זה מתקרב: הבורסה חושפת את המבנה של "רפורמת המדדים" - ויש שינוי דרמטי
כמעט 5 חודשים לאחר שחשפה הבורסה לני"ע בת"א את עקרנות הרפורמה הגדולה במדדים שמתוכננת להתבצע השנה, היום מפרסמת הבורסה את המתודולוגיה המלאה להערות הציבור. בגדול, הרפורמה כוללת הרחבה של המדדים הקיימים והקטנת משקל התיקרה בהם למניה בודדת, ובנוסף כוללת גם השקה של מדדים חדשים (בשלב מעט מאוחר יותר).
המטרה המרכזית של הרפורמה היא לשפר את יציבות המדדים ולהקטין את הריכוזיות שלהם. בנוסף, יש ברפורמה רצון ברור של הבורסה להקטין (שלא לומר לחסל) את 'אפקט המדד', כלומר תנועות הון אגרסיביות בשל עדכוני מדדים. ברפורמה יש גם רצון ליצור מדדים שיתאימו למשקיעים השונים - בדגש על משקיעים זרים.
השינויי המשמעותי ביותר ביחס לעקרונות הרפורמה הדרמטית הזו שכבר הוצגו בחודש אוגוסט (לכתבה מחודש אוגוסט לחץ כאן) הוא העלאת תקרת המשקל למניה בודדת במדד ת"א 35 (המדד שיחליף את ת"א 25 הנוכחי). בעקרונות שפורסמו תקרת המשקל למניה בודדת עמדה על 4%, לעומת 10% כיום. במתודולוגיה שמפורסמת היום מטפסת תיקרת המשקל ל-7%. ההסבר לשינוי תקרת המשקל במדד זה קשורה להתייחסויות שניתנו מצד גופים זרים שהבהירו כי בכדי שיוכלו להיחשף למדד באמצעות ניגזרים - המדד חייב לעמוד בסטנדרטים מסויים ובין היתר תקרת משקל של לא פחות מ-6%.
שינוי משמעותי נוסף הוא שמדד הבלו-צ'יפ החדש שיושק יהיה בלו-צ'יפ 15 ולא 12. למדד יתווספו מניות הבנקים לאומי ופועלים וזאת לאחר שבשוק נתנו התייחסות שבלי הבנקים המדד לא מייצג בצורה מספיק נכונה את הכלכלה המקומית. מדובר במדד של מניות ישראליות גדולות שמיועד בראש ובראשונה למשקיעים זרים שכיום חלקם מעדיפים שלא להשקיע במדד המעו"ף בשל החשיפה הגבוהה בו למניות זרות (טבע, פריגו, אופקו וכו'), אותן הזרים יכולים לקנות באופן ישיר. למניות שצפויות להיכנס למדד - ראו טבלה בהמשך.
עוד שינוי ביחס לעקרונות שפורסמו מתייחס לעניין החזקות הציבור במניות (במדדים המובילים) שכיום עומדות על 25% ויטפסו ל-35% אחרי הרפורמה אבל בניגוד לכפי שנראה בפרסום העקרונות, כעת מתברר כי הבורסה בחרה שלא לדדרוש מהחברות להגדיל את החזקות הציבור עד להשקת הרפורמה אלא פורסת את העניין לאורך זמן.
לגבי הלו"ז הצפוי להשקת הרפורמה: היום פורסמה המתודולוגיה להערות הציבור. השאיפה היא שעד סוף החודש הבא הרפורמה תעלה לאישור דירקטוריון הבורסה. במידה ותאושר, הרפורמה תלך לאישור רשות ני"ע. במידה והכל יתנהל כמתוכנן - השקת הרפורמה תתבצע בפועל בתחיל הרבעון הרביעי של השנה - ואולי אפילו מעט קודם לכן.
לעניין המדדים החדשים שיושקו: ההשקה של המדדים החדשים (לא אלו שיורחבו) מתוכננת למספר חודשים לאחר השקת הרפורמה. נציין כי כיום הכלל הוא שניתן להשיק תעודות עוקבות רק שלושה חודשים לאחר שהושק המדד. עם זאת, סביר מאוד שבבורסה ינסו לקצר את התקופה הזו לחודש אחד בלבד. ברור לחלוטין שמדד ללא תעודה עוקבת זה דבר שמפספס את כל הרעיון, ומיותר לבזבז עוד מספר חודשים.
