הסטודנטים בצרות: האם בקרוב מלצרים ישלמו מס על טיפים?

נושא תשלום התשר למלצרים אינו מוסדר בחקיקה, דבר הפותח פתח לניצול המלצרים. בכוונת רשות המיסים להפוך את הטיפ לשכר ולחייבו במס
לירן סהר | (12)

האם בקרוב אחד ממקורות הפרנסה העיקריים של סטודנטים ייפגע קשות כאשר טיפים של מלצרים ימוסו?

הוועדה לפניות ציבור התכנסה היום לדיון בעקבות פניות רבות שהגיעו אליה והצביעו על כך שתחום המלצרות אינו מוסדר בחקיקה, ובכך נוצרות בעיות רבות. מלצרים רבים טוענים כי מעסיקים מנצלים את הפרצה על מנת לקחת מן המלצרים את התשר שהם מקבלים ולהשתמש בו לטובת צרכי המסעדה. כמו כן, טוענים המלצרים כי המעסיקים כוללים את הטיפים שקיבלו, בתוך משכורת המינימום המשולמת להם. בדיון עלה כי בכוונת רשות המיסים להסדיר את הנושא על ידי הפיכת הטיפ לשכר וחיובו במס.

יו"ר הוועדה ח"כ ד"ר עדי קול אמרה: "הסדרה זו תיפגע במלצרים וגם בציבור הלקוחות וכרגע גם אינה עוסקת בדרך שבה יינתן התשלום. במשך עשור לא הצליחו להגיע להסדרת הנושא עקב התנגשות אינטרסים. הצעות החוק אמורות למצוא את האיזון הנכון ולא את האינטרסים של קבוצות. הוועדה חושבת שיש צורך להגיע להצעה שתהיה מאוזנת יותר ותביא בחשבון את האינטרסים של כל הצדדים ולכן בכוונתנו להציע הצעת חוק של הוועדה שתמצא את האיזון בין האינטרסים השונים."

"ל-100 אלף מלצרים אין שכר"

אלון לי-גרין, ממובילי מאבק המלצרים: "המצב בשטח הוא שלאותם מאה אלף עובדים בתחום המלצרות אין בעצם שכר. מה שקורה בענף זה פאודליזם. זה המקצוע היחיד שלא מקבלים שכר עבודה עבור שעת עבודה. המחוקק קבע שיש בכל עבודה דמי מחלה כדי שלא לאבד את העבודה במקרה של פציעה. מה עם מלצר שובר את היד? אין דרך לפצות אותו. מה עם פנסיה? מה עם פיצויים במקרה של פיצויים? אין למלצרים שום זכויות סוציאליות.

אהרון, בן 28 סטודנט, עובד בתחום המלצרות: "להיות צעיר בישראל זה לא פשוט, ובמיוחד בעבודה בתחום המלצרות. בדרך כלל הצעירים שעובדים במלצרות לא מגיעים מבתים עשירים. המלצרים הם עובדים מוחלשים שלא יכולים להתאגד. לא מצאתי כמעט מקומות שמשלמים דמי הבראה או דמי חופשה, כמו כן מקומות רבים מנקים מהטיפים לצורך תשלום לעובדים אחרים במסעדה. חלק מהמעסיקים מטילים על המלצרים לנקות את המסעדה וככה גם חוסכים במנקים. אין כמעט מסעדה שעבדתי בה ולא שמעתי על ניצול מיני. אין שום פיקוח בנושא."

"אינטרסים מתנגשים"

עו"ד דבורה ספיר אליעזר ממשרד הכלכלה אמרה: "היו בעבר הצעות חוק שונות שקבעו שהטיפ לא נחשב כשכר עבודה, אך הן לא התקדמו מכיוון שיש כאן אינטרסים מתנגשים. השאלה היא כיצד רוצים לראות את התשר שלהם, האם גם עם זכויות סוציאליות, אך יחד עם זאת חובות. בגלל שמדובר בעובדים צעירים הם רוצים את ההכנסה נטו באותו רגע, וזה חלק מהדברים שתקעו את המשך החקיקה."

