מניית היום: נופלת 12% אחרי שפרסמה תוצאות מקדימות מאכזבות ל-2013

גם בגלל היסוף בשקל: ה-EBITDA לשנת 2013 צפוי להיות נמוך מציפיות השוק בכ-2-2.5 מיליון דולר. ההכנסות יעמדו בציפיות - 114 מיליון דולר
יעל גרונטמן | (1)

פחות מחודש לאחר שהצטרפה למדד רביעי בבורסה בת"א, מפרסמת היום (ג') חברת באטמ תקשורת שנסחרת גם בת"א וגם בלונדון את תוצאותיה החזויות לשנת 2013 , שלפיהן החברה צופה שרווח ה-EBITDA (רווח תפעולי לפני הוצאות מימון, פחת ומיסים) יהיה נמוך מציפיות השוק. המניה מגיבה בנפילה של כ-12%.

החברה צופה כי בדוחות השנתיים שתפרסם ב-25 בפברואר יסתכמו הכנסותיה בהתאם לציפיותה ב-114 מיליון דולר. סכום זה משקף תוצאות טובות מהמצופה בחטיבת המכשור הרפואי של החברה והתייצבות בחטיבת התקשורת המצויה בתחילתו של תהליך התאוששות.

ברבעון הרביעי, צפויות הכנסות וחטיבה של המיכשור הרפואי לעלות ב-20% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, על רקע גידול בכל שלוש הפעילויות העסקיות המרכזיות של החטיבה, כולל את התרומה להכנסות מפעילות חטיבת הסטריליזציה שאותה התחיל לשווק מפיץ אמריקני מוביל. פעילת הדיאגנוסטיקה הציגה תוצאות טובות, כוללות אך לא מוגבלות רק למכירות הראשוניות של הקיט לאבחון מחלת האיידס (HIV), והגדילה את תרומתה להכנסות ברבעון הרביעי לעומת הרבעון המקביל ב-2012.

מנגד, חטיבת התקשורת, קיבלה הכנסות נמוכות מהמצופה מלקוחות בארה"ב ובאמריקה הלטינית ברבעון הרביעי וסבלה גם מייסוף של כ-10% בשערו של השקל כנגד הדולר בשנת 2013 לעומת 2012. מרבית הירידה בהכנסות חטיבת התקשורת קוזזו על ידי העלייה בהכנסות חטיבת המיכשור הרפואי.

הקבוצה מצפה כעת כי ה-EBITDA לשנת 2013 יהיה נמוך מציפיות השוק בכ-2-2.5 מיליון דולר.

לשנת 2014, חטיבת המיכשור הרפואי צפויה להמשיך בהתרחבות הגלובלית כשהחברה צפויה להגביר את המיקוד הן בפעילות הדיאגנוסטיקה והן בתחום הפתרונות לפסולת רפואית. הקבוצה מרחיבה את כושר הייצור על מנת לעמוד בגידול בהזמנות בתחומי הפעילות הדיאגנוסטית והסטרילית. כתוצאה מכך, החברה מצפה לשמר על המומנטום החיובי של החטיבה בשנת 2013 גם בשנת 2014, עם עלייה בהכנסות ושיפור בשולי הרווח הגולמי.

להערכת החברה חטיבת הטלקום צפויה להמשיך להיות פגיעה בשל תנאים מאקרו כלכליים, כולל המשך הייסוף בשקל. באטמ תקשורת מאמינה שהמסחר בחטיבה זו יתייצב לאחר הרבעון הראשון של 2014 ויחל בהדרגה להשתפר. ברבעון האחרון אריאל אפרתי שהצטרף לקבוצה בספטמבר 2013 כסמנכ"ל התפעול, מונה כמנהל חטיבת התקשורת והוא צפוי להוביל את האסטרטגיה החדשה שלה שהוצגה ברבעון השלישי של 2013, במסגרתה תתמקד החטיבה בלקוחות גדולים (Tier 1) כמו גם בהספקה של ציוד תקשורת מובחר ( state-of-the-art) ללקוחות הקיימים.

נזכיר כי באטמ תקשורת הצטרפה במסלול המהיר כבר ב-20 באוקטובר ל-3 מדדים בבורסה של ת"א, ת"א מאגר, ת"א טכנולוגיה, ובלוטק 50, וב-15 בדצמבר הצטרפה המניה גם למדד יתר מאגר. הצטרפותה כמניה דואלית לבורסה בת"א לוותה בעלייה של יותר מ-20% בשערה ושוויה עמד הבוקר על כ-450 מיליון שקל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

באטמ תקשורת היא חברה ישראלית העוסקת בפיתוח, תכנון וייצור מערכות טלקום מתקדמות, ומיכשור רפואי למעבדות. החברה פועלת בשתי חטיבות עסקיות: חטיבת מערכות הטלקום מתמחה בפיתוח, ייצור ושיווק מערכות מידע ותקשורת מגוונות המיועדות לתשתיות רשתות תקשורת; חטיבת המיכשור הרפואי מתמחה בפיתוח, ייצור ושיווק מיכשור דיאגנוסטי למעבדות, וכן בפיתוח מכשור המיועד לעיקור וסילוק פסולת רפואית.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ג'וני 07/01/2014 14:40
    הגב לתגובה זו
    מאז שנכנסה למדדים לפני כחודשיים שלושה המנייה הזאת מתנדנדת בין 90-115~
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?