ארגון הדירקטוריות העולמי: הדירקטורים חוששים מחשיפה לתביעות"

כ-200 דירקטוריות בחברות ציבוריות, פרטיות וממשלתיות התכנסו בבורסה בת"א לכנס השנתי של ארגון הדירקטוריות העולמי ה-DCW
אבי שאולי |

כ-200 דירקטוריות בחברות ציבוריות, פרטיות וממשלתיות התכנסו אתמול לכנס השנתי של ארגון הדירקטוריות העולמי ה-DCW ופירמת ראיית החשבון KPMG סומך חייקין, בחסות משרד עוה"ד גולדפרב-זליגמן-ולהב והפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב.

בין הבכירות הרבות שגדשו את מרכז הכנסים החדש של הבורסה לניירות ערך ברחוב אחוזת בית בת"א: עו"ד אילת נחמיאס-ורבין ורו"ח עדה רונן יושבות ראש משותפות של ה-WCD, נורית דאבוש יו"ר תיאטרון הבימה, עו"ד נחמה ברין ראש מחלקת חברות ושוק הון במשרד גולדפרב זליגמן ושות', רו"ח רוני מיכאל, שותפה וראש מחלקת ייעוץ במערכות מידע במשרד KPMG, דליה לב דירקטורית בבנק הבינלאומי ובשטראוס, לינדה בן שושן שנבחרה החודש לדירקטוריון בנק דיסקונט, רו"ח רגינה אונגר שהצטרפה לדירקטוריון צים כנציגת מחזיקי האג"ח ואודליה פרידמן מנכ"ל תיאטרון הבימה. עוד נכחו והרצו פרופ' יוסי גרוס, המנהל האקדמי של תוכניות דירקטורים בלהב, עו"ד אהרן מיכאלי, שותף וראש מחלקה במשרד גולדפרב זליגמן ורו"ח ניר זיכלינסקי יו"ר איגוד הדירקטורים.

את הכנס הובילה עו"ד איילת נחמיאס-ורבין, יו"ר תבליט פלסטיק ומומחית לניהול וממשל תאגידי, שנתנה את נקודת מבטה למתרחש בחדרי הישיבות של הדירקטוריון, על הפער בנושאים מהותיים בין החוק לבין המציאות, ועל הצורך למרות התיקונים הרבים לחוק החברות, לשקול לתקן דברים נוספים.

עו"ד נחמה ברין, שותפה וראש מחלקת חברות ושוק הון בגולדפרב זליגמן ושות' עמדה על האתגרים ההולכים וגוברים בעבודת הדירקטורים: "החידושים התכופים ומגמת ההחמרה בחקיקה ובפסיקת בתי המשפט, לצד מנגנון האכיפה המנהלית וכמות מסיבית של תביעות, גורמים באופן טבעי לחששות אצל הדירקטורים ולהרבה התלבטויות כיצד נכון וראוי לנהוג, באופן שגם יביא לתוצאה הרצויה מבחינת עסקי החברה וגם לא יחשוף אותם לטענות ולתביעות. אחריות הדירקטור מתחילה בחדר הישיבות של הדירקטוריון, אך קשה לצפות היכן תסתיים. על הדירקטור להצטייד בכלים שיאפשרו לו לבצע את תפקידו בצורה נאותה.

לצד כלים אלו, אחת המסקנות הברורות העולות מתוך הביקורת השיפוטית בשנים האחרונות, היא חשיבותם של ההליכים והפרוצדורות, של התיעוד ושל ההתבססות על מידע מלא ועדכני, וכן על ייעוץ מקצועי של מומחים בתחומים הרלבנטיים".

רו"ח רוני מיכאל, שותפה וראש מחלקת ייעוץ במערכות מידע במשרד רו"ח KPMG סומך חייקין אמרה בהרצאתה כי: "מסביבנו נעשים מידי יום שימושים רבים במידע קיים שעל בסיסו ניתן ליצוא חיזוי מתמטי סטטיסטי שמסייע לנו עסקית. נטפליקס בחרו להפיק את סדרת הדרמה המצליחה "בית הקלפים" על סמך ניתוח נתונים צפייה בפועל של המנויים שלהם. ניתן היום לבנות אלגוריתם שבוחן מידע מסוים ואשר יביא למסקנה עסקית. חברה שלא תבחן את המידע הרחב שקיים ברשותה לצורך קבלת החלטות תלך אחורה. הדירקטוריון חייב לדעת שלהנהלה יש את הכלים המתקדמים ביותר לצורך קבלת ההחלטות העסקיות".

בכנס שנוהל בצורת הרצאות קצרות, לקחו חלק גם פרופ' יוסי גרוס, המנהל האקדמי של תוכניות דירקטורים בלהב, שדיבר על חשיבות מניעתם של ניגודי עניינים ועו"ד אהרן מיכאלי, שותף וראש מחלקה במשרד גולדפרב זליגמן, אשר העבירו הרצאות. עו"ד מיכאלי, המתמחה בייצוג דירקטורים ונושאי משרה, המליץ לנוכחות שלא להרתע ולא לחשוש מביצוע תפקידן ומילוי חובתן כדירקטוריות גם אל מול לחץ קבוצתי. לעיתים המעצור העיקרי שמונע מדירקטור להביע עמדה עצמאית הוא ביישנות וחוסר רצון לבלוט בשחיה נגד הזרם: "זה בדיוק תפקידכן. לא להתבייש להקשות, להעלות ספקות ושאלות ולהציג תסריטי "הפכא מסתברא". עו"ד מיכאלי יעץ גם שלא להסתמך על עמדתו של הדירקטור השכן והמוערך אשר "דעתו נחה" ממה שהוצג בפניו. "לעיתים דעתו של שכנך "נחה" ממה שמוצג, רק מפני שהוא פשוט ישן. אל תסתמכו על הרוב. עליכן לגבש עמדה עצמאית. היו בטוחות שמה שלא מובן וברור לכן גם לא מובן וברור לרוב הדומם של הדירקטורים שלצידכן".

עו"ד מיכאלי המליץ גם להקפיד במיוחד על ניסוח הפרוטוקול ותיעוד ישיבות הדירקטוריון ועקבות לעבודתו: "במרחק הזמן הפרוטוקול עשוי להוות הראיה האמינה הזמינה היחידה כדי להגן ולהסביר את ההחלטה שלכן בעוד חמש שנים, כאשר ייפתח הליך משפטי רלוונטי. בית המשפט יבחן את הפרוטוקול וינסה ללמוד ממנו האם הדירקטוריון מילא את תפקידו וקיים דיון פתוח, יסודי, מגוון, מעמיק ומקצועי כפי שמצופה מדירקטוריון סביר. בפעם הבאה שתעיינו בפרוטוקול הדיון שמופץ להערותיכן טרם אישורו בדקו האם אכן זה המצב?".

לינדה בן שושן, דירקטורית מנוסה ביותר וחברה בועדת אתנה לקידום נשים בספורט, עסקה דווקא בחשיבות דחיפתן של בנות צעירות לספורט, כאמצעי לעידודן להישגיות גם בעתיד, ובתקווה שדרכן תהיה קלה יותר לשולחנות בהם מתקבלות ההחלטות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?