בנק ישראל מותיר היום את גובה הריבית ללא שינוי ברמה של 0.1%, זאת בהתאם לצפי. וכך נכתב בהודעה: "אי הודאות לגבי השלכות ה-Brexit והמשך הירידה ביצוא בחודשים האחרונים מחזקים את הערכת הוועדה המוניטרית, על פיה לאור ההתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל ובכלכלה העולמית, בשער החליפין, וכן במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים, המדיניות המוניטרית תיוותר מרחיבה למשך זמן רב."

כמה זמן? בחטיבת המחקר עדכנו את הצפי ולפיו הריבית המוניטרית צפויה להישאר בשנה הקרובה ברמתה הנוכחית, 0.1%, והיא צפויה להתחיל לעלות ברבעון הרביעי של 2017. נציין כי בתחזית הקודמת של חטיבת המחקר הצפי היה כי הריבית תתחיל לטפס ברבעון השני של 2017. כלומר לפי תחזית בנק ישראל, העלאת הריבית נדחתה בחצי שנה. בנק ישראל מסביר כי הסבירות להעלאת ריבית בארה"ב ובמשקים נוספים ירדה באופן משמעותי לאחר אירוע ה'ברקזיט' - וזה משפיע. 

בתוך כך, בנק ישראל מעדכן את תחזית הצמיחה מטה ל-2.4% השנה, זאת מול תחזית קודמת שעמדה על 2.8%.  הסיבה המרכזית להנמכת התחזית היא חולשה בייצוא. תחזית הצמיחה ל-2017 הופחתה במעט מ-3% ל-2.9%. כך נכתב בדו"ח חטיבת המחקר לגבי השנה הבא - "הצמיחה אמנם צפויה להמשיך ולהישען על חוסנם של הביקושים המקומיים, אך מנגד אנו מעריכים שהיא תושפע גם ממיצוי תהליך הגידול בהיצע העבודה שאפיין את השנים האחרונות, וכן מחולשה מסוימת בחלק מענפי היצוא".

תגובות בשוק

גיא יהודה מפסגות: "לתוצאות משאל העם שנערך בבריטניה ביום חמישי האחרון השפעה מהותית על מדיניות הבנקים המרכזיים בעולם בכלל וכתוצאה מכך גם על מדיניות בנק ישראל. הסבירות שנראה באירופה ויפן הרחבה של המדיניות המוניטרית בעתיד הקרוב גדלה ואין כרגע מה לדבר על העלאת ריבית בארה"ב. השפעות ה-Brexit ואי הוודאות הפוליטית הינם תהליכים שצפויים להימשך זמן רב ולכן גם אם ריבית הפד תעלה מתישהו, המתווה צפוי להיות מתון מהערכות המוקדמות. כל עוד הריבית בארה"ב אינה עולה מספר פעמים ובהיעדרם של לחצים אינפלציוניים, העלאת ריבית בישראל התרחקה ובאופן משמעותי. מצד שני, תידרש הרעה משמעותית ומתמשכת בפעילות הכלכלית על מנת שהתנאים יבשילו להרחבת המדיניות מבחינת בנק ישראל, כרגע אנחנו עוד רחוקים למרות הטלטלה הנוכחית בשווקים. בשורה התחתונה, עוד לפני תוצאות משאל העם בבריטניה לא ציפינו לשינוי במדיניות בנק ישראל וכעת מסתמן כי הסטטוס קוו יימשך לפרק זמן ארוך יותר והריבית תיוותר על כנה עוד חודשים רבים".  

• איך זה שהבורסה לא מושפעת מהרפורמה במערכת המשפט?
• האם יכול להיות שהחיים פה נהיו זולים? בעולם של פרופ' קרנית פלוג התשובה היא כן
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

יונתן כץ מלידר שוקי הון: "אי שינוי בריבית היום הייתה צפויה על רקע השיפור בתעסוקה במשק, גידול בשכר, המשך התרחבות בצריכה הפרטית, האצה בעליית מחירי הדיור, מדד מאי מעט גבוה מהציפיות ועלייה מתונה בציפיות האינפלציה.  הירידה ביצוא מוסברת על ידי ההשפעה של מספר פירמות גדולות. גורם העלייה בסיכונים הגלובליים לאחר ה- Brexit מודגש בהודעת הריבית, אך מוקדם מדי להעריך את ההשלכות המלאות על הסביבה המאקרו כלכלית. יחד עם זאת, המשפט הבא מאד משמעותי: לאחר ה- Brexit  "הסיכונים להשגת יעד האינפלציה והצמיחה גברו. המסר המשמעותי ביותר היום מכיוונו של בנק ישראל היה העדכון כלפי מטה של תחזית הצמיחה בשנת 2016 ל-2.4% ובשנת 2017 ל-2.9% וירידה בתחזית האינפלציה בשנת 2017 ל-1.2% (מ-1.4%), בעיקר על רקע החולשה הגלובלית. עקב כך, עודכנה גם תחזית הריבית בסוף 2017 ל-0.25% (מ-0.5%), בהחלט איתות חיובי עבור שוק האג"ח הישראלי