הסוף של קרן מרקסטון קרב: המוסדיים הגישו בקשה למינוי בעל תפקיד

לקרן הפרייווט אקוויטי היו שלוש השקעות מוצלחות ביותר: בחברות נטפים, זרעים-גדרה ודפי זהב, אך יתר ההשקעות כשלו והחברה חדלת פירעון
אבי שאולי | (2)

החבל סביב צווארה של קרן מרקסטון הכושלת, בניהולו של רון לובש, הולך ומתהדק, מחזיקי האג"ח, מבקשים מבית המשפט המחוזי בתל-אביב לגבש הסדר הבראה ולמנות את עו"ד גיא גיסין כבעל תפקיד (או משקיף). הנכס המרכזי - 23.2% מבית ההשקעות פסגות.

עוה"ד יואל פרייליך וצבי ולך מהמשרד של עו"ד גיא גיסין ועו"ד עו"ד אילן זהר, הגישו את התביעה היום בצהרים נגד פנומנל החזקות (שריד של בית ההשקעות פריזמה) וקרן מרקסטון.

בית ההשקעות היקר והבזבזני פריזמה התפרק לחתיכות

התוכנית של הנושים: גיבוש תכנית דחופה להבראת החברות, הסמכת בעל התפקיד לשמש כמשקיף לענייני החברה וקבלת מידע ומסמכים. בחודש פברואר השנה הקרן לא שילמה לנושיה קרן וריבית ומאז פתחה במו"מ להסדר חוב.

בפנייה לביהמ"ש נטען כי "אין מחלוקת החברות חדלות פירעון ומתנהלות בהעדר מוחלט של ממשל תאגידי מינימלי, תוך הסתרת מידע רלבנטי מהנושים".

קרן מרקסטון השקיעה ברשימה ארוכה ו"מכובדת" של חברות כושלות בהן רשת חנויות הספרים סטימצקי, בית ההשקעות פריזמה שהתפרק לחתיכות, אלרן נדלן, יצרנית הרכב תמקאר, חברת PRS נעוסקת בדיפון תעלות.

שלוש השקעות מוצלחות ביותר: נטפים, זרעים-גדרה ודפי זהב

לגבי רשת התכשיטים מגנוליה אפשר להתווכח מה טיב ההשקעה. סיפורים רבים ונפלאים על הנפקת הרשת "מחר בבוקר" בשווי גבוה היו למכביר, אך המציאות כנראה מורכבת קצת יותר.

לקרן מרקסטון היו שלוש השקעות מוצלחות ביותר: בחברות נטפים, זרעים-גדרה ודפי זהב. למעשה החברה האחרונה גרועה ביותר והגיעה להסדר חוב, אך מנהלי קרן מרקסטון הצליחו למצוא את הפראיירים או מטומטמים שרכשו אותה במחיר הזוי.

זאת לא הפעם הראשונה שמייסדי ומנהלי קרן מרקסטון הפגינו יכולת נדירה לשכנע אחרים לשלם להם הון רב עבור חברה גרועה או בכלל להפקיד כסף בידיהם.

הדוחות של קרן מרקסון הציגו מידע חלקי על החברות בפורטפוליו

אליוט ברוידי, ממייסדי קרן מרקסטון, הודה בבית משפט במנהטן בשנת 2009 במתן שוחד למנהלי קרן הפנסיה של ניו-יורק. הקרן העבירה לידי קרן מרקסטון כרבע מיליארד דולר ובישראל היא הצליחה לגייס עוד כחצי מיליארד דולר.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הדוחות הכספיים של קרן מרקסטון במשך השנים הועברו לידי המוסדיים הישראלים ומשקיעים נוספים מחו"ל. התיאור של החברות בפורטפוליו של הקרן היה לוקה בחסר בלשון עדינה ומנותק מהמציאות בלשון ברורה יותר.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אש שוב המוסדיים מחקו כסף ללקוחותיהם? (ל"ת)
    דורון 21/05/2014 22:29
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רק אהבה 21/05/2014 15:35
    הגב לתגובה זו
    למזלי דרשתי וקיבלתי פיצוי מפריזמה עוד לפני הנפילה . פשוט זיהיתי התנהגות מתנשאת ולא מקצועית וברחתי . צריך להיות יחס בלתי מתפשר לחברות כאלה על מנת שיפסיקו לבוא לאן יעני "משקיעים " כי שמעו שיש כאן רק פראירים . שיבואו אנשי עסקים , אבל הגונים . לא צריך לפחד יש הרבה כאלה . מה שקרה כאן בשנים האחרונות זה ביזיון שלנו כולנו כי כל נצנץ כזה פרסו לו שטיח . די תעיפו אותם שידעו כולם שאיננו סלחנים למתנשאים ושרלטנים . רק אהבה
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?