למתודולוגיה המלאה מאתר הבורסה - לחץ כאן
המניות שצפויות להיכנס למדד הבלו-צ'יפ 15:

- 9.מהלך תודעתי נכון. המנכ"ל מבין עניין. הפעילים פחות. (ל"ת)שוק מת = קומוניזם 29/01/2016 01:00הגב לתגובה זו
- 8.גרוסמן 28/01/2016 10:33הגב לתגובה זואלק משקיעים זרים...בשקל וחצי מחזור בארץ איזה פוזיציה הם יכולים לקחת, שלא לדבר על זמן שצריך למכור. צריך לעודד את הנגזרים על מניות שמשום מה לא תפסו בכלל. באופן כללי לא היו ולא יהיו משקיעים זרים במניות - רק באגח ובמטח - היכן שיש סחירות.
- 7.יוסי פינק- הכל אצלך דרמטי, לך שתה מים (ל"ת)מר דרמטי 27/01/2016 21:27הגב לתגובה זו
- 6.דמו 27/01/2016 21:03הגב לתגובה זוהגדלת מספר המניות במדדים ואת מספר המדדים פרושה יותר תעודות סל ויותר הרצות ושורטים על מניות נכנסות ויוצאות מהמדדים.את מי זה משרת?נכון ...רק את המקורבים וחברי הבורסה העוסקים בניהול תעודות הסל ואת הפעילות מסביב לתועלת הנוסטרו של עצמם ולדפוק יותר ויותר את המשקיעים התמימים מהציבור.
- 5.דר דוליטל למניות 27/01/2016 19:03הגב לתגובה זודורי בניה. אל תגידו שלא אמרתי.
- דני משקיע 27/01/2016 20:49הגב לתגובה זוצפוי הסדר חוב עם תספורת גדולה ובתמורה כנראה שבעלי האגח יקבלו מניות דורי קבוצה ובניה זה היה דומה לאידיבי פיתוח
- 4.הכל קוסמטיקה והמת ימשיך להיות בר מינן (ל"ת)אילן 27/01/2016 18:42הגב לתגובה זו
- 3.מתעסקים בשטויות מנסים להחיות מת תורידו את המס גנבים (ל"ת)תום 27/01/2016 17:38הגב לתגובה זו
- 2.מייק 27/01/2016 16:50הגב לתגובה זוופה משחקים בנדמה לי אולי 35 המקום 25 ו125 במקום 100 ו 90 במקום 75 מר מנכל - לך תשחק דוקים במקום אחר
- 1.דורון 27/01/2016 16:22הגב לתגובה זומישהו יודע?

טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?
מנכ"ל שהציל חברה והביא אותה לשווי של 11 מיליארד דולר, מניה שמזנקת למכפילי רווח שלא היו בעבר, מסיבת AI ענקית שלא ברור אם אנחנו בתחילתה, באמצע או בסופה
הדוחות של טאואר טאואר 4.53% טובים מאוד, התחזית חזקה (מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"). המניה זינקה ב-17% ל-98.2 דולר, שווי של 11 מיליארד דולר. דווקא בשווי הזה כדאי להזכיר לכולם שהקמת טאואר בארץ בתחילת שנות ה-90', שזה אומר הקמת מפעל ייצור שבבים בישראל, היתה רעיון כושל. כוח העבודה פה יקר ואין שום יתרון תחרותי מול המפעלים בעולם. טאואר הקימה מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה ואחר כך עוד מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה. היא הרוויחה כששוק השבבים המחזורי היה טוב והפסידה פי 5 כשהוא היה למטה.
היא עברה הסדר חוב. היא קיבלה הנשמה מהמדינה וממשפחת עופר. ואז הדירקטוריון קיבל את ההחלטה שבדיעבד הצילה את החברה והפכה אותה לענקית במונחים מקומיים - לגייס את ראסל אלוונגר כמנכ"ל. אלוונגר קיבל לפני 20 שנה חברה כושלת וידע לנתב אותה לשני מקומות שהצילו אותה - לנישות שבהן יש לה מומחיות (כי הגדולות לא פעלו בנישות) ולפעילות ייצור בחו"ל. טאואר בזכותו היא חברה גלובלית, רווחית, צומחת, עם נוכחות באחד התחומים החשובים בעולם - שבבים.
מניית טאואר זינקה פי 2 מאז פרסום הדוח הקודם, והיא במחיר של יותר מכפול מזה שאינטל רצתה לרכוש את החברה. רכישה שלא יצאה לפועל כי הסינים התנגדו. בהתחלה המשקיעים חששו והמניה ירדה מתחת ל-30 דולר, שנתיים אחרי, הם מאוד מרוצים.
תחום השבבים מחולק באופן גס לשניים - תחום הייצור ותחום הפיתוח. הפיתוח הוא הקצפת. אנבידיה מפתחת שבבי AI ומוכרת אותם ברווחיות גולמית של מעל 80% כי יש למוצר-לשבב ערך גדול ויתרונות טכנולוגיים. בייצור יש לרוב תחרות גדולה. יש טכנולוגיות ייצור שונות, אבל בסוף מזמין השבב יכול לעשות זאת בכמה מקומות. זאת פעילות שלא אמורה להניב רווחיות גבוהה, סוג של קומודיטי. אבל, על רקע המחסור בשבבים, הרווחיות עלתה בשנים האחרונות. טאואר גם פועלת כאמור בנישות שבהן הרווחיות טובה יותר, ומסתבר שיש בכל זאת הבדלי איכות משמעותיים בין יצרנים שונים.
