"מהלך היסטורי": ועדת הכספים אישרה כניסת קרנות זרות לשוק ההון המקומי

התיקון בחוק נועד להגביר את התחרות בתעשיית הקרנות בארץ, אבל גורמים בשוק ההון אומרים שזה "לא ישנה כלום"
ידידיה אפק | (2)

בצעד שעשוי לשנות את הדרך בה ישראלים רבים משקיעים, אישרה היום ועדת המשנה לביטוח, של ועדת הכספים, הצעת חוק המאפשרת את כניסתן של קרנות חוץ זרות לשוק הישראלי. מדובר על תיקון 15 לחוק השקעות משותפות בנאמנות, שאמור להוזיל את העלויות ללקוח הישראלי - אבל האם זה אכן מה שיקרה?

לפי הרשות לניירות ערך, פתיחת התחרות תיעשה תוך הגנה על ציבור המשקיעים. התיקון קובע שקרן זרה תוכל להציע לציבור יחידות רק אם תעמוד בתנאים מסוימים שיקבעו בתקנות. התנאים שיקבעו משקפים גישה מדודה ומאוזנת על פיה יוכלו לפעול בישראל רק קרנות המתמחות בהשקעה מחוץ לישראל, שהיקף ההשקעה בהן גדול מאוד, והן נמנות על בתי השקעות המובילים בעולם. התיקון שם דגש גם על שימור התחרות ההוגנת עם מנהלי הקרנות המקומיים - כך למשל יחולו כללים דומים לעניין פרסום ותגמול המפיצים.

בשיחה עם גורם בכיר בשוק ההון אמר הגורם שהתיקון הזה כנראה "לא יעשה כלום, אבל אם זה יביא לשינוי זה יעשה רק טוב". הוא לא חושב שהמהלך יגביר את התחרות בתעשיית הקרנות ממספר סיבות - השקעה בקרן זרה כרוכה בהמרת מטבע שהעמלות הכרוכות בה גבוהות, כך שזו השקעה שאינה משתלמת; בעבר היו בארץ קרנות זרות שלא נתנו ביצועים יוצאי דופן (כמו טמפלטון למשל); שיעור הקרנות שמתמקדות בחו"ל בישראל מתוך סך נכסי הציבור נמוך מאוד, כך שהתחרות היא על אחוז שולי מאוד מהשוק; וההכרות הרבה של משווקי הקרנות הישראלים עם השוק המקומי, יתרון שלמנהלי הקרנות הזרות אין.

"המגמה תשתנה והציבור בארץ ייהנה מאפשרויות השקעה מגוונות"

יו"ר ועדת המשנה לביטוח, ח"כ יצחק כהן מש"ס, מסר כי "זהו יום היסטורי עבור שוק ההון בישראל. לראשונה מתאפשרת כניסתם של גופים פיננסיים גדולים מחו"ל, בנקים וקרנות זרות והדבר יתרום להגברת התחרות בשוק לטובת המשקיע הישראלי הממוצע, שמעתה יוכל לבחור מוצרי השקעה רבים יותר וייהנה מהורדת מחירים משמעותית בגין השקעותיו".

"הצעת החוק שאישרנו היום משמעותה היא שכלול שוק ההון הישראלי, זאת בעוד היעדר החשיפה של הציבור בישראל לקרנות זרות כפי שהתקיים עד היום, מנע גיוון של השקעות, הגדיל את הסיכון לנכסיו והקטין את פוטנציאל התשואה על השקעותיו. מעתה, המגמה תשתנה והציבור בארץ ייהנה מאפשרויות השקעה מגוונות באורח דומה לאפשרויות העומדות בפני משקיעים במדינות המתקדמות במערב", הסביר ח"כ כהן.

שרה קנדלר מהרשות ניירות ערך, הסבירה את יתרונותיו של תיקון 15 לחוק השקעות משותפות בנאמנות ואמרה, כי "המהלך של הכנסת קרנות זרות לשוק ההון הישראלי תוביל להפחתת עלויות ללקוח ע"י הגברת התחרות מול הקרנות והבנקים המקומיים ובין כלל הגופים שיציעו אפיקי השקעה בישראל מהיום. שיעורי דמי הניהול עשויים לרדת, המשקיעים יוכלו לגוון את תיקי ההשקעות ולהפחית את רמות הסיכון של השקעותיהם. הפחתת דמי הניהול היא אחת המטרות החשובות של החוק והיא תתאפשר עקב יצירת סביבה תחרותית יותר".

