הסוף של קרן מרקסטון קרב: המוסדיים הגישו בקשה למינוי בעל תפקיד

לקרן הפרייווט אקוויטי היו שלוש השקעות מוצלחות ביותר: בחברות נטפים, זרעים-גדרה ודפי זהב, אך יתר ההשקעות כשלו והחברה חדלת פירעון
אבי שאולי | (2)

החבל סביב צווארה של קרן מרקסטון הכושלת, בניהולו של רון לובש, הולך ומתהדק, מחזיקי האג"ח, מבקשים מבית המשפט המחוזי בתל-אביב לגבש הסדר הבראה ולמנות את עו"ד גיא גיסין כבעל תפקיד (או משקיף). הנכס המרכזי - 23.2% מבית ההשקעות פסגות.

עוה"ד יואל פרייליך וצבי ולך מהמשרד של עו"ד גיא גיסין ועו"ד עו"ד אילן זהר, הגישו את התביעה היום בצהרים נגד פנומנל החזקות (שריד של בית ההשקעות פריזמה) וקרן מרקסטון.

בית ההשקעות היקר והבזבזני פריזמה התפרק לחתיכות

התוכנית של הנושים: גיבוש תכנית דחופה להבראת החברות, הסמכת בעל התפקיד לשמש כמשקיף לענייני החברה וקבלת מידע ומסמכים. בחודש פברואר השנה הקרן לא שילמה לנושיה קרן וריבית ומאז פתחה במו"מ להסדר חוב.

בפנייה לביהמ"ש נטען כי "אין מחלוקת החברות חדלות פירעון ומתנהלות בהעדר מוחלט של ממשל תאגידי מינימלי, תוך הסתרת מידע רלבנטי מהנושים".

קרן מרקסטון השקיעה ברשימה ארוכה ו"מכובדת" של חברות כושלות בהן רשת חנויות הספרים סטימצקי, בית ההשקעות פריזמה שהתפרק לחתיכות, אלרן נדלן, יצרנית הרכב תמקאר, חברת PRS נעוסקת בדיפון תעלות.

שלוש השקעות מוצלחות ביותר: נטפים, זרעים-גדרה ודפי זהב

לגבי רשת התכשיטים מגנוליה אפשר להתווכח מה טיב ההשקעה. סיפורים רבים ונפלאים על הנפקת הרשת "מחר בבוקר" בשווי גבוה היו למכביר, אך המציאות כנראה מורכבת קצת יותר.

לקרן מרקסטון היו שלוש השקעות מוצלחות ביותר: בחברות נטפים, זרעים-גדרה ודפי זהב. למעשה החברה האחרונה גרועה ביותר והגיעה להסדר חוב, אך מנהלי קרן מרקסטון הצליחו למצוא את הפראיירים או מטומטמים שרכשו אותה במחיר הזוי.

זאת לא הפעם הראשונה שמייסדי ומנהלי קרן מרקסטון הפגינו יכולת נדירה לשכנע אחרים לשלם להם הון רב עבור חברה גרועה או בכלל להפקיד כסף בידיהם.

הדוחות של קרן מרקסון הציגו מידע חלקי על החברות בפורטפוליו

אליוט ברוידי, ממייסדי קרן מרקסטון, הודה בבית משפט במנהטן בשנת 2009 במתן שוחד למנהלי קרן הפנסיה של ניו-יורק. הקרן העבירה לידי קרן מרקסטון כרבע מיליארד דולר ובישראל היא הצליחה לגייס עוד כחצי מיליארד דולר.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הדוחות הכספיים של קרן מרקסטון במשך השנים הועברו לידי המוסדיים הישראלים ומשקיעים נוספים מחו"ל. התיאור של החברות בפורטפוליו של הקרן היה לוקה בחסר בלשון עדינה ומנותק מהמציאות בלשון ברורה יותר.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אש שוב המוסדיים מחקו כסף ללקוחותיהם? (ל"ת)
    דורון 21/05/2014 22:29
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רק אהבה 21/05/2014 15:35
    הגב לתגובה זו
    למזלי דרשתי וקיבלתי פיצוי מפריזמה עוד לפני הנפילה . פשוט זיהיתי התנהגות מתנשאת ולא מקצועית וברחתי . צריך להיות יחס בלתי מתפשר לחברות כאלה על מנת שיפסיקו לבוא לאן יעני "משקיעים " כי שמעו שיש כאן רק פראירים . שיבואו אנשי עסקים , אבל הגונים . לא צריך לפחד יש הרבה כאלה . מה שקרה כאן בשנים האחרונות זה ביזיון שלנו כולנו כי כל נצנץ כזה פרסו לו שטיח . די תעיפו אותם שידעו כולם שאיננו סלחנים למתנשאים ושרלטנים . רק אהבה
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי ועל מניות הארביטראז'

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי ועל מניות הארביטראז'

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.