ארגון הדירקטוריות העולמי: הדירקטורים חוששים מחשיפה לתביעות"

כ-200 דירקטוריות בחברות ציבוריות, פרטיות וממשלתיות התכנסו בבורסה בת"א לכנס השנתי של ארגון הדירקטוריות העולמי ה-DCW
אבי שאולי |

כ-200 דירקטוריות בחברות ציבוריות, פרטיות וממשלתיות התכנסו אתמול לכנס השנתי של ארגון הדירקטוריות העולמי ה-DCW ופירמת ראיית החשבון KPMG סומך חייקין, בחסות משרד עוה"ד גולדפרב-זליגמן-ולהב והפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב.

בין הבכירות הרבות שגדשו את מרכז הכנסים החדש של הבורסה לניירות ערך ברחוב אחוזת בית בת"א: עו"ד אילת נחמיאס-ורבין ורו"ח עדה רונן יושבות ראש משותפות של ה-WCD, נורית דאבוש יו"ר תיאטרון הבימה, עו"ד נחמה ברין ראש מחלקת חברות ושוק הון במשרד גולדפרב זליגמן ושות', רו"ח רוני מיכאל, שותפה וראש מחלקת ייעוץ במערכות מידע במשרד KPMG, דליה לב דירקטורית בבנק הבינלאומי ובשטראוס, לינדה בן שושן שנבחרה החודש לדירקטוריון בנק דיסקונט, רו"ח רגינה אונגר שהצטרפה לדירקטוריון צים כנציגת מחזיקי האג"ח ואודליה פרידמן מנכ"ל תיאטרון הבימה. עוד נכחו והרצו פרופ' יוסי גרוס, המנהל האקדמי של תוכניות דירקטורים בלהב, עו"ד אהרן מיכאלי, שותף וראש מחלקה במשרד גולדפרב זליגמן ורו"ח ניר זיכלינסקי יו"ר איגוד הדירקטורים.

את הכנס הובילה עו"ד איילת נחמיאס-ורבין, יו"ר תבליט פלסטיק ומומחית לניהול וממשל תאגידי, שנתנה את נקודת מבטה למתרחש בחדרי הישיבות של הדירקטוריון, על הפער בנושאים מהותיים בין החוק לבין המציאות, ועל הצורך למרות התיקונים הרבים לחוק החברות, לשקול לתקן דברים נוספים.

עו"ד נחמה ברין, שותפה וראש מחלקת חברות ושוק הון בגולדפרב זליגמן ושות' עמדה על האתגרים ההולכים וגוברים בעבודת הדירקטורים: "החידושים התכופים ומגמת ההחמרה בחקיקה ובפסיקת בתי המשפט, לצד מנגנון האכיפה המנהלית וכמות מסיבית של תביעות, גורמים באופן טבעי לחששות אצל הדירקטורים ולהרבה התלבטויות כיצד נכון וראוי לנהוג, באופן שגם יביא לתוצאה הרצויה מבחינת עסקי החברה וגם לא יחשוף אותם לטענות ולתביעות. אחריות הדירקטור מתחילה בחדר הישיבות של הדירקטוריון, אך קשה לצפות היכן תסתיים. על הדירקטור להצטייד בכלים שיאפשרו לו לבצע את תפקידו בצורה נאותה.

לצד כלים אלו, אחת המסקנות הברורות העולות מתוך הביקורת השיפוטית בשנים האחרונות, היא חשיבותם של ההליכים והפרוצדורות, של התיעוד ושל ההתבססות על מידע מלא ועדכני, וכן על ייעוץ מקצועי של מומחים בתחומים הרלבנטיים".

רו"ח רוני מיכאל, שותפה וראש מחלקת ייעוץ במערכות מידע במשרד רו"ח KPMG סומך חייקין אמרה בהרצאתה כי: "מסביבנו נעשים מידי יום שימושים רבים במידע קיים שעל בסיסו ניתן ליצוא חיזוי מתמטי סטטיסטי שמסייע לנו עסקית. נטפליקס בחרו להפיק את סדרת הדרמה המצליחה "בית הקלפים" על סמך ניתוח נתונים צפייה בפועל של המנויים שלהם. ניתן היום לבנות אלגוריתם שבוחן מידע מסוים ואשר יביא למסקנה עסקית. חברה שלא תבחן את המידע הרחב שקיים ברשותה לצורך קבלת החלטות תלך אחורה. הדירקטוריון חייב לדעת שלהנהלה יש את הכלים המתקדמים ביותר לצורך קבלת ההחלטות העסקיות".

