המפקחת דורשת מהבנקים: עוברים לבנקאות דיגיטלית? גבשו מדיניות תוך חודשים

גיא בן סימון | (6)
נושאים בכתבה בנקים

המפקחת על הבנקים חדוה בר שלחה היום מכתב למנהלי הבנקים בישראל המתריע מפני ירידת איכות השירות כתוצאה מהמעבר לבנקאות הדיגיטלית. בשנים האחרונות חל שינוי בצריכת השירותים הבנקאיים והמפקחת מתריע מפני מצב בו הציבור יתמודד עם סגירת סניפים וצמצום עמדות הטלרים בבנקים.

לאחרונה הציבור משתמש יותר במכשירים למשיכת מזומן, במכונות להפקדת שיקים, פעילות באמצעות האינטרנט ושימוש באפליקציות בטלפון החכם - מה שמייתר את ההגעה לפקיד הבנק. בחלק מהבנקים, המעבר מתבטא בסגירת סניפים וצמצום עמדות הטלרים בסניפים, וכן להחלפת עמדות אלו במכשירים האוטומטיים.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    הדיגיטלי יפיל להם את העמלות (ל"ת)
    דני 06/12/2015 21:55
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    חזירים רעבים 06/12/2015 21:52
    הגב לתגובה זו
    לא ניתן לקנות ולמכור מניות בטלפון ישיר .... אומנם הם חוסכים בכוח אדם אבל מצד שני הציבור יעשה פחות פעולות בגלל שבאפליקציה זה מסורבל ונתון להרבה טעויות ...... ממש לא מבין אותם........
  • 4.
    הבנקים מזלזלים באוכלוסיה הבוגרת..... בושה (ל"ת)
    קורא 06/12/2015 14:42
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מוטי 06/12/2015 14:20
    הגב לתגובה זו
    עכשיו על כל תקלה שתקרה יגידו "זה לא אנחנו זה המחשב"!!! יעלם לך כסף מחשבון או פקודת בורסה לא תבוצע בהתאם להוראה , המחשב אשם! זה לא אנחנו. בקיצור הרובוטיזציה פותרת אותם מכל אחריות. נבלות!!!
  • 2.
    בלאומי אפילו התוכנה החדשה אין לה המינימום בני"ע (ל"ת)
    בדיחה הדיגיטליזציה 06/12/2015 14:07
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שמטוב 06/12/2015 13:59
    הגב לתגובה זו
    אלא מחייב אותי להשתמש במשיכה דרך מסוף דיגיטלי. מספר סיבות החשובות בהן מבחינתי: 1) המשיכה ממסוף מוגבלת ל 4000 שקל ליום וזו הגבלה מאוד לא נוחה . 2) חוץ מזה שמשיכה עם כרטיס מגנטי פחות נוחה ממשיכה דרך פקיד: יש אפשרות של טעות מקרית של הלקוח וקשה לזהות איפה הטעות, המכונה עשויה להיות לא תקינה ולבלוע את הכרטיס (כבר ראיתי שזה קורה), במקרה כזה אני צריך להתרוצץ. זה סוג התקלות המוכר לנו משיחות מנותבות בטלפון (אם "כך וכך" לחץ מספר 1, אם "כך וכך" לחץ מספר 2 ועוד הנחיות מבלבלות, ובסוף מגיעים לפעולה שונה מהמבוקש). שלא יבלבלו לי את המוח על "לקוחות מאותגרים". השיטה מאותגרת, כלומר מחורבנת. 3) במשיכה דרך פקיד אני מקבל דיווח בעל פה (ובחינם) מה היתרה או פעולות בולטות אחרונות. 4) במשיכה דרך פקיד, ערכי השטרות הם לפי נוחיותי (לא נוח שכל המזומן יהיה בשטרות של 200 שקל, וגם לא שכולם יהיו ב- 100 שקל). אני מבין שהבנק רוצה להתייעל אבל הוא עושה זאת על חשבון איכות השירות. שיחפשו לקוחות שמוכנים להטרטר. מתארים במילים יפות את הורדת איכות השירות(יעני שירות מתקדם יותר, לקוחות מאותגרים ועוד זיבולי מוח).
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?