ועדת ששינסקי 2 לבחינת החלק היחסי אותו מקבלת המדינה כתוצאה משימוש במשאבי טבע, פרסמה היום את דו"ח הביניים - בכדי לשמוע את הערות הציבור. המסקנות כוללות הגדלה של נתח התקבולים שהמדינה תקבל. כיל שנסחרה בעליות של 0.2%, עברה מייד לאחר הפרסום לירידות של עד 3.8%. החברה האם, חברה לישראל נסחרת גם כן בירידות.

הוועדה מצאה כי מבנה מערכת מיסוי משאבי הטבע בישראל כיום אינו מבטיח כי לציבור חלק ראוי מהרווחים הנובעים ממשאבי הטבע המצויים בישראל. דו"ח קרן המטבע הבינלאומית שנכתב עבור הוועדה קובע כי מודל המיסוי הנוכחי על משאבי הטבע בישראל גורם לכך שבשיעורי רווחיות בינוניים עד גבוהים וכי חלק הציבור ברווחים הוא מן הנמוכים בעולם.

צפו בנתונים שהועברו לששינסקי -

פעילות משאבי הטבע בישראל מניבה שיעורי רווחיות גבוהים

פעילות משאבי הטבע בישראל מניבה שיעורי רווחיות הגבוהים בצורה משמעותית משיעורי רווחיות נורמליים וכי הנהנים העיקריים מרווחים אלו הן החברות להן ניתנה הזכות לעשות שימוש במחצב, בעוד שהציבור בישראל אינו מקבל את חלקו הראוי מרווחי המחצבים, זאת בשונה ממצב הדברים במשאבי הגז והנפט. הוועדה מצאה כי חלק הציבור ברווחים הנובעים מהחצבים בישראל עמד על 23% בלבד בשבע השנים האחרונות, זאת לעומת חלק הציבור ברווחי הגז והנפט העומד על למעלה מ-50%.

הטלת מס משאבי טבע

מערכת מיסוי משאבי הטבע בישראל אינה מבטיחה כי הציבור יקבל את חלקו הראוי כאשר המחצבים מניבים שיעורי רווחיות גבוהים. על מנת להגיע למערכת מאוזנת בתחום חברי הוועדה סבורים כי יש להטיל מס רווחי יתר, על כלל המחצבים המצויים בישראל ועל אלו אשר יתגלו בעתיד. צעד זה צפוי להעלות את שיעור החלק אותו מקבל הציבור ל-46%-57%.

• לקראת זיכיון 2030: חלקה של המדינה ברווח מים המלח יגיע ל-50%
• איי סי אל בתוצאות מעורבות: "ההידרדרות במחירים הייתה מהירה מהצפוי אבל כעת יש התייצבות"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הוועדה ממליצה כי המס יחושב על פי מודל המבוסס על דוחות הרווח וההפסד החשבונאיים, והוא ייגבה לאחר שיובטח לחברה שיעור תשואה של 11% על נכסיה. המס בשיעור של 42% ייגבה על בסיס שנתי והוא יהווה כלי נוסף בתמהיל המיסוי הכולל תמלוג ומס חברות.

הטלת תמלוג אחיד על משאבי הטבע שאינם גז ונפט

שיעור התמלוגים כיום נע בין 2%-10% משווי המחצב (לאחר ניכויים שונים הקבועים בחוק). הוועדה ממליצה לקבוע שיעור תמלוגים אחיד על כלל משאבי הטבע בישראל אשר יעמוד על 5%. הוועדה סבורה כי שיעור תמלוג זה עולה בקנה אחד עם הנעשה בעולם וכי הוא יבטיח זרם הכנסות יציב למדינה, אך לא יהווה נטל כבד על החברות המפיקות את המשאבים. בהתאם לכך, הוועדה ממליצה כי לאחר החלת מודל המיסוי המוצע, המדינה תגבה תמלוג של 5% בעבור כל כמות אשלג שנכרית. יש חשיבות רבה בהחלת מודל שיוכל לסייע לחברות בזמנים בהם מחירי הסחורות יורדים.

שינוי אופן חישוב התמלוג

היום בהתאם לפקודת המכרות יש לבצע הערכת שווי לחומר הגולמי שנכרה תוך ניכוי הוצאות זיקוק ועיבוד, הובלה ושיווק והפחתת 10% נוספים. הדבר מקטין את יעילות התמלוג והופך אותו לכלי הקרוב יותר למס על רווחים מאשר תמלוג על מכירות. הוועדה ממליצה על שינוי אופן חישוב התמלוג כך שבעבור כל המחצבים לא יתאפשר ניכוי הוצאות זיקוק ועיבוד. כמו כן ממליצה הוועדה לקבוע כי הבסיס לחישוב התמלוג ייקבע על ידי המדינה.

• אנרג'יקס נפלה אבל המוסדיים עשו רווח מהיר
• מנכ"ל אפקון: "EBITDA של 50 מיליון שקל לרבעון - רק מגרד את הפוטנציאל"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם...