בכנס שנוהל בצורת הרצאות קצרות, לקחו חלק גם פרופ' יוסי גרוס, המנהל האקדמי של תוכניות דירקטורים בלהב, שדיבר על חשיבות מניעתם של ניגודי עניינים ועו"ד אהרן מיכאלי, שותף וראש מחלקה במשרד גולדפרב זליגמן, אשר העבירו הרצאות. עו"ד מיכאלי, המתמחה בייצוג דירקטורים ונושאי משרה, המליץ לנוכחות שלא להרתע ולא לחשוש מביצוע תפקידן ומילוי חובתן כדירקטוריות גם אל מול לחץ קבוצתי. לעיתים המעצור העיקרי שמונע מדירקטור להביע עמדה עצמאית הוא ביישנות וחוסר רצון לבלוט בשחיה נגד הזרם: "זה בדיוק תפקידכן. לא להתבייש להקשות, להעלות ספקות ושאלות ולהציג תסריטי "הפכא מסתברא". עו"ד מיכאלי יעץ גם שלא להסתמך על עמדתו של הדירקטור השכן והמוערך אשר "דעתו נחה" ממה שהוצג בפניו. "לעיתים דעתו של שכנך "נחה" ממה שמוצג, רק מפני שהוא פשוט ישן. אל תסתמכו על הרוב. עליכן לגבש עמדה עצמאית. היו בטוחות שמה שלא מובן וברור לכן גם לא מובן וברור לרוב הדומם של הדירקטורים שלצידכן".

עו"ד מיכאלי המליץ גם להקפיד במיוחד על ניסוח הפרוטוקול ותיעוד ישיבות הדירקטוריון ועקבות לעבודתו: "במרחק הזמן הפרוטוקול עשוי להוות הראיה האמינה הזמינה היחידה כדי להגן ולהסביר את ההחלטה שלכן בעוד חמש שנים, כאשר ייפתח הליך משפטי רלוונטי. בית המשפט יבחן את הפרוטוקול וינסה ללמוד ממנו האם הדירקטוריון מילא את תפקידו וקיים דיון פתוח, יסודי, מגוון, מעמיק ומקצועי כפי שמצופה מדירקטוריון סביר. בפעם הבאה שתעיינו בפרוטוקול הדיון שמופץ להערותיכן טרם אישורו בדקו האם אכן זה המצב?".

לינדה בן שושן, דירקטורית מנוסה ביותר וחברה בועדת אתנה לקידום נשים בספורט, עסקה דווקא בחשיבות דחיפתן של בנות צעירות לספורט, כאמצעי לעידודן להישגיות גם בעתיד, ובתקווה שדרכן תהיה קלה יותר לשולחנות בהם מתקבלות ההחלטות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

הבורסה ננעלה באדום: ת"א ביטוח איבד 6.9%, הבנקים 4.5% - איי.סי.אל זינקה 4.8%

הבורסה ננעלה בירידות חזקות, כשהבנקים וחברות הביטוח בירידות חדות, לאור איומי שר האוצר, סמוטריץ', על הכפלת המיסוי על הבנקים במידה ויגלגלו את המיסוי לצרכנים; סאמיט ירדה לאור ירידת שווי נכסים בניו יורק, ובמקביל הגישה הצעה לרכישת פורטפוליו של דה זראסאי, טורבוג'ן זינקה לאחר איזכור השם רפאל; ומי חברת האנרגיה המתחדשת שהורידה תחזיות ונפלה? 

מערכת ביזפורטל |

הבורסה ננעלה ביום אדום במיוחד, והפיננסים משכו את מדדי הדגל למטה, כשמספר גופים ירדו במהלך המסחר בשיעור דו-ספרתי, כולל הראל, מנורה, מזרחי ודיסקונט, אך לקראת הנעילה הירידות התמתנו מעט.  

 דווקא בכזה יום מעניין לראות את המניות שבכל זאת מצליחות לטפס.  ארן ארן 15.25%  מזנקת דו-ספרתית, ארן היא חברת מו"פ קטנה, היא מספקת שירותי פיתוח הנדסי לחברות בתעשיות שונות (רפואה, ביטחון, מים, פלסטיק), וגם משקיעה בסטארט-אפים, היא הודיעה על קבלת שתי הזמנות, האחת מחברה בטחונית ישראלית והשניה מחברה בטחונית בינלאומית לייצור מוצרים לשוק הבטחוני, בהיקף כולל של כ- 18.45 מיליון שקל, בנוסף להזמנה נוספת של כ-3 מיליון שקל.  בהזמנות ארן כותבת שנכללת גם הזמנה לייצור מוצר שנבחר על ידי הלקוח כפתרון ייחודי בתחום מערכות אוויריות בלתי מאוישות (רחפנים).

סאמיט סאמיט -4.78%   הגישה הצעה לרכישת פורטפוליו נכסי דיור להשכרה של חברת דה זראסאי גרופ בניו־יורק, בהיקף של כ־450 מיליון דולר, והצעתה נבחרה כהצעה המובילה במסגרת הליך מכירה פומבית המתנהל כחלק מהליכי חדלות פירעון של דה זראסאי מול הבנק המממן. במקביל, עדכנה סאמיט על אינדיקציה לירידת שווי של 65-70 מיליון דולר בנכסי הדיור הקיימים שלה בניו־יורק, נתון שממחיש את הלחץ המתמשך בשוק המגורים האמריקאי.