אחד הגורמים שמנע כניסת קרנות זרות עד היום לישראל הוא עניין הפיקוח, מה שעדיין מדאיג את נציגי איגוד הקרנות ואיגוד לשכות המסחר. "עו"ד אברהם וול מאיגוד לשכות המסחר אמר ש"אין כל אחריות למפעיל קרן זרה כלפי המשקיע הישראלי.אם מפעיל זר מטעה את הציבור אין כנגדו כל סנקציות. האחריות האזרחית מופיעה רק בתקנות ולא בחוק. חשוב לוודא שמשקיע ישראלי לא ייאלץ לתבוע קרנות זרות בבתי משפט בארצות המוצא שלהן".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

איגוד תעודות הסל - "נעתור לבג"ץ"

גם יו"ר איגוד תעודות הסל בלשכת המסחר, בועז נגר, הגיב לאישור הצעת החוק ואמר כי "איגוד תעודות הסל תומך בתחרות חופשית והרחבת אפשרויות ההשקעה למשקיע הישראלי. אך על מנת להבטיח קיומה של תחרות הוגנת בין מנהלים ישראלים לבין מנהלים זרים, כתוצאה מהמהלך הניסיוני עליו הוחלט היום שלא קיים ברובן המכריע של מדינות העולם המערבי, איגוד תעודות הסל קורא למחוקק ולרשות ניירות ערך לקבוע כללי משחק שלא יפלו לרעה מנהלים ישראלים על פני מנהלים זרים."

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    כ.י 08/06/2014 19:13
    הגב לתגובה זו
    פשוט לא מוצאים עבודה בתחום. כל המיזוגים ורכישות כדי לחסוך כסף.....
  • 1.
    ברוך 08/06/2014 16:51
    הגב לתגובה זו
    קרנות יכולות לעלות רק אם שוק עולה והרבה פחות מיסים והרבה סגירת פיות באתרים שעושים רע למשק נקווה ויחליטו ביום בהיר לשנות מחשבה וכיוון וליהיות חיוביים ככל שניתן
חיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסף

הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים

הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה חיים כצמן

במובנים רבים אין שום סיבה עסקית לנפילה במניית ג'י סיטי. החברה עשתה מהלך עסקי נכון מבחינת הדוח רווח והפסד - רוכשת את השליטה בסיטיקון במחיר נמוך מההון. ההשקעה צפויה להניב תשואה טובה מהמימון שילקח. במקביל יהיה גם רווח חשבונאי. הכל דבש. בעלי המניות אמורים לשמוח, אבל סיבה אחת גדולה גרמה לנפילה - גרידיות / תאוות בצע. 

זה טבע אנושי, אי אפשר להתנגד לזה, אפילו חיים כצמן מהיזמים הוותיקים, המנוסים, המתוחכמים, נופל בזה כל פעם מחדש. כצמן רוצה להרוויח, והוא צודק, אבל אחרי ששנים רבות הוא משדר לשוק שהוא מוריד את המינוף, שהוא ממוקד בצמצום הפעילות למען הורדת חוב, שהוא עושה הכל כדי לשפר את היחסים הפיננסים, שהוא לא פוזל לצדדים לעשות עסקאות, אלא ממוקד בתוכנית, הוא מועד. כנראה שיזמים לא יכולים לשבת בשקט שהם רואים עסקה טובה. כצמן לא לבד יש הנהלה גדולה ואיכותית בחברה, אבל משהו השתבש שם בעסקה האחרונה.

הם רכשו מניות בסיטיקון בידיעה שהם עולים מעל 50% וצריכים להציע לכל בעלי המניות לקנות. למה הם צריכים את זה? אחרי מימוש עשרות נכסים והנפקת הפעילות בברזיל ואחרי שאגרות החוב שהיו בתשואת זבל ירדו לתשואות נמוכות, הם התפתו או פשוט טעו. כל אחת מהאפשרויות רעה לשוק. הוא מבין שהחברה עם כל גודלה וכל הנהלה, וכל הבלמים על חיים כצמן, יכולה בכל נקודת זמן להפתיע. 

