תגובות לריבית: "על בנק ישראל לשלב ידיים עם האוצר ולפעול בשוק המט"ח"

לאחר שהוועדה המוניטרית החליטה היום להשאיר את הריבית במשק על כנה גם החודש, כלכלנים ומנהלי השקעות מגיבים למהלך
ידידיה אפק | (5)
נושאים בכתבה קרנית פלוג ריבית

בנק ישראל החליט גם החודש להשאיר את הריבית במשק על כנה ברמה של 1%, והתגובות להחלטה לא מאחרות להגיע. ליקטנו עבורכם מספר תגובות נבחרות ממספר גורמים בשוק.

מנהל ההשקעות הראשי בבית ההשקעות הלמן אלדובי, אילן ארצי , מסר כי הוא ממשיך "להאמין שקיים סיכוי סביר להורדת ריבית נוספת בחודשים הקרובים, זאת למרות ההתחלה של צמצום תוכנית הרכישות ע"י הפד' שמהווה שינוי כיוון במדיניות המוניטארית, ולמעשה הופכת אותה למרחיבה פחות".

"בין הסיבות שאנחנו רואים אשר תומכות בהורדת ריבית נוספת היא האינפלציה שממשיכה להיות מתונה והדולר הנמוך. עם זאת, ככל שתוכנית צמצום הרכישות תתרחב, הרי שהמדיניות המוניטארית המרחיבה של בנק ישראל תותאם גם היא ולכן הסיכוי להמשך הורדת ריבית ילך וירד", הוסיף ארצי.

גם האסטרטג הראשי של קבוצת איילון, יניב פגוט , הגיב להחלטה ואמר כי "העובדה כי האינפלציה במשק הישראלי התפוגגה ולא צפויה להרים ראשה בחודשים הקרובים מציידת לכאורה את הבנק המרכזי בגמישות גבוהה במדיניות המוניטארית, אולם בעיית מחירי הדיור במשק הישראלי מסנדלת את הבנק המרכזי בכל האמור בניסיון לעודד את הפעילות במשק ולהחליש את השקל באמצעות ריבית בסיס נמוכה ככל שניתן. כסף זול הוא המלצת קנייה לדירה במינוף גבוה ככל האפשר וגם בבנק המרכזי מודים כי לא נרשמה שינוי מגמה בשוק הדיור על אף כלל הצעדים שננקטו".

פגוט הוסיף כי "הצלחת המאבק בעוצמת השקל תהא פונקציה של היכולת והרצון של בנק ישראל ומשרד האוצר לשלב ידיים ולפעול להחלשת השקל באופן אגרסיבי. אנו מעריכים כי גברו הסיכויים למהלך משולב שכזה הכולל פעילות בשוק המטבע וצעדי מיסוי בשנת 2014, זאת על מנת לתמוך בצמיחת הייצוא. היה והבנק המרכזי לא ישלב ידיים עם משרד האוצר לריסון עוצמת השקל, מגמת התעצמות השקל תמשך ותגבה מחיר כבד מן המשק הישראלי".

יוסי פריימן , מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים והשקעות, אמר בתגובה להחלטת בנק ישראל שלא להוריד את הריבית במשק: "היעדר נקיטת צעדים בזירת שער הריבית תואמת את המדיניות של הימנעות מביצוע מהלכים לבלימת התחזקות השקל והמשך הישיבה על הגדר, גם בשעה שהדבר גורם לפגיעה חמורה ברווחיות הייצוא ומאיימת על עתיד התעשייה בישראל".

"החלטת בנק ישראל שלא לשנות את הריבית גוררת להיחלשות הדולר בזירה המקומית, כאשר ייסוף השקל אל מתחת לרמת 3.48 שקלים לדולר תביא את המטבע האמריקאי לרמות השפל הקודמות. ההחלטה תומכת במכירת הדולר ובהחזקת שקלים כאלטרנטיבה לתשואות עודפות בטווח הקצר. ייסוף השקל יתרום אף לרווחים לתוספת תשואה למהמרים בשוקי המטבע".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

איילת ניר מפסגות - "לא הייתה דחיפות להפחתת הריבית היום"

גם איילת ניר , הכלכלנית הראשית בבית ההשקעות פסגות, ציינה כי "בבנק ישראל ציינו בעבר, כי שינוי המדיניות המוניטרית בארה"ב עשוי להשפיע על הדולר, ובכך להקל על מדיניות בנק ישראל. מאחר והחלטת הפד' להתחיל ולצמצם את רכישות האג"ח בינואר הקרוב פורסמה רק לפני מספר ימים, הרי שמוקדם מכדי לבחון את ההשפעה על שער החליפין".

ניר הוסיפה כי "בהיבט זה, ולאור התמתנות קצב עליית מחירי הדיור, התייצבות שער החליפין האפקטיבי בחודשים האחרונים (בבנק ישראל מתעלמים מהתנודתיות), הצפי של חטיבת המחקר לגידול מתון בקצב הצמיחה בשנה הבאה, והעדר סיכונים לאינפלציה (או לדפלציה), לא הייתה דחיפות להפחית את הריבית היום. נזכיר, עם זאת, כי לבנק המרכזי תמיד שמורה הזכות לקבל החלטת ריבית שלא מן המניין, באם התנאים ישתנו בשבועות הקרובים שעד להחלטה הבאה".

כלכלני לידר שוקי הון, בראשותו של יונתן כץ , מסרו בתגובה לריבית כי "הסיכויים להורדת ריבית בחודשים הקרובים פחתו מאד. השאלה החשובה יותר הינה מתי הריבית בישראל תעלה. שיפור בצמיחה בישראל, שוק העבודה קרובה לתעסוקה מלאה והמשך עלייה במחירי השכירות במדד יביאו לעלייה מתונה באינפלציה, בפרט במחצית השנייה של 2014. לכן, אנו מעריכים העלאת ריבית ראשונה בסוף רבעון ג' 2014, ואולי אף לפני".

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    ביבי..לא רוצה.כי זה לא כדי לחברים העשרים של ביבי.$ ירד (ל"ת)
    ירז 24/12/2013 08:54
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    כלכלן 23/12/2013 20:16
    הגב לתגובה זו
    הישראלית תקרוס כמו דומינו היא חייב להתחיל לקנות אגח"ים במקום דולרים מה שיגרום לנפילת השקל
  • 2.
    מסתבר שהנגידה הזו הולכת להחריב את המשק די מהר (ל"ת)
    דודי 23/12/2013 19:24
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    צריך לשנות את שם הנגידה מק. פלוג לק. פלופ - ביבי צדק! (ל"ת)
    אבי ב 23/12/2013 18:43
    הגב לתגובה זו
  • הספקולנטים עושים בית ספר לקרנית פלופ... (ל"ת)
    אפי 23/12/2013 20:28
    הגב לתגובה זו
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי ועל מניות הארביטראז'

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי ועל מניות הארביטראז'

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.