשי מקצוע בבנקים ובבתי השקעות, נפתח בפני כל ילד עם סמארטפון וחיבור לאינטרנט. אפליקציות השקעה ידידותיות למשתמש כמו eToro, Robinhood, ובישראל גם Pepper Invest, הפכו את המסחר לקל, מודעות מפתות בסגנון ״יש לכם 50 ש״ח? – תשקיעו!״, מחסום גודל ההשקעה נפרץ לילדים אך גם למבוגרים ביננו שלא העזו להשקיע בשוק ההון, תמיד מקנן בנו החשש מסיכון, חוסר ידיעה ולרוב גם חוסר הבנה. תורת ההשקעות הינה מקצוע, אך המהפכה הטכנולוגית הפכה את ההשקעה לנגישה לכל גם בסכומים קטנים המאפשרים טעימה ולימוד תוך כדי.
עדר ההשקעות הדיגיטלי
המסחר הפך למהיר ולעתים קרובות גם לממכר. אלא שהנגישות המהירה הזו יצרה תופעה חדשה: "העדר הדיגיטלי" – התנהגות עדר שבה משקיעים רבים פועלים במקביל, לאו דווקא על בסיס ניתוח יסודי, אלא על בסיס טרנדים, המלצות ברשתות חברתיות והייפ וירטואלי.
התופעה הזו אינה מקרית. היא מוזנת מכמה מנועים מרכזיים: ראשית, הפיכתו של שוק ההון ל"משחק" חברתי. פלטפורמות כמו eToro בנו את המודל העסקי שלהן על Social Trading, שבו משתמשים יכולים לראות את הפעולות של משקיעים אחרים, ואף להעתיק אותן באופן אוטומטי. בפורומים כמו Reddit, ובמיוחד תת-הפורום המפורסם WallStreetBets, משקיעים חובבים מחליפים המלצות (או ליתר דיוק, "טיפים" עם נימה של קריאה לפעולה) ויוצרים קהילה תוססת שמניעה מהלכים דרמטיים.
העלייה והנפילה של גיימסטופ
דוגמה בולטת לכוחו של "העדר הדיגיטלי" הייתה פרשת GameStop בשנת 2021. משקיעים קטנים בפורום WallStreetBets התאחדו והחלו לרכוש במאסיביות את מניות החברה, כדי להעלות את מחירן ולגרום להפסדים אדירים לקרנות גידור שהימרו נגד המניה. באמצעות אפליקציות כמו Robinhood, שהציעה עמלות מסחר אפסיות ואפילו אפס עמלה על חלק מהמניות, הם הצליחו ליצור תנודתיות קיצונית שלא נראתה כמותה בשוק. רובין-הוד עצמה, שצמחה על גב המשקיעים הקטנים, מצאה את עצמה במרכז סערה ציבורית כשבשלב מסוים הגבילה את המסחר במניות מסוימות, מה שעורר זעם בקרב הקהילה וגרר חקירות רגולטוריות.
ישראל חייבת להקים בתי קזינו - וכמה שיותר מהר
שמואל פלאטו שרון, מפרט על הסיבות למה מדינת ישראל של 2016 חייבת להקים רשת של בתי קזינו ברחבי הארץ
הרעיון של ראש הממשלה בנימין נתניהו להקמת קזינו בישראל הוא רעיון מצוין, חבל שהמדינה לא קיבלו את ההחלטה הזו לפני 30 שנה. מספר בתי קזינו צריכים להיפתח לא רק באילת, אלא גם בתל אביב, נתניה וערים נוספות. הדבר עשוי להכניס למדינה סכום של כ-4 מיליארד דולר בשנה. זאת בהתאם לניתוח הכנסות מבתי קזינו וכל השירותים הנלווים להם במדינות מערביות כמו ארה"ב, בריטניה ומדינות נוספות. הסטטיסטיקה של שוק התיירות העולמי מצביעה על כך שכרבע מכלל התיירות העולמית מורכבת מתיירות הימורים. תיירים מעדיפים ללכת למקום שיש בו קזינו ונמנעים מיעדים שאין בהם את האפשרות להמר בחופשיות. בקרב תיירים יהודים, ההחמצה גדולה יותר. אלה שמעוניינים לבקר בישראל, מוותרים ומבקרים במדינות אחרות בגלל היעדר בתי קזינו בישראל. גם במקרה של תיירים לא-יהודים אוהבי ישראל, ישנם כאלה שנמנעים מישראל בשל היעדר קזינו. במשך 4 שנים מרגע הפעלת בתי קזינו בישראל, ניתן לצפות להכפלת כמות התיירים שיגיעו לישראל. הכלכלה המקומית משוועת לכסף זר שייכנס לכאן מתיירות כמנוע צמיחה חשוב. הכנסות המדינה מבתי הקזינו יאפשרו לה להשקיע משאבים לחילוץ מאות אלפים שנמצאים כיום מתחת לקו העוני. כולי תקווה כי יוקמו בישראל בתי קזינו שישרתו קודם כל את המדינה ואת הכלכלה שלה. מהמרים ישראלים תמיד מוצאים אלטרנטיבה להימורים. מי שרוצה להמר על הבית שלו יכול לעשות זאת היום בכל מקום בעולם - הם ימשיכו להמר בצורה לא חוקית בישראל במועדונים חשוכים יותר ופחות, או שיבחרו באפשרות השפויה של להוציא את כספם לחו"ל, שם ניתן להמר כמעט כל תחת עץ רענן. מעבר לכך, קזינו הוא משאבת זמן. תיירים שמגיעים לישראל לביקור חפוז, ישמחו לדעת שהם יכולים להמר באילת ולהעריך לשם כך את חופשתם. תייר מהמר הוא תייר שנמצא במקום יותר זמן, הוא מוציא יותר כסף על הימורים, שתיה ומזון. ובשל כך, הקמת קזינו באילת תגרום לכך שלא רק בתי הקזינו ירוויחו. הקמת בתי קזינו תעלה את מספר המלונות בעיר, כמות התיירים וזמן השהות הממוצע שלהם בצורה חדה, כמו גם לעלייה בביקוש למקומות עבודה ומכך לזינוק בהכנסות ממיסים. המציאות של מדינת ישראל בשנת 2016 לא מאפשרת לה להימנע מהקמה של בתי קזינו. עם כל היתרונות של ישראל על מקומות אחרים, לא ניתן לאפשר מצב שבו אחד היתרונות התיירותיים החשובים ביותר, לא מתקיים. מדינת ישראל צריכה ויכולה להציע לתיירים מרחבי העולם יותר מאשר מדינות אחרות כשבתי קזינו הם אופציה הכרחית על מנת לקדם תיירות נכנסת למדינת ישראל.