השוק ובעיקר חברת הדירוג, מעלות, הופתעו. הם לא אוהבים להיות מופתעים. הירידות במניה והירידה באג"ח מייצרים דינמיקה שלילית ובעצם קובעים מציאות בשטח - הירידה באג"ח והעלייה בתשואה האפקטיבית לכ-10% היא התוצאה הכי קשה באירוע הזה והיא עלולה להקשות על גיוסי המשך (גלגולי חוב). אם הנהלה לא יודעת שהמהלך שלה עלול להוביל לתוצאה כזו, אז יש בעיה. היא לא קוראת ולא מבינה את השוק. 

היא מנסה לתקן. יש הנפקה של חברה בת שאמורה להכניס כסף ולהקטין את המינוף, אבל השוק מפנים שצריך להגדיל את פרמיית הסיכון בניירות ערך של כצמן - יכולה להיות הפתעה, ולכן מראש נדרוש ריבית גבוה יותר. כלומר, גם אם עכשיו חוזרים למינוף הרגיל, אגרות החוב לא יחזרו לחלוטין למצב הרגיל. הם יבטאו אלמנט של הפתעה-סיכון עתידי.

ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן
דוחות

מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"

יצרנית השבבים עקפה את תחזיות השוק עם רווח מתואם של 55 סנט למניה לעומת צפי של 54 סנט והכנסות של 395.7 מיליון דולר מול צפי ל- 394.9 מליון דולר;  מעלה תחזית לרבעון הרביעי ב-5% להכנסות של כ-440 מיליון דולר - המניה מגיבה בעליות - מה אמר  אלוונגר המנכ"ל בשיחת הועידה?
מנדי הניג |
נושאים בכתבה טאואר

טאואר סמיקונדקטור טאואר 13.62%   יצרנית השבבים האנלוגיים ממגדל העמק, מפרסמת את תוצאותיה לרבעון השלישי ומציגה ביצועים חזקים בקצת מהציפיות, לצד תחזית שיא לרבעון הרביעי. הכנסות החברה רשמו גידול של 6%  ל-395.7 מיליון דולר ועלייה של כ-15% ברווח הנקי ל-54 מיליון דולר לעומת הרבעון הקודם. החברה מספקת תחזית שיא לרבעון הרביעי, עם צפי להכנסות של 440 מיליון דולר.

טאואר מייצרת שבבים שממירים אותות מהעולם הפיזי (כמו אור, קול או טמפרטורה) לאותות חשמליים שניתן לעבד דיגיטלית. היא פועלת כ-"foundry", כלומר מפעל שמייצר שבבים לפי תכנון של חברות אחרות, ולא מפתחת מוצרים סופיים בעצמה.

טאואר מתמחה בטכנולוגיות מתקדמות המשמשות מגוון תעשיות: שבבים לניהול הספק המשולבים במכשירים אלקטרוניים ומערכות רכב, חיישני תמונה למצלמות תעשייתיות, רפואיות וביטחוניות, שבבים לתקשורת אלחוטית ו־RF למכשירי מובייל, וכן רכיבים אופטיים מתקדמים מבוססי טכנולוגיות SiGe ו-SiPho המשמשים להעברת נתונים במהירות גבוהה במרכזי נתונים וברשתות תקשורת. לטאואר מפעלי ייצור בישראל, בארצות הברית וביפן, והיא מספקת ללקוחותיה שירותים מקיפים הכוללים פיתוח תהליכי ייצור, העברת טכנולוגיה ואופטימיזציה לייצור סדרתי. לקוחותיה העיקריים הם חברות שבבים, יצרניות רכיבים אלקטרוניים וחברות טכנולוגיה בתחומי התעשייה, הרכב, התקשורת, הרפואה והביטחון.

תוצאות הרבעון השלישי

ההכנסות ברבעון הסתכמו ב-395.7 מיליון דולר, עלייה של 6% לעומת הרבעון הקודם ושל כ-7% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. התוצאה מעט מעל תחזית השוק שעמדה על 394.98 מיליון דולר. הרווח הגולמי עלה ל-93 מיליון דולר לעומת 80 מיליון דולר ברבעון השני, והרווח הנקי הסתכם ב-54 מיליון דולר. הרווח המדולל למניה לפי כללי GAAP עמד על 0.47 דולר, בעוד שהרווח המתואם (Non-GAAP) עמד על 0.55 דולר - גבוה מהתחזית שעמדה על 0.54 דולר.

תזרים המזומנים מפעילות שוטפת ברבעון עמד על 139 מיליון דולר, לעומת 123 מיליון דולר ברבעון הקודם, וההשקעות נטו ברכוש קבוע הסתכמו ב-103 מיליון דולר.