תלוש שכרתלוש שכר

לראשונה: השכר הממוצע במשק עבר את רף 10 אלפים השקלים

מדובר בעלייה של 7.6% בהשוואה לשכר במאי אשר הסתכם ב-9,343 שקל
לירן סהר | (10)
נושאים בכתבה שכר ממוצע

בחודש יוני 2015 עמד השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים שוטפים על 10,078 שקל.  מדובר בגידול של 7.8% בהשוואה לנתוני חודש מאי אשר עמדו על 9,343 שקל.

מספר משרות השכיר עמד על 3.406 מיליון. זאת בהסתמך על עיבוד ראשוני של מדגם דיווחי המעסיקים למוסד לביטוח לאומי על משרות ושכר על גבי טופס 102 וממקורות מנהליים אחרים.

מכלל משרות השכיר במשק, 34.0% (1.158 מיליון) נמצאות בענפים כלכליים שבהם השכר הממוצע למשרת שכיר היה גבוה מהשכר הממוצע של כלל המשק (10,078 שקל), ו-66% (2.248 מיליון) נמצאים בענפים כלכליים שבהם השכר הממוצע למשרת שכיר היה נמוך מהשכר הממוצע של כלל המשק.

נתוני המגמה מצביעים על עלייה במספר משרות השכיר. בחודשים אפריל-יוני 2015 עלה מספר משרות השכיר ב- 0.6% בחישוב שנתי,  בהמשך לעלייה של 1.1% בחישוב שנתי בחודשים ינואר-מרס 2015.

נתוני המגמה מצביעים על עלייה בשכר הממוצע למשרת שכיר במחירים שוטפים. בחודשים אפריל-יוני 2015 עלה השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים שוטפים ב-1.7% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 3.0% בחישוב שנתי בחודשים ינואר-מרס 2015.

בענף שירותים מקצועיים, מדעיים וטכניים עלה מספר משרות השכיר ב-2.6% בחישוב שנתי בחודשים אפריל-יוני 2015, בהמשך לעלייה של 5.0% בחישוב שנתי בחודשים ינואר-מרס 2015. בענף אמנות, בידור ופנאי ירד מספר משרות השכיר ב-2.1% בחישוב שנתי בחודשים אפריל-יוני 2015, לעומת עלייה של 2.4% בחישוב שנתי בחודשים ינואר-מרס 2015.

בענף אמנות, בידור ופנאי עלה השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים ב-7.2% בחישוב שנתי בחודשים אפריל-יוני 2015, בהמשך לעלייה של 6.4% בחישוב שנתי בחודשים ינואר-מרס 2015. בענף שירותים פיננסיים ושירותי ביטוח ירד השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים ב-8.0% בחישוב שנתי בחודשים אפריל-יוני 2015, בהמשך לירידה של 3.7% בחישוב שנתי בחודשים ינואר-מרס 2015.  

בחודש יוני 2015 המגזר הגדול ביותר היה מגזר החברות הלא-פיננסיות, ובו היו 2.212 מיליון משרות שכיר (65% מכלל משרות השכיר במשק). השכר הממוצע למשרת שכיר במגזר זה היה 9,993 שקל. במגזר הממשלתי היו 636.9 אלף משרות שכיר (18.7% מכלל משרות השכיר במשק), והשכר הממוצע במגזר זה היה 12,714 שקל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

במגזר החברות הפיננסיות היו 102.4 אלף משרות שכיר (3.0% מכלל משרות השכיר במשק), והשכר הממוצע במגזר זה היה 16,883 שקל. במגזר משקי הבית היו 220.2 אלף משרות שכיר (6.5% מכלל משרות השכיר במשק), והשכר הממוצע במגזר זה היה 4,381 שקל. במגזר המלכ"רים הפרטיים היו 234.3  אלף משרות שכיר (6.9% מכלל משרות השכיר במשק), והשכר הממוצע במגזר זה היה 6,089 שקל.

 

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    השכר עלה ורמת החיים ירדה, מישהו שודד אותנו (ל"ת)
    ההוא מהקריבים 07/09/2015 03:53
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    gilad.kweiss 06/09/2015 17:07
    הגב לתגובה זו
    מה שחשוב זה לא הממוצע אלא החציוני. לפרסם ממוצע ללא חציון. זה כמו לפרסם שהנבחרת ישראל הבקיעה 3 שערים מול אנגליה (ולא לספר שספגה 8)...
  • שחקן נבחרת 07/09/2015 07:40
    הגב לתגובה זו
    נבחרת ישראל גם בחלומות לא תכניס שער לנבחרת אנגליה...מה זו ההשוואה הזו?!?!jQuery203039812364475801587_1441600582234:)
  • 6.
    איש 06/09/2015 16:06
    הגב לתגובה זו
    עבדתי בבנק מזרחי ואחכ לאומילא הרווחתי מעולם מעל 10k
  • 5.
    ומהי המשכורת החציונית?? (ל"ת)
    לממונפי ביזפורטל 06/09/2015 14:58
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    עם תואר שני/גמולים רלוונטיים 11,000 ברוטו ויש חופשים (ל"ת)
    רווית מבוסטית 06/09/2015 14:54
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    והמורים באופק חדש קורעים את עצמם ומרוויחים (ל"ת)
    פחות מהממוצע.. 06/09/2015 14:26
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    כלכלן 06/09/2015 14:22
    הגב לתגובה זו
    אם אחד מרוויח 5 מיליון אז בהחלט זה מעלה את הממוצע אבל זה לא אומר כלום על העובד הרגיל בשביל באמת לדעת אם יש שיפור צריך לבדוק את ההכנסה החציונית זה א ב של כלכלה
  • 1.
    אז עכשיו צריך פחות משכורות בשביל לקנות דירה? (ל"ת)
    הומלס 06/09/2015 14:14
    הגב לתגובה זו
  • לא כי מחיר הדירות עלה יותר חחחח (ל"ת)
    בעל 200 דירות 06/09/2015 15:00
    הגב לתגובה זו
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?