רוצים לחסוך בעמלות של החיסכון לפנסיה? - הנה 7 טיפים

ירון בר און מהייטקזון: " פנסיה היא ריצה למרחקים ארוכים". מציג את המדריך למתמקח על הפנסיה

אבי שאולי | (6)
נושאים בכתבה פנסיה

פורשי פנסיה רבים מגלים באיחור כואב כי חלום הפנסיה אינו כפי שדמיינו אותו והם יאלצו להתרגל לרמת חיים נמוכה מכפי שהתרגלו אליה. רבים לא מודעים לכך שאחת הסיבות לכך היא שחברות הביטוח גבו מהם במשך השנים דמי ניהול גבוהים. ירון בר און, מנכ"ל הייטק סוכנות לביטוח ואחראי על הפנסיה של מועדון הצרכנות הייטקזון מסביר לגולשי Bizportal כמה עמלות אנו משלמים למנהלי הפנסיה שלנו ומספק 7 טיפים איך לחסוך בעמלות?

המדינה מעודדת את האזרחים לחסוך לפנסיה בעיקר בגלל התארכות תוחלת החיים וחשש שתתקשה לתמוך באוכלוסיה זאת שהולכת וגדלה. אלא שיש מי ש"נוגס" בכספים שנצברים ושצומחים כתוצאה מהתשואה. השינוי מתחיל בעיקר בקרנות הפנסיה וצפוי להמשיך גם למוצרים פנסיונים אחרים.

על איזה סכומים מדובר?

"היכולת לצבור יותר בפנסיה כרוכה בין השאר בבחינת כלים טכנולוגיים חדשים ובהתמקחות מול חברות הביטוח, בדיוק כפי שהישראלים עושים עם הסלולר. אם לדוגמה בגיל גבר בגיל 28 ומשכורת של 15,000 שקל משלם עמלות של 4% מההפקדות ו-0.25% מהצבירה עובר לקרן שגובה 0.9% מהההפקדות ו-0.09% - החיסכון בדמי הניהול קרוב לרבע מיליון שקל. (במקום 363 אלף שקל - 113 אלף שקל). דוגמה נוספת: אישה בת 30 שמשלמת 3% מההפקדות ו-0.2% מהצבירה יכולה לחסוך 80 אלף שקל אם תוריד גם כן ל-0.9% ו0.09% ובמקום לשלם 202 אלף תשלם 121 אלף שקל".

ירון בר און מעריך שבמגזר ההיטק יש במצטבר מיליארדי שקלים שאפשר לחסוך: "יש מלחמת גוג ומגוג כדי לשמור על עמלות הפצה גבוהות. זאת מלחמה של גדולים ולעיתים מונעים מהעובדים לממש את זכותם לחסוך בדמי ניהול. חברות הביטוח מקבלות את הלקוחות כשבויים, אך זה לא כך". 

בתקופה האחרונה עלו יוזמות טכנולוגיות חדשות שמסייעות לציבור: מחשבונים נגישים ברשת מסייעים לחשב את הפנסיה וקבוצות רכישה אינטרנטיות מחברות בין חוסכי פנסיה בהתמקחות מול חברות הביטוח. במועדון הצרכנות הייטקזון, שמאגד 180 אלף עובדי הייטק, בחרו להציע לחבריהם סוכן פנסיה דיגיטלי וביחד עם מיטב-דש הצליחו להביא לצניחה של דמי הניהול ל-0.9% על ההפקדות ו-0.09% על הצבירה.

המדריך למתמקח על הפנסיה של ירון בר און:

1 - להפסיק לפחד והתחיל להעמיק בפנסיה: ללמוד ולקרוא את המדריכים שברשת, להיכנס למחשבונים לשחק במספרים, לקרוא על הסדרים חדשניים ולקבל תחושות. 

2 - לבדוק ולברר בידי מי הפקדת את האחריות לפנסיה שלך, מה תפקידו והאינטרס שלו: האם הוא  סוכן, יועץ  והאם הוא בבעלות חברת ביטוח מסוימת.

