הציבור נכנס לבונקר: פדיונות עתק בקרנות הנאמנות ב-2015, שרק החריפו בדצמבר

השנה התחילה בסערה, אבל אז הגלגל התהפך. באיזה אפיק נרשמו פדיונות של 26 מיליארד שקלים?
מערכת Bizportal | (8)
נושאים בכתבה קרנות נאמנות

הציבור מביע אי אמון בשוק ההון. לפי אומדנים של מיטב-דש, בסיכום 2015 תעשיית קרנות הנאמנות רשמה פדיונות עתק של 34 מיליארד שקלים. 26.6 מיליארד שקלים מתוך הסכום אלו פדיונות בקרנות הכספיות (כסף שכנראה עבר לפקדונות בבנקים), 11.6 מיילארד שקלים בקרנות המנוהלות ומנגד גיוסים של 4.2 מיליארד שקלים בקרנות המחקות. ורק נציין כי עד סוף אפריל עוד נרשמו גיוסים של 7.5 מיליארד שקלים בקרנות המסורתיות (מנוהלות מחקות), אבל אז הגלגל התהפך והציבור הלך מוכר מכל הבא ליד. 

הסיפור הגדול של השנה שייך ללא ספק לקרנות הכספיות. הפחתת הריבית בישראל ל-0.1% בחודש מארס גרמה לכך שבקרנות הכספיות נוצר הפסד מובנה (התשואה האפשרית נמוכה מדמי הניהול) והדבר הצית פדיונות ענקיים בקרנות הללו. 

לחץ פדיונות עצום היה גם בקרנות אג"ח מדינה שפתחו את השנה עם גיוסים גדולים מאוד של 4.6 מיליארד שקלים תוך 4 חודשים אבל מאז איבדו 12.8 מיליארד שקל ב-8 חודשים רצופים של פדיונות. בסיכום 2015 קרנות אג"ח מדינה רשמו פדיונות של כ-8.2 מיליארד שקל, וזה לעומת גיוסים של כ-14.3 מיליארד שקל ב-2014. רק בחודש דצמבר נרשמו באפיק זה פדיונות של 2.3 מיליארד שקלים  

קרנות אג"ח כללי, קבוצת הקרנות הגדולה ביותר המהווה כ-31.2% מנכסי תעשיית קרנות הנאמנות, גייסו השנה כ-2 מיליארד שקל סכום נאה, אבל נמוך ביותר מ-90% מהגיוס הפנומנאלי שלהן 2014. ונציין כי גם בקטגוריה הזו נרשם פלחץ פדיונות בחודשים האחרונים כאשר בדצמבר נרשמו פדיונות של 705 מיליון שקלים.  

בקרנות הקונצרניות נרשמו פדיונות של 1.7 מיליארד שקלים, ונציין כי זה דווקא שיפור לעומת 2014, אז הפדיונות היו גבוהים יותר. 

קרנות אג"ח חו"ל שהיו להיט גדול בחודשים הראשונים של השנה עם גיוסים של 2.7 מיליארד שקלים, סיימו את השנה עם גיוסים של 570 מיליון שקלים בלבד.  

 

קרן האור? הקרנות המנייתיות סיכמו את 2015 עם גיוסים של כ-2.5 מיליארד שקלים, אמהם מדובר בירידה של כ-30% בקצב הגיוסים לעומת 2014 ובכל זאת גיוס נאה. קרנות מניות חו"ל, המנהלות נכסים בשווי של 11.3 מיליארד שקל, גייסו השנה כ-0.9 מיליארד שקל - זאת לעומת גיוסים של כ-3.5 מיליארד שקל ב-2014. הגיוסים ב-2015 מתחלקים לגיוסים של כ-1.55 מיליארד שקל בקרנות המחקות ולפדיונות של כ-680 מיליון שקל בקרנות המנוהלות. קרנות מניות בישראל וגמישות סיכמו את 2015 עם גיוסים של כ-1.6 מיליארד ₪ - הגיוס הגבוה ביותר מאז 2013.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    שמטוב 04/01/2016 04:07
    הגב לתגובה זו
    הבדיחה היא שסקוטי ניסה להרגיל את הסוס שלו לא לאכול, הוא כמעט הצליח טבל לפתע הסוס מת. הנימשל הוא בנק ישראל שמצפה שאזרחים יפקידו כסף בלי שיקבלו על ההפקדה ריבית הוגנת ואחרי קיזוזי עמלות ואינפלציה המפקיד מפסיד בהשוואה למי ששומר על הכסף מתחת לבלטות. הציפיה הזו סופה שאזרחי ישראל לא יפקידו פרוטה ויחפשו השקעות מחוץ למערכת הפיננסית המימסדית (או שיפקיד בפקדון בלטות). התוצאה הסופית היא שהסוס שהמשק יקרוס. בנק ישראל תכניסו לעצמכם טוב טוב לראש - ריבית אפס או ריבית שלילית היא הרעבה למוות של המשק.
  • 4.
    תמיר 03/01/2016 22:14
    הגב לתגובה זו
    הציבור פודה קרנות נאמנות כדי לממן התייחבויות עתק ארוכות טווח בנכסי נדל״ן שיתפוצצו לו בפנים!
  • 3.
    יוסי טייקונון 03/01/2016 18:56
    הגב לתגובה זו
    כשהציבור מוכר זה הזמן לקנות. 2016 פתחה בסערה למעלה....
  • 2.
    רק מניות. העדר צריך לשעוט לשם (ל"ת)
    יג 03/01/2016 17:00
    הגב לתגובה זו
  • שמטוב 04/01/2016 04:11
    הגב לתגובה זו
    למה עלינו לפרנס סוחרי בורסה או מהמרי בןרסה ? שכח מזה. אם האוצר ימנע השקעה בנדלן בארץ הכסף יברח להשקעות בחו"ל ויברח מהשקעות בארץ: כמו שנאמר, יתנו יקבלו לא יתנו לא יקבלו.
  • 1.
    ציון 03/01/2016 14:17
    הגב לתגובה זו
    יודעים שתגיע מפולת
  • עכשיו הגדולים ייכנסו (ל"ת)
    יוסי 03/01/2016 17:06
    הגב לתגובה זו
  • יניב 03/01/2016 17:13
    גם הגדולים יוצאים אמנם מנצלים תנודות אבל רוב הזמן בחוץ
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)
קרנות נאמנות

אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר

מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?

גיא טל |

הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.

בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.


אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי. 

לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. ​ חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.

ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.