טורבוג'ן טורבוג'ן 9.25%    זינקה היום אחרי שהודיעה על התקשרות עם רפאל כדי להשתמש במיקרו-טורבינה שעליה יש לרפאל קניין רוחני בשביל לעשות פיילוט עם חברה בטחונית, רפאל תקבל תמלוגים של 10% מההכנסות של הפרויקט. מכל ההודעה הזאת נראה שטורבוג'ן בעיקר משתמשת, לכאורה, בשם של רפאל כדי לקבל קרדיביליות מול מערכת הביטחון וגם השוק, נזכיר כי טורבוג'ן הודיעה שהיא בדרך לנאסד"ק: טורבוג’ן הגישה תשקיף ל-SEC

ג'ין טכנולוגיות 6.41%   דיווחה שנבחרה כספק יחיד לאספקת תשתית GenAI ארגונית לאחד משלושת גופי הבריאות הגדולים בישראל - לביזפורטל נודע שמדובר בקופת חולים מכבי. ההתקשרות המתוכננת היא לשלוש שנים וכוללת רישיון שימוש בפלטפורמה של החברה לצד שירותי פיתוח, התאמה, הטמעה וליווי מקצועי. נכון לעכשיו אין הזמנת עבודה מחייבת והמהלך כפוף לאישורים פנימיים אצל מכבי - ג׳ין טכנולוגיות תטמיע AI בקופ"ח גדולה - במי מדובר?



משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini

הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם מס; מה לעשות?

צרות של עשירים - משקיעים רבים סבורים שהשוק עלה מדי ורוצים לממש, אבל אז הם נזכרים במס על רווחים ומתחרטים - למה זו טעות ונאחל לכם לשלם כמה שיותר מסים על רווחים בבורסה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משקיע מס

אחרי שנה שבה שוק המניות המקומי רשם עליות חריגות ( שיא מאז 1992) ואחרי שנים שוול סטריט שוברת שיאים, אתם לא תשמעו אנשים שאומרים באמת שזה זמן מצוין להשקיע בבורסות. סליחה, טעות - אתם תקראו מנהלי השקעות, מנכ"לים, אנליסטים שאומרים שהשווקים ימשיכו לעלות, אבל הם לא אומרים את האמת שלהם, ואם כן - הם כנראה לא יודעים מה זה שוק מניות, מה זו מחזוריות ולא בטוח שהם יודעים לתמחר חברות ושווקים. וזה לא שאנחנו מבינים יותר, ממש לא, אלו מספרים, עובדות, זו מתמטיקה פשוטה. ככל שהשווקים עולים התמחור של הפירמות גבוה יותר וזה במבחנים שונים כמו - מכפילי רווח, מכפילי הון ועוד.

ההקדמה הזו חשובה למי שרואה את התחזיות של המומחים. אין באמת מומחים, יש פוזיציה ענקית שמחייבת את המומחה להאמין בעליות - זה הביזנס שלו. הוא חייב להיות אופטימי. מה שכן יש אלו בעלי שליטה שמממשים. שי את זה בלי סוף, ולמי הם מוכרים - לנו. פראיירים כנראה רק מתחלפים. הגופים המוסדיים מקבלים מאיתנו כסף גדול דרך הפרשות לפנסיה, גמל השתלמות ועוד וקונים מניות גם במחירים של פי 2-3 משנה שעברה, גם במכפילי רווח של 40. 

ומה אתם באופן ישיר עושים? כלומר בקרנות נאמנות, במניות וכו'? יש כאלו ומסתבר שהם רבים מאוד שאומרים לנו - "השוק יקר, טאואר הגיעה ל-90 דולר מכרתי חצי מהכמות, זינקה ל-100 מכרתי עוד חצי. קניתי באזור 32-33 דולר. אבל עכשיו היא ב-120 דולר. גם לא הרווחתי את העלייה הנוספת וגם שילמתי מס ענק".

בואו נחלק את הדילמה לשתיים: לתזמן את טאואר בשיא - אף אחד לא יכול. לתזמן את המסים - כולם יכולים. 

משקיעים חוששים מ-FOMO, אבל ככל שהשוק עולה, הם משתכנעים למכור. הבעיה שאחרי שהם משתכנעים למכור יש דילמה חדשה. למכור עכשיו ולשם מס? זו היתה שנה מופלאה, אין כמעט ניירות שירדו, התיקים מפוצצים ברווחים וגם במס תיאורטי (מס של 25% על הרווח בעת המימוש). ברגע שתבוצע מכירה, המס התיאורטי יהפוך למס בפועל. 

ואז משקיעים רבים אומרים - נחכה כבר לשנה הבאה, ודוחים את העסקה. הכל יכול להית בעתיד - אולי יתברר שהם צדקו, אבל זו חוכמה שבדיעבד.