דו"חות תדיראן: הרווח הרבעוני נחתך ב-45%, המניה צוללת

החברה הכריזה על חלוקת דיבידנד נוספת בסכום של 20 מיליון שקל ובסה"כ 35 מיליון שקל בגין רווחי השנה החולפת
נדב לוי | (6)
נושאים בכתבה עונת הדוחות

חברת תדיראן העוסקת בייבוא, ייצור ושיווק מערכות מיזוג אוויר פרסמה הבוקר (ב') את תוצאותייה הכספיות לרבעון הרביעי והציגה מספרים  מאכזבים.

מניית תדיראן הולדינגס מגיבה בירידה של מעל ל-6% במחזור גדול. כעת נסחרת החברה בשווי של 830 מיליון שקלים (ראו גרף מניה בתחתית הכתבה)

החברה דיווחה כי מחזור המכירות של הקבוצה ברבעון הרביעי של 2016 הסתכם בכ-130 מיליון שקל בלבד, קיטון של כ-20% אשר לטענת החברה "נבע בעיקר ממזג אוויר ששרר ברבעון הרביעי של שנת 2015 אשר תמך בצורה משמעותית בגידול בהיקף המכירות באותו רבעון וכן מעיתוי החגים (בתקופת הדו"ח החגים חלו במלואם ברבעון הרביעי לעומת שנת 2015, בה החגים החלו באמצע חודש ספטמבר)". מחזור המכירות של הקבוצה בשנת 2016 גדל ב-8% לסך של 776 מיליון שקל לעומת שנת 2015. הגידול במחזור המכירות נבע בעיקר מגידול כמותי וכספי בשוק המזגנים בתקופת הדו"ח.

הרווח הגולמי של הקבוצה ברבעון הרביעי של 2016 הסתכם ב-28.4 מיליון שקל, קיטון חד של 26.7%, כאשר שיעור הרווח הגולמי עמד על כ-22%, בהשוואה ל- 23.8%. הרווח הגולמי של הקבוצה בשנת 2016 גדל ב-19% לסך של כ-195 מיליון שקל לעומת שנת 2015, כאשר שיעור הרווח הגולמי עמד על 25.1%, בהשוואה ל- 22.7%. הגידול ברווח הגולמי והשיפור בשיעור הרווח הגולמי בשנת 2016 לעומת שנת 2015 נבע בעיקר מגידול בהיקף המכירות ומשיפור עלויות הרכש בתחום מיזוג האוויר, כך לטענת תדיראן. 

הרווח התפעולי של הקבוצה ברבעון הרביעי של 2016 הסתכם ב-7.4 מיליון שקל, קיטון של 68.5%, כאשר שיעור הרווח התפעולי עמד על 5.7% בהשוואה ל- 14.4%. עוד דיווחה החברה לגבי הרווח התפעולי של הקבוצה בשנת 2016 שגדל ב-20.6% לסך של כ-89 מיליון שקל לעומת שנת 2015, כאשר שיעור הרווח התפעולי עמד על 11.5%, בהשוואה ל-10.3%. יש להדגיש כי בשנת 2015 רשמה החברה הכנסות אחרות, חד פעמיות, בהיקף של 5.6 מיליון שקל, בעיקר בגין תקבול מהספק 'Carrier'. 

בשורה התחתונה מדווחת תדיראן כי הרווח הנקי של הקבוצה ברבעון הרביעי של 2016 ירד בשיעור חד של 45.6% ל- 11.6 מיליון שקל, בהשוואה לרווח של 21.3 מיליון שקל, כאשר שיעור הרווח הנקי עמד על 9%, בהשוואה ל- 13% בשנת 2015. בתוך כך, החברה כאמור הכריזה על חלוקת דיבידנד נוספת בסך של 20 מיליון שקל ובסה"כ 35 מיליון שקל בגין רווחי שנת 2016 – תשואה של כ- 4.2% ביחס לשווי השוק הנוכחי של החברה.

לגבי התזרים החיובי רשמה תדיראן ברבעון הרביעי תזרים חיובי מפעילות שוטפת בסך של 44.3 מיליון שקל בלבד, זאת לעומת תזרים חיובי בסך של 75.3 מיליון שקל ברבעון המקביל של השנה הקודמת.

משה ממרוד, מנכ"ל החברה ובעל השליטה: "אנו מסכמים את שנת 2016 כשנה החזקה ביותר בהיסטוריה של תדיראן בכל מדדי הרווח תוך הצגת רווחיות שיא בקבוצה. תוצאות אלו בולטות על אף רבעון רביעי בו לא היה מזג אויר קיצוני, כמו גם מיעוט ימי עבודה כתוצאה מעיתוי החגים. הקבוצה נהנית מיכולות ייצור, הנדסה ופיתוח וכן מערך שירות מצוין המבוססים על הון אנושי איכותי אשר מחזק ומשמר את מעמדנו האיתן כמותג מוביל בשוק המזגנים ומאפשר לנו להציג צמיחה עקבית".

עוד ציין ממרוד כי "אנו ממשיכים לפעול להנהגת השוק בישראל, בין השאר, על ידי קידום חדשנות ופיתוח מוצרים על מנת לענות על צרכי השוק גם בעתיד. מאמצים אלו, לצד שיפור מתמיד במבנה העלויות, מובילים לתוצאות כספיות חזקות, יצירת תזרימי מזומנים גבוהים וחלוקת דיבידנד שיא לבעלי המניות של החברה. אנו מאמינים כי עלייה במספר המזגנים המותקנים כיום בכל בית, לצד שיא במספר יחידות הדיור הנמצאות בבנייה הם שמניחים את התשתית ליצירת ערך מתמשכת גם בשנים הקרובות. אנו גאים בהתפתחות החברה בשנים האחרונות, אשר הובילה לשתי העלאות דירוג של חוב החברה וכניסה למדד ת"א 90 היוקרתי לאור גידול בהון העצמי ושיפור העוצמה הפיננסית של הקבוצה".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מניית תדיראן נסחרת בבורסה בת"א בשווי שוק של כ-830 מיליון שקל. את השנה החולפת סיימה המניה בתשואה חיובית של כ-71%, כאשר מתחילת השנה רשמה מניית תדיראן עלייה של כ-7.5% (לאחר שקלול הירידה היום של כ-5%). 

מניית תדיראן מאז יולי 2015

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    yaronlavi 06/03/2017 21:11
    הגב לתגובה זו
    כל החגים השנה יצאו בימי חול ולכן אני לא חושב שזו אינדיקתיה. אני מאמין שכל הדוחות גם של חברות כמו אלקטרה וטורנדו יהיו עם אותה מגמה
  • 5.
    קרן 06/03/2017 20:45
    הגב לתגובה זו
    הדוח הרבעוני לא מייצג כלום במקרה הזה. צריך להסתכל על הדו"ח השנתי ואז לראות אם חל שינוי ברווחי החברה...
  • 4.
    אריק 06/03/2017 19:29
    הגב לתגובה זו
    לא חושב שזה משהו שצריך להתרגש ממנו. אנחנו חיים במדינה חמה והחורף כאן הוא לא באמת חורף.
  • 3.
    מקורר 06/03/2017 14:43
    הגב לתגובה זו
    הלוואי שישפיע גם על כל החברות החזיריות במשק ... יבוא אגרסיבי = ירידת מחירים . גם בבניה ...
  • 2.
    אור 06/03/2017 12:26
    הגב לתגובה זו
    רבעוני חורף תמיד חלשים יותר, זה לא חדש.
  • 1.
    מניה מורצת.בירידה של 41.5%- תהיה שווה קנייה. (ל"ת)
    hary 06/03/2017 11:06
    הגב לתגובה זו
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?