פרופ' טרכטנברג: "שיעור צמיחה של 7% במדינה כמו סין - זה משבר לא קטן"

לגבי מחירי הדירות: "אם לא מצליחים בדיור אז צריך להתביית על בנקים כדי להסית את תשומת הלב"
גיא בן סימון | (13)
נושאים בכתבה מנואל טרכטנברג

חבר הכנסת מנואל טרכטנברג צייר היום תמונה לא ממש מלבלבת כלשונו על המציאות הכלכלית. במסגרת נאום שנשא בכנס DC finance שנערך בתל אביב, טרכטנברג מנה את האתגרים העומדים בפני הכלכלה העולמית, וניצל את הבמה לתקוף את שר האוצר כחלון בניסיונו להסית את הדיון ממשבר הדיור אל הבנקים.

"לא קל להחזיק בכנסת דיון ברמה עניינית. כאשר הסנטימנט הוא כזה ולרגולטורים יש המון כח בגלל הוואקום השילטוני, אז מוטלת עליכם (המגזר הפיננסי) האחריות. לא ייתכן שיהיה סדק בין הגופים הפיננסים לציבור. תנו את הדעת כאסטרטגיה זה לא ענין של צדיקים ורשעים. תחשבו על הציבור, תחשבו איך אפשר לנהוג אחרת".

"אנו עוברים היום תקופה מאד מאתגרת מבחינה כלכלית - גם בעולם וגם בישראל. המערכות שאנו מכירים אט אט קורסות. הזנב הארוך ממשבר 2008 עדיין איתנו, בהמון מובנים הוא לא חלף", אמר טרכטנברג.

"אם חששנו פעם מיציאתה של יוון מהאיחוד, היום החשש הוא מיציאת אנגליה מהאיחוד וזו רק תחילת הדרך. אם חשבנו שאירופה היא אחד העוגנים של הכלכלה העולמית, אז היום זה לא ברור מאליו. מדינות ה-BRICS כמעט כולם אט אט או נפלו או שיש לגביהם סימני שאלה. כמו ברזיל ורוסיה שנמצאות במשבר עמוק כל אחת מסיבות דומות. הודו מתפקדת טוב אבל אנו רואים את הממשל מתקשה להעביר רפורמות. בסין, במונחים שלה שעורי צמיחה של 7% מהווה משבר לא קטן ורק הבוקר התבשרנו על ירידה נוספת בייבוא של הכלכלה הסינית".

בנוגע לגז הישראלי אמר: "אוי למדינת ישראל אם נפתח תלות ארוכה במשאב כלשהו שכן זה נוגד את היתרון היחסי שנמצא בשכל שלנו ולא עמוק בתוך האדמה. מדינות בעולם שהצליחו לאורך זמן לצמוח כלכלית - הן לא אלה שהסתמכו על משאבי טבע. אז אוי לנו אם נתלה תקוות על הגז במובן הזה".

בהמשך למצבה של הכלכלה העולמית, אמר: "כל מה שתיארתי מסתכם באי ודאות. אי ודאות כלכלית שניזונה מכל אותם מגמות שתיארתי ואין דבר שפוגע יותר בהשקיות מאי ודאות כלכלית מתמשכת כאשר אתה לא רואה מהיכן תבוא הישועה. יש קונפליקטים או מצבים שבהם אתה יודע איך לצאת, אבל מה שקורה בין רוסיה וארה"ב למשל, לא ברור מה היציאה מהן וזה דבר בעייתי מבחינת הכלכלה".

בנוגע לריביות האפסיות אמר: "זה חסר תקדים. אין תקדים לתקופה כל כך ארוכה לריביות שליליות לתקופה כל כך ארוכה. אנו לא יודעים לעכל אותה אבל כולם מסכימים שזה לא יכול לאורך זמן להימשך. לא יכול להיות שהעתיד שווה להווה - וזו המשמעות של ריבית אפס".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"הסחר הבינלאומי הוא אינדיקטור יותר טוב למדוד את ההאטה העולמית. סחר מוגבר משמעותו שהגלובליזציה נמשכת. כאשר הוא מתכווץ או לא גדל בקצב סביר - שזה המצב כיום - זה סימפטום מאד לא טוב. כמובן לא הכל שחור. גם כשהתמונה כולה לא ורודה אנו יודעים שיש הזדמנויות. אם זה באפריקה או דרום מזרח אסיה. הבעיה היא שלא קל לזהות מקומות אלו וגם כאשר הם ברורות, למשקיעים המוסדיים לא קל להגיע אליהם".