- טאואר מכה את הצפי בשורה העליונה ובשורה התחתונה
- "אפסייד של 48% במניית טאוואר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, אלו הסכמים שעוטפים את הלקוח. חברה שרוכשת שבבים מיוחדים שהיא עיצבה וטאואר ייצרה, תמשיך לרכוש את השבבים האלו מטאואר במקביל לגידול בהיקף המכירות שלה, וזה יחלחל לגידול בפעילות טאואר. כלומר כשמארוול שהיא לקוחה מדווחת על גידול במכירות זה יכול לחלחל לטאואר.
קרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״דסרצ'לייט יוצאת מבזק - נתניהו חתם על ההיתר למכירת המניות
הקרן האמריקאית תוכל למכור את מלוא אחזקותיה בתוך שנתיים ולרדת מתחת ל־5%; לראשונה, בזק תתנהל כחברה ללא בעל שליטה יחיד
ראש הממשלה בנימין נתניהו חתם על ההיתר שמאפשר לקרן סרצ'לייט לרדת מהשליטה בבזק בזק -0.48% , הצעד האחרון שנדרש כדי להשלים את השינוי המבני בחברת התקשורת. החתימה סוגרת הליך רגולטורי של חודשים ארוכים, שבו עבר המסמך בין משרד התקשורת, משרד הביטחון והשב"כ.
עם חתימת ראש הממשלה, הקרן האמריקאית יכולה מעתה למכור את אחזקותיה בבזק, שהן כיום כ־15.9% ממניות החברה ולרדת בהדרגה גם מתחת לרף של 5%, מבלי להזדקק להיתרים נוספים. כלומר, בזק תצטרף לשורה מצומצמת של חברות בורסאיות גדולות בישראל שפועלות ללא גרעין שליטה.
החתימה של נתניהו מגיעה לאחר שאושרה קודם על ידי שר התקשורת שלמה קרעי, שקידם את המהלך במשרדו, וכן לאחר הסכמת שר הביטחון ישראל כ"ץ והשב"כ. יחד, האישור המשולב של שלושת הגורמים מהווה את התנאי הסופי הדרוש לפי רישיון בזק. ההיתר החדש מאפשר לסרצ'לייט למכור את מניותיה בבורסה כבר החל ממחר. לקרן יינתן פרק זמן של עד שנתיים כדי להשלים את המכירה ולרדת מתחת ל־5% מהון החברה. בתקופת המעבר תוכל להותיר נציג אחד בדירקטוריון בזק, בעוד שני הדירקטורים הנוספים מטעמה יתפטרו.
בשלב זה מחזיקה סרצ'לייט בשליטה בבזק יחד עם השותף הישראלי דוד פורר, באמצעות חברת ביקום. שני הצדדים מבצעים בשנה האחרונה מהלך מכירה מדורג: במרץ נמכרו כ־5% מהמניות בכ־950 מיליון שקל, ובספטמבר עוד כ־5.7% תמורת כ־965 מיליון שקל. העסקאות הללו צמצמו את אחזקות הקרן מ־27% ל־15.9%, והן צפויות להמשיך עד ליציאה מלאה. ההיתר החדש מבטל את מגבלת המכירה בתקופת החסימה ,מהלך חריג בהסכמים מסוג זה ומאפשר לסרצ'לייט למכור גם במהלך תקופה זו, בכפוף לתיאום עם החתמים.
- "פריסת הסיבים כמעט הושלמה - עכשיו מתחילים לקצור את הפירות"
- בזק: עלייה של 4% ב-EBITDA, מאשררת את התחזית השנתית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בזק תפעל לראשונה ללא גורם שליטה יחיד
עזיבת הקרן צפויה לשנות את מבנה הניהול בבזק. לראשונה בתולדותיה, החברה תפעל ללא גורם שליטה יחיד, אלא תחת בעלות מבוזרת של גופים מוסדיים ומשקיעים מהציבור. זהו מודל פחות שכיח בחברות תשתית מפוקחות, אך מקובל יותר בשווקים מפותחים. במשרד התקשורת מעריכים כי השינוי יגביר את השקיפות ויחזק את המשילות התאגידית בחברה. מנגד, יש מי שמזהירים כי ניהול ללא גורם מרכזי עשוי להקשות על קבלת החלטות מהירה ולדרוש תיאום הדוק יותר בין בעלי המניות.
