אקורד הסיום של הרפורמה: זו המניה שצפויה לספוג בשלב הנעילה ביום חמישי מכירות של 151 מיליון שקל
רפורמת המדדים הגדולה בבורסה בת"א שהושקה בתחילת פברואר האחרון תרשום ביום חמישי אבן דרך משמעותית כאשר שלב הפחתות המשקל יסתיים. כחלק מהעדכון החודשי הקבוע, תתבצע הפחתת המשקל האחרונה במדדים השונים. תעודות הסל יבצעו את ההתאמות בשלב הנעילה של יום חמישי הקרוב.
כזכור, כחלק מהרפורמה משקל המקסימום במדד ת"א 35 יעמוד על 7% ומשקל המקסימום במדד ת"א 125 יעמוד על שיעור של 5%. אבל הפחתות המשקל למניות הכבדות מתבצעת באופן הדרגתי, והשבוע תתבצע הפחתת המשקל הסופית.
לפי ניתוח של ידידיה אפק, אנליסט המדדים של פסגות, בצד הביקושים צפויה לבלוט מיילן עם צפי לביקושים של כ-60 מיליון שקלים. בניגוד למניות הכבדות האחרות שצפויות להיצעים בשל הפחתת משקל, מיילן דווקא תראה ביקושים שכן משקל המקסימום של המניה במעו"ף מתעדכן מעלה ל-7%. בצד ההיצעים בולטות מניות הבנקים לאומי ופועלים, שמשקל המקסימום שלהן במעו"ף יופחת ל-7% (מ-8.3% ו-7.9% כיום בהתאמה) ומשקלן יופחת גם במדד הבנקים. ידידיה אפק מעריך שלאומי תראה היצעים של 151 מיליון שקלים ופועלים היצעים של 132 מיליון שקלים.
מניה נוספת שצפויה לבלוט פריגו. לפי פסגות, המניה צפויה להיצעים של 83 מיליון שקלים ביום העדכון, וזאת בשל קביעת תקרת משקל של 5% במדד ת"א 125 (כיום משקל המניה במדד עומד על קרוב ל-6%). נציין כי הירידות האחרונות במניית פריגו דרדרו את משקלה במעו"ף ל-6.8%, בזמן שתקרת המשקל במדד תעודכן ל-7% ולכן בכל הקשור לתעודות על המעו"ף לא צפויה השפעה מהותית על המניה.
- המדדים בשיא לקראת עדכון המדדים - מי מובילה במירוץ לכניסה למדד ת"א 35?
- היום יתבצע עדכון המדדים בבורסה; איזה מניות יקבלו ביקושים גבוהים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עוד נמסר מפסגות כי מניית קרסו צפויה לרכז ביקוש של כ-6 מיליון ש"ח בעקבות כניסתה למדד ת"א צמיחה. בעלי השליטה בחברה הפיצו מניות במהלך החודש האחרון, וכעת עומד שיעור החזקות הציבור על יותר מ-20%, מה שמאפשר לחברה להיכנס למדדים במסגרת המסלול המהיר. במידה ושיעור החזקות הציבור יעלה בהמשך אל מעבר ל-35% תצטרף המניה למדד ת"א 90 בעדכון החצי שנתי הבא.
ועוד נמסר כי מניית רציו פטרוליום צפויה לרכז ביקוש של כ-3.5 מיליון ש"ח בעקבות כניסתה למדד ת"א צמיחה ומדד נפט-גז. מניית מדי פאור תיכנס למדד ת"א צמיחה ומדד נדל"ן וצפויה לרכז ביקוש של כ-1.5 מיליון ש"ח. שתי החברות השלימו הנפקה ראשונית במהלך חודש ינואר, ועל כן יכנסו למדדים אלו במסגרת המסלול המהיר לחברות חדשות. בעדכון הבא.
הרשימה המלאה של ההיצעים והביקושים הבולטים בעדכון הקרוב:
נזכיר כי אחת מהמטרות המרכזיות של הרפורמה הייתה הפחתת ריכוזיות ופיזור רחב יותר של המדדים, זאת מתוך רצון של הבורסה לצמצם ככל הניתן את השפעת ביצועיה של חברה אחת או חברות בודדות על המדדים.
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
עם השלמת הפעימה השלישית והאחרונה, בתום יום המסחר ב- 6 באפריל, יעמוד משקל עשר המניות הגדולות במדד ת"א-35 על כ-58%, לעומת משקל של 71% שהיוו עשר החברות הגדולות במדד ת"א-25. במדד ת"א-125 יעמוד משקלן של עשר הגדולות על 43% לעומת קרוב ל-60% במדד ת"א 100 טרם הרפורמה. זאת בנוסף לירידה משמעותית במשקלן של המניות הגדולות גם בשאר המדדים בהמשך לשינוי תקרת המשקל והרחבתם של המדדים.
בשלב הנוכחי צפויות להתווסף למדדי הבורסה שלוש מניות חדשות - מדי פאור ורציו פטרוליום, שהשלימו לאחרונה הנפקות ראשוניות, וקרסו, שתצטרף למדד ת"א צמיחה בעקבות עלייה בשיעור החזקות הציבור בחברה.
כמו כן, המיזוג בין אבנר ודלק קידוחים עדיין לא הושלם ולכן הביקוש הגדול למניית דלק קידוחים נדחה (ככל הנראה לעדכון של חודש מאי). תעודות הסל והקרנות המחקות יבצעו את ההתאמות הנדרשות כאמור בשלב הנעילה של ה-6 באפריל.

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?