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    אריאל המליונר 08/03/2016 19:29
    הגב לתגובה זו
    תעלה את המס על הבורסה ל30% . לא מספיק .רוצים שתעלה עוד. שלא תשאר אבן על אבן...אמן ואמן
  • 11.
    שלומי 08/03/2016 18:24
    הגב לתגובה זו
    הוא היה משוכנע כנראה שיקבל לידיו את תיק האוצר אלא ש התאכזב במהרה אבל הותיר את הבורסה מדממת עד היום והמשקיעים בורחים בגלל טיפשות של איש אחד.
  • 10.
    ממשלת ישראל 08/03/2016 15:39
    הגב לתגובה זו
    לרכז את שדות התעופה בחור בלוד. לרכז את כל ההזויים במפלגה אחת. הרצוג לא מנהיג ועדיף שיעוף כי עשה עד כה רק שטויות בחר אנשים שיתאימו להלך הרוחות בארץ. מאז הצבור ראה מי הם יחימובביץ, רוזנטל שפיר והתרשם מספיק מהפרופסור שנפלט מהאקדמיה לספסלי הבטחון של המפלגה. זה אותו אחד לוזר שהבת שלו הצטרפה להפגנה ולמחאה וישבה באוהל בטענה שאין לה דירה עם שני הורים טחונים בכסף עם משרות חלומות אין לבת שלהם דירה. אז אם בארזים נפלה שלהבת מה יעשו אזובי הקיר? ממשלה של עכברים
  • 9.
    הפרופסור 08/03/2016 15:35
    הגב לתגובה זו
    בשביל השטיות שלו לא צריך ללמוד 20 שנה ולשלוף דוח מהמגירה ולדפוק לנו את ההשקעות בבורסה. הבורסה מתה בגללו 25% מס זה עושק. קשה להאמין שאת הדו"ח הנ"ל הוא שלף מהמגירה תוך שבועיים. זה היה סך הכל חיבור של נער אוצר משאלת לב של אהבל מהאוצר והפרופסור השתמש בו לרעת האזרחים. כל עוד טראח, יחימוביץ, רוזנטל, סתיו שפיר ושמולי במפלגה בחיים לא אצביע עבורם.
  • 8.
    רובי 08/03/2016 14:47
    הגב לתגובה זו
    לא די היה לו לשבש לנו את החיים עם המס המופקר שהשית על המשקיעים בבורסה והנה הוא חוזר עתה להלך אימים ולנפנף במשבר 2008 שכבר מזמן אבד עליו הקלח....
  • כן כן אבד עליו קלח התירס ..לא טעיתי... (ל"ת)
    רובי 08/03/2016 18:16
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    ליטל 08/03/2016 13:40
    הגב לתגובה זו
    זב
  • 6.
    אדם. שמאמין בטמטום של עצמו (ל"ת)
    מרצה 08/03/2016 12:44
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    יוסי 08/03/2016 12:07
    הגב לתגובה זו
    טרכטנברג לך הבייתה
  • 4.
    הבורסה שהוא גרם להריסתה. (ל"ת)
    הבורסה שהוא גרם להרי 08/03/2016 11:45
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מדבר על הכל.חוץ מהבורסה שהוא גרם להריסתה. (ל"ת)
    אזרח 08/03/2016 11:34
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אין לו בושה...מעניין מי נתן לו תואר. (ל"ת)
    פריש 08/03/2016 11:28
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    פרוספר סמוחה 08/03/2016 11:27
    הגב לתגובה זו
    אין לו בושה...מעניין מי נתן לו תואר.
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?