התובע: טייס המישנה ריסק את המטוס במתכוון, והיה בהכרה מלאה עד הפגיעה

עוד לפי התובע: "ניתן לשמוע את נשימותיו הסדירות". טייס המישנה הוא גרמני בן 28 - צפו בתמונתו
מערכת Bizportal | (9)
נושאים בכתבה מטוס

התפתחות דרמטית בחקירת התרסקות טיסת 9525 של חברת התעופה Germanwings באלפים הצרפתיים. אחרי שהלילה נודע כי קפטן המטוס ננעל מחוץ לקוקפיט בשעת ההתרסקות, כעת התבוע הצרפתי הודיע כי טייס המישנה שהיה באותו הזמן לבדו בקוקפיט היטה את כיוון המטוס מטה - ודבר כזה לדבריו ניתן לעשות רק במתכוון. על המטוס היו 150 איש, כולל ישראלי אחד - אייל באום בן ה-39.

עוד אמר התבוע כי טייס המישנה היה בהכרה מלאה בכל אותו הזמן שהמטוס הנמיך ועד לרגע הפגיעה - בקופסה השחורה ניתן לשמוע את נשימותיו שהיו בקצב סדיר לחלוטין. בשורה התחתונה, התובע הבהיר כי - "זה היה מהלך מכוון לרסק את המטוס". ועוד אמר התובע כי הנוסעים התחילו לצעוק ממש לפני הפגיעה בקרקע וכי מהקלטות עולה שעד הרגע האחרון נוסעי הטיסה לא היו מודעים לכך שהם עומדים להתרסק. טייס המישנה הוא אנדראס לוביץ, אזרח גרמניה בן 28. לדברי התובע הצרפתי אין כרגע סימנים לכך שמדובר בפיגוע טרור (בתמונה). הלילה דיווח הניו יורק טיימס כי גורם המעורב בחקירה סיפר כי קפטן הטיסה שנותר מחוץ לתא הטייס ניסה להיכנס חזרה ללא הצלחה - "אפשר היה לשמוע איך הוא מנסה לפרוץ את הדלת". מנכ"ל לופטהנזה אמר לאחר שפורסמו דבריו של התובע הצרפתי כי "מדובר בטרגדיה נקודתית" והוסיף כי הטייס הגרמני בן ה-28 עבר את כל המיונים ומעולם לא היו איתו בעיות בעבר. לוביץ הצטרף ללופהנזה ב-2013 וצבר 630 שעות טיסה. מניית לופטהנזה שהינה החברה האם של Germanwings מאבדת כעת 4.4% לשווי שוק של קצת פחות מ-6 מיליארד אירו. מניית חברת איירבוס (יצרנית המטוס שנסחרת בשווי של 45 מיליארד אירו) משילה 0.5%. תמונת טייס המישנה אנדראס לוביץ  

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    לא הצליח לקפוץ מהחלון אז לא היתה לו ברירה... (ל"ת)
    פסיכו 26/03/2015 17:14
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    נירו 26/03/2015 16:31
    הגב לתגובה זו
    צריך לברר את זהותו של הטייס למי היה מחובר להעריך את מנעייו
  • נכון, צריך לברר את זהותו, כי בטח לא יודעים מיהו הטייס (ל"ת)
    פסיכו 26/03/2015 17:16
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אלי 26/03/2015 16:22
    הגב לתגובה זו
    משהו פישי
  • 3.
    עוד יתברר שהטייס התאסלם לפני שנתיים (ל"ת)
    יאיר 26/03/2015 15:57
    הגב לתגובה זו
  • אהבתי (ל"ת)
    אא 26/03/2015 21:20
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אולי אישתו לא נתנה לו (ל"ת)
    אני 26/03/2015 15:49
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    דני 26/03/2015 15:41
    הגב לתגובה זו
    הטייס שהיה בחוץ יכול היה להבין שהמטוס צולל ,ועל כן היה משתמש בכל דרך לפרוץ את הדלת או ליידע את הפיקוח. לא מסתדר לי
  • אם נועלים מתוך תא הטייס לא ניתן לפרוץ (ל"ת)
    ! 26/03/2015 16:22
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי