נותנים דוגמא: האוזר יציג את מהלך רידוד הרגולציה ברשות בפני הממשלה

במסגרת דיון מיוחד בישיבת הממשלה הקרובה יציג יו"ר הרשות לניירות ערך את תכנית "מפת הדרכים", כדוגמא למודל מוצלח של רידוד הרגולציה
ידידיה אפק | (6)

יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, יקיים מחר סקירה מיוחדת בישיבת הממשלה השבועית של תוכנית "מפת הדרכים" של רשות ניירות ערך ושל תכנית ההקלות הרגולטוריות שיזמה ויישמה רשות ניירות ערך. האוזר הוזמן על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו לסקור את המהלכים אותם הוא מוביל ברשות על מנת להציג את המודל בפני משרדים אחרים ובפני השרים. בימים אלו מגבש מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר את תוכנית ראש הממשלה לצמצום הרגולציה בישראל והמודל אותו גיבשו ברשות ניירות ערך יובא כדוגמא לתוכנית לטיוב רגולציה המושתתת על עקרונות של הפחתת בירוקרטיה ויצירת ודאות.

פרופ' האוזר יסקור את הגורמים שהובילו לגידול בהיקף הרגולציה על שוק ההון, בין היתר כתוצאה מהמשבר שהחל בשנת 2008 ותופעות בעייתיות שונות שנצפו בו וחייבו מענה רגולטורי. בין הגורמים ניתן לציין את משבר אג"ח (שהוביל ל"תספורות"), תגמול בכירים מופרז וריכוזיות. יודגש כי הגידול בהיקף הרגולציה בשוק ההון אינו תופעה ייחודית לישראל, ולמעשה הוא משקף מגמה כלל עולמית. הרגולציה בישראל צועדת בעקבות הרגולציה במדינות המערב האחרות, במטרה להציב סטנדרטים של התנהגות ופיקוח שאינם נופלים מהמקובל בשווקים מפותחים.

האוזר הוסיף כי כיום אין עוד חולק בדבר חשיבותה של רגולציה איכותית וחזקה. קביעת משטר פיקוח מחמיר על הגורמים הפעילים בשוק ההון, ואכיפתו בפועל, הם תנאי שאין בלתו להגשמת ייעודו של שוק ההון. יחד עם זאת, לצד חשיבותה של הרגולציה, יש להכיר בכך שעליה להיות גם מידתית ומאוזנת. רגולציה שלא ניחנה בתכונות אלו עלולה להסב עלויות כספיות ניכרות, שלא לצורך, לגורמים המפוקחים ולפגוע בפעילות בשוק ההון.

כזכור, בחודש ספטמבר 2012 פרסמה רשות ניירות ערך את תוכניתה "מפת הדרכים" - תכנית אסטרטגית רב- שנתית, המבוססת על שלושה נדבכים: רגולציה, הקלות ברגולציה ופיתוח שוק.

בישיבת הממשלה ביום א' תערך סקירה של תכנית ההקלות ברגולציה שיזמה הרשות. לשם הכנת התכנית ביצעה הרשות בחינה רוחבית המקיפה את מרבית התחומים המפוקחים על-ידה, במטרה לאתר רגולציה המטילה נטל עודף על הגורמים המפוקחים, ולבחון הצעות לצמצומה. התכלית היתה לזהות הקלות בראיית הגורמים המפוקחים, תוך שמירת עניינו של ציבור המשקיעים. תהליך הבחינה כלל בדיקה ביקורתית של הוראות הדין השונות ומפגשים רבים עם פעילים בשוק במטרה לשמוע הערותיהם והשגותיהם באשר לרגולציה הקיימת.

התוצר הראשוני של בחינה זו היה מתווה הקלות שפורסם על-ידי הרשות להערות הציבור. מתווה זה כלל עשרות הקלות הנשקלות על-ידי הרשות. לצד כל הקלה פורטו בקצרה השיקולים לבחינתה, וכן מתכונת היישום הנגזרת. לאחר קבלת הערות הציבור ועיבודן, החלה העבודה על סדרת ההקלות הראשונה. ביחס לכל אחת מההקלות בוצע תהליך מקיף שכלל בדרך כלל הכנת טיוטת דבר חקיקה, קבלת הערות ציבור, עיבוד ועריכת התאמות בדבר החקיקה, העברת נוסח חקיקה למשרדי הממשלה הרלבנטיים, ולאחר אישורם - העברתם לדיון ואישור בכנסת.

נכון למועד זה נמצאת סדרת ההקלות הראשונה על שולחנה של הכנסת, אשר החלה באישור ההקלות, וסדרת ההקלות השנייה נמצאת בשלבים שונים של הערות הציבור. פרופ' האוזר הדגיש את החשיבות שיש בקידום מהיר של תכנית ההקלות, לצד יוזמות רבות של הרשות להוסיף הסדרה ופיקוח מקום בו הם חסרים, וליצור תשתיות לפיתוח שוק ההון והגברת הפעילות בו.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    את השמנת... (ל"ת)
    למה לתת לחתול לרדד 06/04/2014 10:55
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    איתי 06/04/2014 09:14
    הגב לתגובה זו
    היום ההתמחות בניהול תיקים הפכה להיות פיראטית- במקום ללמוד אתה רק מוכר . מנהל תיקים זה כבר לא מה שהיה פעם.
  • 4.
    ערן 06/04/2014 04:48
    הגב לתגובה זו
    קשה מאוד להחליף דעות על מניות ישראליות, כי כל דיאלוג אינטרנטי על מניה עלול להיחשב כיעוץ אסור. איך אפשר לקיים שוק משוכלל אם אסור למשקיעים להחליף דעות? זה אבסורד. האם האיסור על דיון מחזק את המשקיעים או מחליש אותם כקבוצה? -- ודאי שמחליש. הכוונה אולי טובה: להקשות על הרצת מניות. התוצאה גרועה: המשקיע המתחיל (וגם הוותיק) נשאר לבד ומנותק. לא יכול להיעזר באחרים, לא יכול לשאוב ידע וללמוד. בנוסף, זאת פגיעה לא מידתית בזכות חוקתית: חופש הביטוי. מה אני מציע? -- שכל עוד אדם מתמקד בהצבעה על מידע פומבי וניתוחו, והבעת דעה, מבלי להתיימר שיש לו הכשרה שאין לו, ומבלי להתיימר לספק מידע פנים -- אז זה בסדר. זו לא עבירה. יש להבהיר זאת וליצור ודאות שתאפשר דיון אינטרנטי אינפורמטיבי, מועיל ולא מפוחד. -- תודה.
  • 3.
    אמיר 05/04/2014 20:04
    הגב לתגובה זו
    שגרם להמון סוחרים לנטוש את הביצה המקומית ולעבור לסחור בחול כי בתכלס מה יש כאן?אויר.מכונות שמצוטטות בלי שום קשר לכלום.רובן מניפולטיביות ויש גם הרבה מאד טיפשות שאפשר לנצל אותן לגריפת רווחים קטנים עם אלפי עיסקאות. בגדול השוק כאן גמור והרוס מהיסוד.רק כניסה של שחקנים חדשים,הקלה למוסדים שיוכלו גם לעשות in out ביומי והפחתה משמעותית של ניירת יחזירו את המסחר השפוי לכאן. בינתיים סטיית תקן בעשר אחוז(הגרמני מוכר את נשמתו לאוכפים)ושליטה אדירה של גוף אחד שיחליט שגם אם תיפול פה פצצת אטום והוא צריך שוק למעלה אז זה מה שיהיה. שבוע טוב
  • 2.
    ומתי יורידו את מס רווח הון? (ל"ת)
    חיימק' 05/04/2014 19:19
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    חחי 05/04/2014 19:19
    הגב לתגובה זו
    ברגע שהעלו את המס על רווחי הון הבורסה התחילה להתייבש, רוב המשקיעים התחילו להוציא את נכסף ועברו לנדלן, לכן ראינו תאוצה במחירי הנדלן במקביל להעלאת המס. רק הורדת המס ל 10 אחוז תחזיר את המשקיעים
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?