ההפיכה האוקראינית הצליחה: אלכסנדר גרנובסקי מוכר את ZBI לכפיר זילברמן
אחרי שנכשל בנסיון ההשתלטות על אידיבי אחזקות מוכר אלכסנדר (סאשה) גרנובסקי את השליטה (77.53%) בחברת זד בי איי לאיש שוק ההון, כפיר זילברמן. מניות החברה בת, בי.ג'י.איי יחולקו כדיבידנד בעין לבעלי המניות. המהלך נעשה כחלק מהשטחת הפירמידה של גרנובסקי שכוללת חברה הולנדית בשם Chabad 770 ועוד שלוש חברות. החברה האם, זד בי איי, מתנתקת מהפירמידה והופכת לחברה אחות שאינה קשורה לחברת ההחזקות עתירת המזומנים שהצליח גרנובסקי לבנות. מחיר העסקה למכירת השלד הבורסאי זד בי איי - 2 מיליון שקל בתוספת מכפלה של 84.73% מסך שווי המזומנים בקופת זד בי איי. בסך הכוך מדובר בשווי ממוצע של שלד בורסאי בת"א. במקביל הודיעה בי.ג'י.איי על מכירת נתח מתיק האשראי שנותר בחברה לבעל השליטה הקודם צביקה בארינבוים תמורת 5 מיליון שקל. איש העסקים היהודי-אוקראיני גרנובסקי רכש את השליטה בחברת זד בי איי מידי בארינבוים בשנת 2012 ובהמשך הצליח לרכוש 20% מחברת אמבלייז באנגליה. ביחד עם Cabad 770 מחזיקה הקבוצה ב-45% מאבלייז. גרנובסקי הפסיד אמנם לאדוארדו אלשטיין ומוטי בן משה במכרז לרכישת השליטה באידיבי אחזקות, אך הוא עדיין "יושב" על קופת מזומנים של כחצי מיליארד שקל. יוסי שניאורסון, שמנהל עבור גרנובסקי את הפעילות בישראל, אמר היום ל-Bizportal שגרנובסקי "מחפש השקעה גדולה".
- 2.חברה מעולה (ל"ת)טיסה נעימה 23/02/2014 11:58הגב לתגובה זו
- 1.אמבלייז 23/02/2014 11:12הגב לתגובה זוהחברת בת שלהם נסחרת בפחות מחצי על המזומן בקופה. למה לא לעשות בייבק ענק ?

למה הבנקים זינקו והאם זה מוצדק?
האם דיבידנד משפיע על השווי של חברה, איך זה שחלוקת דיבידנד בשיעור של 1%-1.5% ביחס לשווי, מזניקה את המניות ב-6%; ומה המחיר של הבנקים בארץ ביחס למחיר של בנקים בעולם?
בנק ישראל מאפשר לבנקים לחלק 50% מהרווח - החלטה שמזניקה את מניות הענף, אבל האם דיבידנדים באמת משפיעים על השווי? התשובה הכלכלית היא לא. אבל בפועל, יש גופים רבים שעוקבם וקונים מניות שמחלקות דיבידנדים גבוהים והם מזרימים כספים כאשר מדיניות הדיבידנד משתפרת. הביקושים מגיעים גם מגופים כאלו, אלא שלא בטוח שיש לזה הצדקה כלכלית.
הבנקים הם עסק נהדר. הם מייצרים תשואה להון של 16%-17% בזכות תחרות נמוכה במיוחד. הפיקוח על הבנקים בשם היציבות של המערכת הבנקאית, מייצר להם רווחי עתק, כי לגישתו בנקים רווחיים הם בנקים יציבים. הבעיה שהרווח שלהם הוא הפסד שלנו, אבל למשקיעים במניות הבנקים זה מצוין.
והנה עוד מתנה של המפקח על הבנקים: המפקח על הבנקים, דני חחיאשוילי, אישר היום לבנקים לחלק דיבידנד מוגדל בשיעור של עד 50% מהרווח הנקי בגין תוצאות הרבעון השני של 2025. מדובר במהלך נקודתי שלא ברור אם יחול באופן גורף על רבעונים עתידיים. בינתיים, בכל חלוקה נוספת, הבנקים יידרשו לפנות שוב לפיקוח. אלא שמשקבע המפקח שזה אפשרי, הוא לא יכול כבר ללכת אחורה, אלא אם תנאי השוק ישתנו לרעה.
ההודעה הובילה לראלי מהיר במניות הבנקים, כאשר מדד הבנקים מזנק בכ-6% ומושך מעלה את מדד ת"א 35 שעולה בלמעלה מ-1.4%.
הערכנו כאן שרווחי הבנקים יסתכמו ברבעון ב-8.5 עד 9 מיליארד שקל - לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות? ומה עם מניות הביטוח. מאחר שחלק גדול ממניות הבנקים מוחזקות בידי גופים מוסדיים, המשמעות היא שקרנות הפנסיה, קופות הגמל ועמיתי קרנות ההשתלמות ייהנו מהגידול בחלוקה. במקביל, בעלי השליטה בשני הבנקים שבהם יש גרעין שליטה - מזרחי טפחות (אייל עופר והאחים וורטהיים) והבינלאומי (צדיק בינו) יקבלו דיבידנדים שמנים שמוערכים ב-300 מיליון שקל.
- הבינלאומי עם רווח שיא של 637 מיליון שקל ותשואה של 18.3% על ההון
- לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות? ומה עם מניות הביטוח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עונת
הדוחות הכספיים בבנקים תיפתח ביום שני עם פרסום דוחות הבינלאומי, ותימשך עם לאומי והפועלים ביום רביעי, ודיסקונט ומזרחי טפחות ביום חמישי. הבנקים ימשיכו להציג צמיחה בפעילות, הכנסות מימון גבוהות והפרשות נמוכות יחסית להפסדי אשראי. ברקע, האינפלציה ברבעון השני (1.3%)
תרמה לשורת הרווח, בעיקר בשל עודף נכסים צמודי מדד במאזני הבנקים. עם זאת, תרומה זו היא נומינלית בלבד.

הזמנה אחת בשנתיים; האם רייזור בדרך למטה?
לקוח אחד, הזמנה מ-2023 שמסופקת בחלקים; איפה ה-AI המבריק ואיך זה שלחברה אין לקוחות
רייזור -3.75% מסכמת את המחצית הראשונה של 2025 עם הכנסות של 15.7 מיליון שקל פי שלושה מהתקופה המקבילה אבל מאחורי נתון הצמיחה המרשים לכאורה מסתתר הנתון הבא - כמעט כל השורה העליונה נשענת על עסקה אחת. עסקה שנחתמה עוד ברבעון הרביעי של 2023 עם תאגיד כרייה בינלאומי, בהיקף כולל של 78.6 מיליון שקל. פרויקט אחד, שמתממש בהדרגה, בלי שום צבר נוסף שיבטיח את המשך קצב ההכנסות בעתיד. בינתיים, רייזור שורפת לא מעט כסף, במחצית האחרונה תזרימי המזומנים היו שליליים על 8.5 מיליון שקל, עליה של 14% לעומת המחצית הקודמת היא שורפת יותר מחצי ממה שהיא מצליחה להכניס.
רייזור פיתחה מערכת מבוססת AI שנועדה למנוע תקלות במכונות כריה באמצעות סנסורים שמוצמדים למכונות, יחד עם אלגוריתמים שמנתחים את כל הדאטה בזמן אמת. המערכת יודעת להתריע מראש על תקלות טכניות, לחזות שחיקה של רכיבים ולהוזיל את עלויות התחזוקה של תאגידי הכרייה הגדולים בעולם. לאחרונה היא מנסה ליישם את אותה טכנולוגיה גם בתחום המשאיות הכבדות של הלקוח היחיד שלה, שלו יש צי של משאיות כבדות, שגם עבורן משמעות של יום השבתה בעקבות תקלה טכנית הוא הפסד של מאות אלפי דולרים.
במצגת למשקיעים, רייזור מצטטת מאמר לפיו "חברות כרייה עלולות להפסיד עד 500,000 דולר לשעה עבור כל תקרית של כשל במכונות הכבדות". הנתון הזה רק מחדד את השאלה: איך ייתכן שלאורך כמעט שנתיים ה־AI המבריק והסנסורים ה"מהפכניים" לא הצליחו להניב אפילו
לקוח משמעותי נוסף? התירוץ הקל יהיה שתעשיית הכרייה מסורתית ואיטית בקליטת טכנולוגיות חדשות, אבל אם הפתרון באמת כל כך יעיל קשה להסביר למה המתחרות לא רוצות גם. ככל שהזמן עובר החשש הוא שמדובר בפתרון שהוא לא מהפכני כמו שניתן היה להעריך או שיש תחרות גדולה. ה-AI מתקדם
מדי שבוע, ונראה שגם בתחומים האלו יש התקדמות גדולה, רק שהעובדה שאין הזמנות חדשות מעידה על בעיה גדולה בפתרון של החברה.
הגיוס הבא: AI + ביטחון
ובזמן שרייזור נשארת תלויה בלקוח יחיד, המייסדים שלה, רז רודיטי, מיכאל זולוטוב ועידו רוזנברג, כבר מכוונים הלאה. הם עכשיו רוצים לגייס לחברה אחרת אקסונז ויז'ן הפעם יש בחברה את כל מה שהשוק אוהב גם AI וגם ביטחון, אלא שגם כאן יש נורה אדומה מהבהבת.
- מנכ"ל רייזור: "היעד שלנו זה להביא עסקת רישוי משמעותית עוד השנה"
- רייזור: ההכנסות ברבעון הראשון זינקו כמעט פי 6
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אקסונז מפתחת מערכות AI לשוק הביטחוני וכבר מחזיקה בגירעון של כ־3.8 מיליון שקל בהון העצמי והפסדים צבורים
של 16.7 מיליון שקל, לפי טיוטת התשקיף שהגישו להנפקה בבורסה.