ח"כ ד"ר רות קלדרון אמרה: "כשאני יושבת לשתות קפה קיימת מניפולציה רגשית מאוד לא נעימה כשברור שהמלצרים חיים מהטיפ, כשהסכום לטיפים עולה עם השנים. ישנה איזו מוסכמה בתרבות הישראלית, וזה לא בסדר כלפי הלקוח. אני רוצה לשתות קפה בשקט אז תעזבו אותי, בסוף אתה נאלץ להשאיר טיפ גבוהה יותר ממחיר הקפה עצמו. יחד עם זאת, בגלל שהמלצרים הם צעירים, הם נתקלים בכזה חוסר צדק שלא ניתן להשלים איתו. לא מדובר כאן רק בהסדרי עבודה אלא בסוגיה תרבותית. צריך להגיד את האמת, זה שכר ולא טיפ. יש הונאה במילה טיפ."

תמר ברכה, מרשות המיסים אמרה: "אין ספק שאם נשלם בשחור, יהיה יותר כסף לכל עובד אבל אנחנו לא יכולים לתת כסות משפטית להון שחור. אנחנו מתכוונים להסדיר את הנושא על ידי כך שהטיפ יחשב כחלק מהכנסת המסעדה, על כל מה שכרוך בכך, כולל חיוב במס".

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    כן תפגעו עוד בעניים יופי (ל"ת)
    ROX 21/01/2014 09:06
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    מוסקוביץ 20/01/2014 21:52
    הגב לתגובה זו
    למלצר זה לא חובה,אם סועד מרוצה מרמת השרות שהוא קיבל נתן טיפ למלצר אז מה טוב.יש מסעדות שגובות תשלום עבור שרות וזה לא חוקי.
  • 10.
    תפסת מרובה לא תפסת 20/01/2014 21:31
    הגב לתגובה זו
    בניגוד למה שחושבים במרבית המסעדות המלצרים מרוויחים יותר מבעל המסעדה ולכן לא פלא שרוב המסעדות נסגרות. הסדרה של הטיפים תשווה את המצב ותגרום לכך שגם המלצרים וגם בעל הבית לא ירוויחו למעט מספר מקומות בודדים ומוצלחים במיוחד
  • 9.
    שמעון 20/01/2014 20:48
    הגב לתגובה זו
    אין שום סיבה לשלם טיפ בשעור 10%.אם אני מגיע לחשבון במסעדה של כ500 שח.נשאר מספיק כסף לשלם גם למלצר גם לטבח וגם למזגן.ושבעל העסק יתמחר הכל במחיר המנה.וכאשר כולם יתנהגו כך .אז כולם נרגיש בנוח במסעדה בקשר לטיפ.
  • 8.
    אייל 20/01/2014 20:40
    הגב לתגובה זו
    המצב היום שהטיפים נאספים לקופה ניפרדת וממנה משלמים למלצרים את המשכורת שלהם (בערך 20 שח לשעה ) כן זה נישמע מוזר אבל זה המצב המשכורת משולמת מהטיפים
  • 7.
    ש.מ 20/01/2014 20:21
    הגב לתגובה זו
    זה מקצוע לכל דבר. בארהב יד מלצרים גם בני 60,צריך להקים איגוד למלצרים ולשמור על התנאים שלהם
  • 6.
    אין ארוחות חינם!!! כולנו משלמים מס אז מה!! (ל"ת)
    שיויון!!! 20/01/2014 20:03
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    קובי אלגוב 20/01/2014 19:52
    הגב לתגובה זו
    שיבדקו איך עושים בארה"ב ובאירופה, ושישלמו שכר מינימום למלצרים עם תנאים סוציאליים כמו שהציע מספר 1 והטיפ זה תוספת בונוס למלצר בלי שחובה לתת לו (כי הוא מקבל שכר מינימום לפי החוק). גם ככה מלצרים מרוויחים כמו עוסק פטור או סכומים לא גבוהים (4000-5000 שקלים בחודש) בגלל שהם סטודנטים וכולי.
  • 4.
    רק פה אין משכורת למלצרים ואת זה יש לחייב בחוק (ל"ת)
    הגיע הזמן 20/01/2014 19:22
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    במדינת המיסים דוחפים עוד קצת את היד לכיסי האזרחים . (ל"ת)
    בא 20/01/2014 18:06
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ע.ו 20/01/2014 17:56
    הגב לתגובה זו
    על הטיפים, ואז הם גם מדווחים כהוצאה על כסף שחור שלא דווח כהכנסה. המלצר כמובן משלם על זה מס
  • 1.
    1 20/01/2014 17:54
    הגב לתגובה זו
    שיחוקקו חוק שחייבים לשלם שכר מינימום לפחות למלצרים כשזה אינו כולל את התשר והתשר בחקיקה שייך למלצרים. וכמובן על התשר אין מס
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.