פיקוח של רשות המיסים על מחירי העברה

הוועדה ממליצה להתמקד בפעילות הפקת המשאבים ולא להטיל את המס על פעילות ההמשך. לאור כך הוועדה ממליצה על מספר צעדים אשר יבטיחו כי רווחים הנובעים מהמשאב לא יועברו הלאה לתעשיית ההמשך והציבור יוכל ליהנות מרווחים אלו. הוועדה מצאה כי במשאב הברום ישנו קושי לערוך הפרדה בין פעילות ההפקה לפעילות ההמשך ותיתן את דעתה בנושא זה עד הדו"ח הסופי.

הקמת גוף מתכלל לגביית תמלוגים

לצורך שיפור הליך הגבייה והבקרה ממליצה הוועדה לבחון העברת הסמכות לגביית תמלוגים לגוף אחד אשר יתמחה בעניין. הוועדה תבחן עד לפרסום הדו"ח הסופי את היתרונות והחסרונות הנובעים מהקמת גוף שכזה.

בחינת התמלוג על חומרי חציבה

הוועדה מצאה כי קיימים רווחי יתר בפעילות הפקת חומרי החציבה בישראל. לצורך קביעת המיסוי על חומרי חציבה יש לאמוד את ההשפעות הסביבתיות של הפקת חומרי חציבה. לאחרונה מינה שר השיכון, אורי אריאל, ועדה ברשות רם בלינקוב אשר תבחן את הקצאת הזכויות לכריית חומרי חציבה ואת מבנה השוק בענף. חברי הוועדה סבורים כי עד שלא תושלם עבודתה של הוועדה, ועד שלא יוגש דו"ח המכמת את העלות הסביבתית של פעילות החציבה לא ניתן לגבש המלצה בנוגע לגובה למבנה המיסוי הרצוי.

השארת מערכת המיסוי הנהוגה בתחום המים המינרלים על כנה

הוועדה אינה ממליצה לשנות את המצב בו חברות המים המינרלים משלמות על פי "תעריף מים לתעשייה" מהסיבות הבאות: לא מדובר במשאב מתכלה; כל יזם אשר יבקש להקים מפעל, יוכל לקבל רישיון הפקה אם יעמוד בדרישות החוק; המים המסופקים לחברות המים המינרליים אינם מים ייחודיים והם מסופקים גם לצרכנים הביתיים, למגזר החקלאי ולמגזר התעשייתי; בחינת רווחיות החברות בתחום לא העלתה שיעורי רווחיות חריגים.

יחד עם זאת, בקשת חברות המים המינרליים לקבל מים ממקור ספציפי יכולה להטיל עלויות על כלל צרכני משק המים. לפיכך, קוראת הוועדה לרשות המים לגבש עד פרסום הדו"ח הסופי מתווה הכולל את התשלום הייחודי לצרכנים הדורשים מים ממקור ספציפי ודרכי יישומו.

ועדת ששינסקי 2 הוקמה בשנת 2013

ועדת ששינסקי 2 הוקמה בקיץ 2013, כהמשך לוועדת ששינסקי הראשונה, על מנת לבחון את המדיניות הנהוגה כיום בכל הנוגע לחלק אותו מקבלת המדינה משימוש גורמים פרטיים במשאבי טבע לאומיים. בוועדה היו חברים נציגי משרד האוצר, בנק ישראל, משרד הכלכלה, משרד התשתיות הלאומיות, המים והאנרגיה, המשרד להגנת הסביבה, רשות מקרקעי ישראל, המועצה הלאומית לכלכלה ומשרד המשפטים. המלצות הוועדה הינן צעד משלים להמלצות ועדת ששינסקי הראשונה. ההמלצות של שתי הוועדות יחד מבטיחות כי הציבור יוכל ליהנות מהרווחים הנובעים מכלל משאבי הטבע הנמצאים בבעלותו.

שר האוצר, יאיר לפיד

"משאבי הטבע הלאומיים הם נכס ציבורי וככזה עלינו לדאוג שהציבור הישראלי הוא זה שירוויח מהם. באמצעות ההכנסות ממשאבי הטבע נוסיף פרויקטים שיעודדו צמיחה ונגדיל את ההשקעה בשירותים החברתיים: יותר מורים במערכת החינוך, יותר מיטות בבתי חולים ויותר שירותי רווחה לאזרח".

יו"ר הוועדה, פרופ' איתן ששינסקי:

"המשטר הפיסקלי הנוכחי ביחס למשאבי טבע המופקים על ידי חברות פרטיות הוא רגרסיבי וגורם לכך שהציבור אינו מקבל את חלקו הראוי ברווחים. אנו ממליצים על הנהגת משטר מיסוי פרוגרסיבי המתקן כשל זה ובא בעת מבטיח רווחים נאותים ליזמים פרטיים. אימוץ ההמלצות יביא למדינה תוספת הכנסות בשווי מאות מיליוני שקלים".

ראש אגף תקציבים, אמיר לוי:

"אני מברך על המלצות הוועדה, מדובר בדו"ח מאוזן שגובש לאחר עבודה מתמשכת ויסודית. פעלנו בשקיפות החל מתחילת עבודתה של הוועדה והעברנו לציבור את החומר שהוצג לוועדה ואת סיכומי הדיונים. ועדה זו הוקמה כהשלמה לוועדת ששינסקי הראשונה ויישום הצעדים עליהם היא ממליצה יגדיל את הכנסות המדינה ויתרום לחלוקה שוויונית יותר של הרווחים הנובעים מהפקת משאבי טבע בישראל".