צעד אחורה - ההאטה בגיוסים בקרנות הנאמנות בשבוע החולף

הקרנות המנייתיות בולטות לשלילה כאשר קצב הגיוסים בקטגוריה ממשיך להציג נסיגה חדה גם בסיכום השבוע החולף

נדב לוי | 09/07/2017 11:45

נושאים בכתבה קרנות קרנות נאמנות

בשבוע שעבר סיכמו את המחצית הראשונה של השנה עם כסף ענק שזרם לתעשיית קרנות הנאמנות כאשר ברקע העליות החדות ושבירת השיאים שרשמו המדדים המובילים מסביב לעולם במהלך התקופה. עם זאת, כבר בשבוע האחרון של חודש יוני הורגשה האטה משמעותית בקצב הגיוסים, בעיקר בקרנות המנייתיות, מגמה שנמשכת והורגשה היטב גם בסיכום השבוע החולף, כשהתנודתיות הגוברת בשווקים וודאי משחקת תפקיד מרכזי בשינוי המגמה.

הקרנות המנייתיות המשיכו להציג נסיגה חדה בקצב הגיוסים בשבוע הראשון של חודש יולי עם סכום גיוסים נמוך מאוד של כ-85 מיליון שקל (30 מיליון שקל בקרנות מניות בארץ, 10 מיליון שקל בקרנות הגמישות ו-45 מיליון שקל בקרנות מניות בחו"ל), זאת לאחר שאת החודש החולף סגרה הקטגוריה בגיוס זעום באופן יחסי של כ-185 מיליון שקל בלבד. לשם השוואה, חודש מאי הסתכם בגיוס של כ-1.1 מיליארד שקל באותן הקרנות, כלומר ממוצע גיוסים של מעל 250 מיליון שקל בשבוע. עם זאת, יש לציין כי מאז תחילת השנה גוייס סכום אסטרונומי של כ-4.4 מיליארד שקל בקרנות המנייתיות הרבה מעבר ל-2.5 מיליארד שקל שהוזרם במהלך כל שנת 2016.

גם בגזרת אג"ח כללי, בדגש על קרנות מעורבות עם חשיפה מנייתית, שהייתה שער הכניסה של הציבור נרשמה האטה חריפה כאשר קצב הגיוסים צנח בשבוע הראשון של החודש ל-270 מיליון שקל בלבד, נמוך בהרבה מ-675 מיליון שקל שגוייס בשבוע הראשון של חודש יוני. עם זאת, הקטגוריה ממשיכה לעמוד בראש טבלת הקרנות המגייסות גם השבוע. נציין כי בסיכום המחצית הראשונה של השנה רשמה קטגוריה זו גיוסים של 11.6 מיליארד שקל.

נסיגה נוספת נרשמה גם באגרות החוב הקונצרניות והממשלתיות וזאת למרות המגמה החיובית שנרשמה במדדים. בתוך כך, מדדי התל-בונד 20,40,60 רשמו תשואה חיובית של עד 0.3% אך כאמור קרנות אג"ח קונצרני רשמו לראשונה מתחילת השנה פדיונות, הנאמדים בסכום של כ-40 מיליון שקל כאשר כ-130 מיליון שקל נפדו מהקרנות המחקות וכ-90 מיליון שקל גויסו לקרנות המנוהלות.

כמו כן, מדד ממשלתי כללי רשם מתחילת החודש עלייה זניחה, מה שהוביל את קרנות אג"ח מדינה לגייס גם בפתיחת החודש סכום הנאמד בכ-70 מיליון שקל, נמוך מזה שגוייס בשבוע קודם לכן. למרות זאת, מתחילת השנה הן עדיין קבוצת הקרנות הפודה ביותר מבין הקרנות המסורתיות.

פדיונות באפיק השקלי – הקרנות הכספיות רשמו ירידה בקצב הפדיונות משבוע קודם: כ-65 מיליון ₪. הקרנות השקליות רשמו בשבוע החולף פדיונות של כ-30 מיליון ₪, 15 מיליון ₪ מתוכם בקרנות המחקות. קרנות אג"ח חו"ל רושמות פדיון של כ-20 מיליון ₪, כאשר כל הסכום נפדה מהקרנות המנוהלות.

תעשיית קרנות הנאמנות כולה רשמה מאז תחילת החודש גיוסים של כ-275 מיליון שקל, הנחלקים לפדיונות של כ-65 מיליון שקל בקרנות הכספיות, יציאה של כ-145 מיליון שקל מהקרנות המחקות, ולגיוסים של כ-485 מיליון שקל בקרנות המנוהלות. כך, עפ"י אומדנים והערכות שבוצעו ע"י כלכלני מיטב דש.

קיראו עוד ב"קרנות נאמנות"

נציין כי בסיכום השבוע החולף ירד המעו"ף 0.35% ומנגד מדד ת"א 90 עלה 1.1%. מדד ה-SME60 המשיך במגמה השלילית ואיבד עוד 1.25%. מדד הגז-נפט זינק 4% בשבוע החולף. בחו"ל, מדד ה-S&P500 רשם השבוע עלייה מזערית של 0.06% והדאקס הגרמני עלה 0.5%.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)

קרנות נאמנות

אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר

מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?

גיא טל | 22/12/2025 08:34

נושאים בכתבה כספיות קרנות נאמנות קרנות מחקות אגרות חוב שקליות

הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.

בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.

אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי.

לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.

ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.

להמשך הכתבה לחץ כאן