פלוג מסמנת: 5 הסיבות להמשך ההתערבות בשוק המט"ח

פלוג מסבירה את המהות מאחורי תכנית הרכישות כשאמרה: "מפעל שייסגר בעקבות התייקרות הייצוא לא ייפתח מחדש"
גיא בן סימון | (4)
נושאים בכתבה קרנית פלוג

"נוכח הריביות השליליות והמדיניות הכלכלית המרחיבה של שותפות הסחר המרכזיות שלנו, רכישות המט"ח יימשכו. הפסקה מוקדמת מדי ברכישות תוביל לייסוף ייתר", כך הזהירה היום (ג') נגידת בנק ישראל קרנית פלוג בוועדת הכספים של הכנסת.

הדולר רציף משיל כעת 0.15% לרמה של 3.614 שקלים. 

"המדיניות המוניטרית המרחיבה בישראל צפויה להימשך עוד זמן רב וכפועל יוצא, רכישות המט"ח על ידי בנק ישראל. רכישות המט"ח הן חלק מהמדיניות המוניטרית של הבנק, כחלק מהמגמה לעמוד במטרות הבנק: שמירה על יציבות מחירים, תמיכה במדיניות הכלכלית של הממשלה ובמיוחד בצמיחה, בתעסוקה ובצמצום פערים ושמירה על היציבות הפיננסית".

"בידי הבנק שני כלים מוניטריים מרכזיים", הסבירה פלוג לחברי הכנסת. "קביעת שער הריבית - שבשנתיים האחרונות עומדת על 0.1%, והתערבות ישירה בשוק המט"ח. מאז סוף 2014 אנחנו במגמה של ייסוף. השקל מתחזק כמעט מול כל המטבעות למעט מול הריאל הברזילאי, הראנד הדרום-אפריקאי והדולק הטאיוואני, כשבמקרים אלו הסיבה לדבר היא משברים שיש במשקים שלהן. לעומת זאת, השקל התחזק ב-7% מול הדולר, ב-8% מול היורו ובלמעלה מ-20% מול הפאונד הבריטי. התחזקות השקל ועקב כך התערבות הבנק בשוק המט"ח, נובעת בחלקה ממצבו הטוב של המשק הישראלי, אך גם משקפת במידת מה ייסוף יתר של שער החליפין, מדיניות מרחיבה מאוד וריביות שליליות במדינות רבות בעולם, ובעיקר בשותפות הסחר שללנו, אירופה וארה"ב".

"בנוסף, החשש מפגיעה בלתי הפיכה במגזר הסחיר, מביאה אותנו לנקוט במדיניות של רכישות מט"ח מוגברות. מפעל שייסגר בעקבות התייקרות הייצוא לא ייפתח מחדש. גם האינפלציה הנמוכה מהיעד על-אף הפחתת הריבית תורמת לבחירה במדיניות זו וכן ההפקה המקומית של גז טבעי שהיא בבחינת מקור לחץ נוסף שעלול להביא להיווצרות של ה'מחלה ההולנדית', מה שהוביל לפני שתי קדנציות להקמת הקרן לדורות הבאים (וחלק גדול מההכנסות מהגז הטבעי מושקעים בחו"ל".

"מדינות רבות, בעיקר שותפות לסחר שלנו, מנהלות מדיניות כלכלית מרחיבה מאוד באופן חסר תקדים יחד עם ריביות שליליות. הדבר מוביל לתנועות הון ממשקים אלו החוצה ובמקביל, תנועת ההון החוצה מישראל נחלשה. דוגמה לכך היא העובדה שהגופים המוסדיים בוחרים לפזר עוד יותר את השקעותיהם בחו"ל ואף להישאר עם השקעות שיקליות. ההשקעה בחו"ל נעשתה פחות אטרקטיבית. מנגד, הזרים נכנסים פנימה. תושבי חוץ מוכרים דולרים וקונים שקלים וזה מחזק את השקל, בהיקף של 5.4 מיליארד דולר מתחילת השנה, בגלל אטרקטיביות של הכלכלה הישראלית. גם מסיבות אמיתיות של בכלכלה וחלק השקעה לטווח קצ"ר".

"אם הייצוא נפגע ובמקביל, הייבוא התחזק למה המחירים לא ירדו? המחירים כן ירדו, האינפלציה שלילית. זה כן התגלגל למחירי יבוא יותר נמוכים. אבל צריך לזכור שיש שחיקה מתמשכת במשקל הייצוא בכלל התוצר וזו אינה מגמה חיובית. ענפי הייצוא מתאפיינים בפריון הרבה יותר גבוה ולכן בשכר יותר גבוה, לכן משק שמתבסס פחות על ייצוא פוטנציאל הצמיחה שלו נמוך יותר ויש בכך נזק ארוך טווח לצמיחת המשק, כי מפעל שייסגר בגלל אותו ייסוף ייתר לא ייפתח מחדש".