3 - לקבל מידע בכתב על היקף דמי הניהול מהצבירה והיקף דמי הניהול מהפרמיה ולכמה זמן ההטבות מובטחות.

4 - לקחת פסק זמן ולבקש הצעות נגדיות - להבין שלא די בהנחה כי פנסיה היא ריצה למרחקים ארוכים ותקופת ההנחה וההבטחה שזו תשמר לשנים ארוכות.

5 - לצפות להתנגדויות - על השולחן המון כסף ומגוון רחב של שיקולים, מנהל הסדר ובעלי מניותיו מבינים שקיימת סבירות שכל הטבה אותה ישחררו למי מעובדי מעסיק מסוים תשתחרר מיד לכל עובדיו ותגרור השלכות על תיק ישן ומתגמל מאוד שזה בנה לעצמו לאורך שנים.

6 - דע את זכויותיך: יש לך זכות בחוק לבחור קופה ולנהל מו"מ על מנת להשיג את התנאים הטובים ביותר עבורך. אמנם מעסיק עדיין יכול לבחור סוכן מתפעל אבל בחירה זו של המעסיק איננה יכולה למנוע ממך ליישם את הבחירות הפנסיוניות. אם הסוכן של המעסיק לא מיישם את בחירתך אז על המעסיק  למצוא פתרון אחר ובלבד שזכותך החוקית לא תפגע. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

7 - להגיד לעצמכם תודה עוד כמה עשרות שנים: גם אם זה נשמע לכם הרבה עבודה עכשיו, יום יבוא ותבינו כמה זה היה חשוב. הכסף שחסכתם לעצמכם בהתמקחות אחת על שינויי אחוזים הקטנים יביא לחיסכון של הון גדול. אתם עוד תתגאו בעצמכם בעתיד.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    יניב 05/05/2015 14:55
    הגב לתגובה זו
    ואיפה ההתייחסות למאזו אקטוארי שלילי שחלק מחברות הביטוח הציגו בשנה האחרונה? ואיפה ההתייחסות לתשואות לאורך זמן? ומה לגבי המסלול הביטוחי שמשום מה מתעלמים ממנו? אז נכון שדמי ניהול חשובים, אבל יש גם פרמטרים אחרים שחשובים לא פחות
  • 3.
    חי 05/05/2015 12:12
    הגב לתגובה זו
    אל תשקר לתרמה וא אפסהכל דמי ניהול ותשואות
  • 2.
    רוח 05/05/2015 11:57
    הגב לתגובה זו
    מה היתרון לעבור למיטב עם דמי ניהול נמוכים ולחסוך 100,000 ש"ח על פני שנים כאשר בקרן הראל או מיטיבית היו מרווחים 300,000 ש"ח יותר מת שואה עודפת על ההשקעות.
  • למה אתה חושב שהתשואה במיטב נמוכה יותר? (ל"ת)
    איתן 05/05/2015 13:12
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    חיים 05/05/2015 08:08
    הגב לתגובה זו
    מי מטפל בעמית? הכותב מרוויח ממעבר נקודה. האם במעבר הוא ממלא מסמכי הנמקה? מי מטפל בפרישה עזיבות עבודה , מוות חו"ח וחו"ח נכות. שינויים במצב משפחתי תמהיל השקעות ורמת סיכון בקרנות. לא הכל דמי ניהול. אין מצב שבעל מקצוע יטפל ללא קבלת תמורה אולי ישירות מהמעביד או מהעמית . כתבה שזורעת הרס לעמיתים והרס המקצוע. הכותב סוכן ביטוח פנסיוני. יש בכתבה טעויות כתיב, מה שמלמד על רמתו הכללית של הסוכן שרואה ממטר ולא למרחקים וכמובן את העמיתים ולא את עצמו.
  • עבד מודרני 06/05/2015 17:18
    הגב לתגובה זו
    מה עם התקנה שתאפשר לבחור סוכן פנסיוני? מה עם המסלקה הפנסיונית ?
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?