אחרי הדרמה: הנציבות האירופית העבירה - מסר ברור לציפראס

העם היווני אמר את דברו, וארופאקיס התפטר - ועכשיו יש לציפראס בדיוק שבועיים. מתחילים מחר ב-14:00 
מערכת Bizportal | (19)
נושאים בכתבה יוון
אחרי ה"לא" המהדהד של אזרחי יוון ב'משאל העם' וההתפטרות המפתיעה של שר האוצר יאניס ורופאקיס, מחר בשעה 14:00 (שעון ישראל) מתחיל סבב השיחות שהינו ללא ספק ההזדמנות האחרונה של יוון להימע מקריסה כלכלית מיידית. דונלד טאסק, נשיא המועצה האירופית, הודיע כי הוא קיים הבוקר שיחת ועידה עם מנהיגי אירופה בכדי להתכונן למפגש הפסקה מחר בבריסל. הנציבות האירופית הוציאה בדקות האחרונות הודעה לפיה שרי האוצר של הגוש מצפים מיוון להגיע עם תכנית חדשה. כך נראה הציוץ: אתמול רשמו המתנגדים להצעה האירופית ניצחון סוחף וחד משמעי. הבוקר התפטר שר האוצר היווני במהלך שעורר ספקולציות לפיהן נראה שיוון מתכוונת להתפשר עם הנושים על מנת לסגור עסקה ולהימנע מקריסה כלכלית. וכעת כבר יש תאריך ושעה להמשך הידברות. המשמעות היא שלמרות קריאות מצד בכירים אירופים (יו"ר הפרלמנט האירופי למשל) כי בשל תוצאות משאל העם יוון צריכה לעזוב את הגוש - עדיין הצדדים מדברים.  משמעות הציוץ - "הכדור בידיים שלכם" ובכל זאת משמעות הציוץ ברורה. אירופה אומרים ליוון - "הכדור בידיים שלכם". כפי שהדברים נראים כעת, מנהיגי אירופה לא מתכוונים להתגמש ביום שאחרי משאל העם. ציפראס יצטרך להגיע עם תוכנית חדשה ובה שורה של פשרות - אחרת העסק יילך לפיצוץ. בינתיים הדאקס הגרמני התמתן עד לירידות של 0.65% בלבד, לכתבה המלאה על הסיבה לירידות הקלות למרות ה"לא" היווני - לחץ כאן  אך הציוץ של הנציבות האירופי שוב "דורך" את המשקיעים ומכניס לחץ לשווקים.    