"רכישות המט"ח הן אפקטיביות וממתנות את מגמת הייסוף, הן מאפשרות 'לקנות זמן' ליצואנים לצורך התאמת יכולת התחרות שלהם, אך כמובן שאינן יכולות לפתור בעיות מבניות שיש במשק הישראלי: הפריון הנמוך, בעיות רגולטוריות, חוסר בהכשרת כוח אדם, בעיות בענף התשתיות, חוסר בהשקעות תקציביות בתחומים אלו וכד'. יש צורך להרחיב את פוטנציאל הצמיחה". לבסוף אמרה, כי "הפסקה מוקדמת מדי של מדיניות רכישת המט"ח, עשויה להעמיק את ייסוף היתר של השקל ולהביא לפגיעה בלתי הפיכה במגזר הסחיר".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מתוך המצגת של פלוג היום:

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    cuzari 21/03/2017 16:08
    הגב לתגובה זו
    כפיים - אני מוחה כפיים לפלוג - פלוג מבינה מה שקל חזק עושה למשק
  • 3.
    שי 21/03/2017 15:51
    הגב לתגובה זו
    טיפשה, הרסת את המדינה, עוד יכתב בספרי ההיסטוריה הנזקים הבלתי הפיכים שאת גורמת למדינה.
  • 2.
    אחד שמבין 21/03/2017 15:37
    הגב לתגובה זו
    הייצוא הישראלי הוא בכלליות הי טק וטכנולוגיות שהשוק בעולם די קשיח לגביהם, הרבה אקזיטים ובקרוב גם גז. שוק העבודה חזק מאוד, המטרה היא לשמור על מחיר מוצרים מיובאים במחירים גבוהים כדי שאחוז גביית המס עליהם ישאר גבוה. הרי רק לאחרונה פורסם שחלק עיקרי מהצמיחה הגיע מרכישת רכבים עליה המדינה מרוויחה מס כפול!!! התחפרות בתוך פוזיציה וחשש מפני הפסד על רקע נפילת הדולר ...
  • 1.
    דוד 21/03/2017 14:26
    הגב לתגובה זו
    תקני כל יום תתעוררי על עצמך
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

מנועי בית שמש
צילום: רווח הפקות ויקיפדיה

פימי מימשה מניות בית שמש ב-500 מיליון שקל

אדיר בן עמי |

קרן פימי, בניהולו של ישי דוידי, מבצעת מהלך נוסף למימוש רווחים. הקרן מכרה כ-8.8% ממניות מנועי בית שמש תמורת כ-500 מיליון שקל. בעקבות העסקה תרד אחזקת הקרן לכ-17% בלבד, לעומת שליטה מלאה שהחזיקה בעבר. המימוש נשעה בדיסקאונט של אחוזים בודדים על מחיר השוק. פימי מורווחת על ההשקעה בבית שמש פי 20, כשרוב העלייה הגיעה בשנתיים האחרונות. 

המימוש בבית שמש מצטרף למימושים שביצעה הקרן בתקופה האחרונה. מתחילת החודש מכרה פימי גם כ-13% ממניות עשות אשקלון בהיקף של כ-250 מיליון שקל. באפריל היא מכרה 15% ממניות אורביט תמורת כ-100 מיליון שקל. מדובר בשלוש עסקאות מהותיות שביחד מצטברות למימושים של כ-850 מיליון שקל בתוך פחות מחצי שנה כשבשנה שעברה היו גם מימושים גדולים. 

פימי רכשה את השליטה במנועי בית שמש בשנת 2016 מכלל תעשיות לפי שווי חברה של כ-300 מיליון שקל בלבד. השווי הנוכחי של החברה הוא כ-5.7 מיליארד שקל - כלומר, מדובר במימוש לפי שווי הגבוה כמעט פי 20 מההשקעה המקורית. 

הדוחות האחרונים של בית שמש ביטאו צמיחה בהכנסות אך שחיקה מסוימת של הרווח. ההכנסות ברבעון השני עלו ב-24% לשיא של כ-77 מיליון דולר, בעיקר בזכות מגזר המנועים שנהנה מביקוש גבוה בשוק הביטחוני בארץ ובחו"ל ושמר על רווחיות גבוהה. מנגד, השורה התחתונה נשחקה, כאשר הרווח הנקי ירד ל-7.2 מיליון דולר לעומת 9 מיליון אשתקד, בעיקר בשל זינוק בהוצאות המימון ל-3.1 מיליון דולר והשפעת מס גבוהה שנבעו מתיסוף חד של השקל והגידול במינוף בעקבות רכישת Turbine Standard. כלומר, הפעילות עצמה ממשיכה להתרחב בקצב מהיר, אך חשיפת החברה לשערי מטבע ולחוב הפיננסי מטילה משקל כבד על התוצאות המדווחות. בנטרול האירועים החריגים ברבעון נראה שהחברה היתה מרוויחה מעל 10 מיליון דולר. 

גידול בהכנסות ברבעון מול אשתקד נובע בעיקר מעליה במכירות בשני מגזרי הפעילות, בדגש על גידול במכירות מגזר המנועים. ההכנסות כוללות סך של כ-1.7 מיליון דולר הנובעים מעדכון מחירים ללקוחות ואת מכירותיה של Turbine Standard בהיקף של כ-8.6 מיליון דולר. הכנסות מגזר החלקים ברבעון צמחו בכ-4.4% לעומת הרבעון המקביל אשתקד והסתכמו בכ-43.9 מיליון דולר (מתוכן כ-2.3 מיליון דולר מכירות פנימיות).