שימוש מידע פנים: כתב אישום נגד 5 נאשמים בשתי פרשיות שונות
פרקליטות מחוז ת"א (מסוי וכלכלה) החליטה להגיש כתב אישום נגד 5 נאשמים בשתי פרשיות שונות: צחי כהן קרן גרצ'יקוב, יוסף גרצ'יקוב, שלומי שני, משה הררי ורן בר תקווה.
לשעבר מנהל תיק המניות של "עמיתים- קרנות הפנסיה הוותיקות שבהסדר"
מחלקת ניירות ערך בפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה) הגישה היום לביהמ"ש המחוזי בתל-אביב כתב אישום נגד צחי כהן, שניהל בעבר את תיק המניות של "עמיתים קרנות הפנסיה הוותיקות שבהסדר". כתב האישום מייחס לכהן עבירות של תרמית בניירות ערך, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים בתאגיד ועבירת איסור הלבנת הון. יחד עם כהן, נאשמים אחותו וגיסו, קרן ויוסף גרצ'יקוב, בביצוע של עבירת מרמה והפרת אמונים בתאגיד ועבירת איסור הלבנת הון.
לפי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד אסף עיסוק, לפני שרכש מניות עבור עמיתים, הקדים ורכש צחי כהן את אותן מניות בשערים נמוכים יותר לחשבונות פרטיים בשליטתו. בהמשך, ולאחר ששער המניה עלה עקב ביצוע רכישות מסיביות של אותן מניות לחשבונות עמיתים, מכר כהן את המניות מהחשבונות הפרטיים בשער גבוה יותר, כאשר במקרים רבים המניות נמכרו ישירות לחשבונות עמיתים בעסקאות מתואמות.
בפעילות זו הפיק כהן במרמה רווחים בסך של כ-7.7 מיליון שקל, כאשר חלק מהרווחים הופקו על חשבון כספי החוסכים בקרנות הפנסיה. הנאשמים האחרים אפשרו לכהן לפעול מחשבונם ולמשוך את רווחי המרמה, ואף נהנו מחלק מהרווחים בעצמם. על פי כתב האישום, צחי כהן ניצל את תפקידו, מעמדו וסמכויותיו, ורתם את הפעילות המוסדית וכספי החוסכים בקרנות הפנסיה לטובת השאת רווחים לעצמו ולנאשמים האחרים.
פעיל שוק ההון שלומי שני, משה הררי מאקסלנס ורן בר-תקווה מפרימיום PIH
מחלקת ניירות ערך בפרקליטות מחוז ת"א (מסוי וכלכלה) הגישה היום לביהמ"ש המחוזי בתל-אביב כתב אישום אשר עוסק בשלוש פרשות נגד שלומי שני, פעיל שוק ההון, משה הררי, מנהל השקעות לשעבר בקרנות הנאמנות של בית ההשקעות אקסלנס נשואה, ורן בר-תקווה, מנכ"ל חברת פרימיום (פי.אי.אייץ) אחזקות, שהייתה חברה ציבורית בתקופה הרלוונטית לכתב האישום.
על פי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד אמיר טבנקין, באישום הראשון שני והררי מואשמים בכך שהציעו לשני מנהלי השקעות בקרנות הנאמנות של אקסלנס טובות הנאה בתמורה לכך שאותם מנהלי ההשקעות יבצעו בשם הקרנות עסקאות לרכישת ניירות ערך בהן תיווך שני. בגין כך, מואשמים שני והררי בעבירה של מתן שוחד.
באישום השני מואשם בר תקווה בכך שבמהלך חודש דצמבר 2010 מסר לשני מידע פנים על אודות התפתחויות בחברת פרימיום ועל אודות מו"מ של החברה להתקשרות בעסקת מיזם משותף להקמה ולהשכרה של תחנת כוח ברוסיה. שני מסר את המידע לפעיל שוק הון נוסף, ביודעו שזה יעשה בו שימוש. בגין כך, מואשם בר תקווה בעבירה של שימוש במידע פנים על ידי איש פנים, ושני מואשם בעבירה של שימוש במידע פנים אשר הגיע מאיש פנים.

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?