תגובות לכתבה(19):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    ניצחון פירוס 06/07/2015 20:41
    הגב לתגובה זו
    ואז נראה מה עושים במצב שאין מטבע חוץ: איך מנהלים מדינה בלי מטבע חוץ, איך קונים דלק לחשמל ועוד. הם עוד לא מבינים שהניצחון הזה הוא נציחון לזמן קצר בלבד. נראה אותם חוגגים עוד שבועיים שלושה בחושך...
  • שמטוב 06/07/2015 22:06
    הגב לתגובה זו
    הלוואות בשוק האפור הן הלוואות שלא ניתן לפרוע אותן. גרמניה מנסה לשבור ידיים ורגליים ליוון כדי שזו תיפרע את החוב אבל יוון אמרה "לא" וגרמניה לא יכולה לעשות הרבה. גרמניה מממשת את תורת הקפיטל של של קרל מרקס. היא יוצרת סיטואציה שכובלת את מי שעובד למענה כדי שיהיה צמית. במצב זה אין ברירה לצמית אלא רק לשבור את הכבלים. האיחוד האירופי נוצר רק כדי שיהיה שוק לשיווק של מוצרים שמייצרים גרמניה וצרפת. יוון לא יכולה לשווק סחורה בעלת ערך, לכן אינה חכולה ללהחלץ מהחובות שלתוכם גרמניה הכניסה אותה. כל ההלוואות לא יחלצו את יוון כי הן לא לא פותרות את בעיות הייצוא של יוון. גם אם הם יעבדו 20 שעות ביממה הם ישארו שקועים בחובות.
  • 11.
    מדהים לראות איך דמגוגיה ופופוליזם מפילים עם שלם לקרשים (ל"ת)
    אלי 06/07/2015 17:39
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    המראה 06/07/2015 17:30
    הגב לתגובה זו
    רק הטייקונים של יוון אכלו ושתו ללא הפסקה כמו גם הטייקונים של שאר מדינות גוש היורו. הרי לשם כך גוש היורו קם: להעשיר את העשירים על חשבון העמים. ממשלות יוון הקודמות נכנסו לגוש היורו מאותה סיבה שגרמניה וצרפת יצרו את גוש היורו וסיבכו מדינות כמו ספרד, איטליה, פורטוגל, קפריסין, אירלנד ועוד. בחודש ינואר, יוון בחרה בממשלה חדשה במטרה שזו תתקן את מעשיהן של קודמותיה. ואם עדיין למישהו היה ספק, בא משאל העם הזה ולא הותיר מקום לספק. יוון שנפלה קורבן במשך זמן רב למגלומניה של גרמניה ובנות דמותה, התעשתה לבסוף, ועל כל יאמר 'מוטב מאוחר מאשר לעולם לא'. יוון היא הסנונית הראשונה שאומרת לא לגוש היורו המסואב והמושחת. בעקבותיה יבואו מדינות נוספות עד שגוש היורו אשר נולד בחטא, יעלם מן המפה כליל.
  • רפי פ 06/07/2015 17:53
    הגב לתגובה זו
    העולם איננו מסכת של הכללות. ליוון יש משהו שחבל לותר עליו ולכן כל כך רוקדים סביבה ולנו לא ממש נהיר למה.
  • 9.
    המראה 06/07/2015 16:05
    הגב לתגובה זו
    אם זה לא היה ברור קודם, הרי עתה זה ברור כשמש בצהריים: לגוש היורו אין יותר מה להציע. בעקבות יוון ילכו גם מדינות נוספות כך שהשאלה כבר איננה, האם גוש היורו יתפרק, אלא מתי?
  • יובל 06/07/2015 18:45
    הגב לתגובה זו
    מדינה בפשיטת רגל ויד
  • פרופ' אבירם (איצ100) 06/07/2015 17:58
    הגב לתגובה זו
    שתי תגובותיך לעניין וברמה גבוהה מאד.
  • אלכס 06/07/2015 17:00
    הגב לתגובה זו
    איזו חוכמה גדולה?קודם אכלו ושתו ללא הפסקה וכאשר מגיע זמן לתשלום של 350000000000 יורו הם הופכים לאמיצים וגיבורים. בוז גדול , זה מה שמגיע להם.
  • 8.
    אזרח 06/07/2015 14:43
    הגב לתגובה זו
    מי שלא משלם חוב צריך לשאת בתוצאות . הם רוצים להישאר בגוש האירו אבל בלי לשלם .
  • 7.
    יוון בשורט על גרמניה 06/07/2015 14:40
    הגב לתגובה זו
    אין משהו אחר, זה רק זה,
  • בא 06/07/2015 16:14
    הגב לתגובה זו
    לאלף שנה . והתוכנית שלי עם הסתברות יותר גדולה .
  • 6.
    אייל 06/07/2015 14:25
    הגב לתגובה זו
    היוונים לא ממהרים לצאת מהאיחוד, והארופאים לא ימהרו להוציא את היוונים מהאיחוד, יש בזה אמירה שמעבר לעניין הכלכלי ...
  • 5.
    רונן 06/07/2015 14:18
    הגב לתגובה זו
    ביומיים הקרובים הכל הסתדר ושוב ניראה שיאים חדשים ..בשלב זה אני אוסף מניות תמכרו לי
  • רונן תיזהר חביבי 06/07/2015 14:55
    הגב לתגובה זו
    נראה שהתחיל תיקון בשווקים ולא רק בגלל יוון, ראה השוק הסיני קרס ב30% בשבועיים... כסף חם חם... והריבית אולי לא תעלה אבל עדיין, המצב נפיץ והמחירים של רוב הנכסים בארהב ואירופה גבוההים
  • 4.
    בא 06/07/2015 13:56
    הגב לתגובה זו
    לא מסנוור אותי .
  • 3.
    חזרה למציאות 06/07/2015 13:50
    הגב לתגובה זו
    המציאות היא שהיורו מתחיל להתפרק, מתחילים לעכל וההתרסקות קרובה מתמיד
  • 2.
    חכם חנוכה 06/07/2015 13:34
    הגב לתגובה זו
    התקפלות וזחילה על 4 או קריסה.
  • 1.
    בא 06/07/2015 13:23
    הגב לתגובה זו
    התפטר . ראשהממשלה שלהם עבד בתור קוסם ביומהולדת של ילדים לפני שנעשה ראשהממשלה של יוון . המצב של יוון פשוט נהדר .
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה

תמיר חכמוף |

ג’י סיטי ג'י סיטי 1.66%  , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה,  פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.

בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO"עם השפעה זניחה על המינוףג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.

מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.

מה המספרים מספרים

מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch)  עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.

כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.

אלעד אהרונסון מנכל איי סי אל; קרדיט: נטלי כהן קדושאלעד אהרונסון מנכל איי סי אל; קרדיט: נטלי כהן קדוש

האם הירידות באיי.סי.אל מוצדקות או שמדובר בתגובת יתר?

המניה נפלה אחרי שהחברה סיכמה עם האוצר על העברת נכסי הזיכיון בים המלח למדינה בתמורה לכ-3 מיליארד דולר וביטלה את זכות הסירוב במכרז הבא, והמשקיעים שואלים האם זו תגובת יתר, או ירידה מוצדקת?

תמיר חכמוף |

מניית איי.סי.אל איי.סי.אל 0.93%  צנחה בשבוע שעבר בכ-15% ברקע הדיווח על מזכר ההבנות שנחתם בינה לבין משרד האוצר בנוגע לזיכיון ים המלח, אחד הנכסים המרכזיים וההיסטוריים של החברה. ההודעה, שנועדה להסדיר את סיום הזיכיון בשנת 2030, התקבלה בשוק כאילו מדובר במהלך של “מכירת ליבה” או ויתור על מנוע רווח מהותי, אך מאחורי הכותרת מסתתרת עסקה מורכבת יותר, שכוללת הסכמה רגולטורית שנועדה לייצר ודאות לשני הצדדים, ולמעשה לקבע את תנאי סיום הזיכיון ואת מתווה ההמשך לשנים הבאות.

התגובה החריפה במניה משקפת בעיקר בלבול של המשקיעים. לכאורה, אין כאן "מכירת פעילות ליבה" אלא סגירת חשבון היסטורית בין המדינה לבין חברת הכימיקלים לקראת תום הזיכיון בשנת 2030. מזכר ההבנות שפורסם קובע כי כלל נכסי הזיכיון יעברו למדינה עם סיומו, ואיי.סי.אל תקבל בתמורה 2.54 מיליארד דולר, ובתוספת החזר השקעות בפרויקט קציר המלח, הסכום הכולל צפוי להגיע לכ-3 מיליארד דולר. מדובר בסכום נמוך מהערכות המוקדמות, במה שהיה אחד המשקולות על המניה בשבוע שעבר, אך כזה שמעניק לשני הצדדים ודאות רגולטורית וכלכלית לשנים הקרובות.

על פי הדיווחים, באוצר ביקשו לשים סוף לחוסר הבהירות סביב הזיכיון ההיסטורי ולפתוח את הדרך למכרז חדש, אך נתקלו בזכות הסירוב שהייתה לאיי.סי.אל, סעיף שאפשר לה להשוות כל הצעה מתחרה ולזכות אוטומטית. הפתרון שנמצא היה שילוב של איום רגולטורי והידברות אינטנסיבית, כאשר האוצר אותת כי יפעל לבטל את הזכות הזו בחקיקה אם לא תושג הסכמה, בעוד שהחברה העדיפה להימנע מעימות משפטי מתמשך. התוצאה היא מזכר הבנות שמעניק לשני הצדדים מרחב תמרון, מצד אחד המדינה קיבלה ביטול רשמי של זכות הסירוב והסדרת הנכסים, ומצד שני החברה קיבעה שווי העברה ותמורה עתידית של כ־2.5 מיליארד דולר, בתוספת החזר על פרויקט קציר המלח.

החברה ויתרה בסופו של דבר על זכות הסירוב הראשונה שהייתה לה במכרז הבא, ותתמודד בו על פי תנאים זהים לשאר המתמודדים. במקביל, המדינה תבחן מנגנונים שיבטיחו את המשך פעילות תעשיות ההמשך של איי.סי.אל בישראל. המהלך הזה עשוי לגרום לחברה לשלם יותר בפועל ממה שהייתה יכולה לשלם במידה והייתה לה את האפשרות הזו. גם, על הנייר לחברות אחרות אין סיבה לגשת למרכז כזה שבו לחברה יש יתרון כה מהותי. כעת, המכרז צפוי להיעשות בתנאי שוק ולשקף את המחירים בשוק, אך עדיין יש כוכבית.

בפועל, איי.סי.אל שומרת על יתרון מבני: מערך הפקה ותפעול קיים, ידע הנדסי ומיומנויות מצטברות שיקשו על כל שחקן חדש לבנות פעילות חלופית. גם פרויקט קציר המלח, שבעבר הוגדר נטל כלכלי, מוסדר כך שהזכיין הבא ישא בעלויותיו, מה שמעלה את רף הכניסה במכרז הבא.