הריבית נותרה על 1%: בין הגורמים שמציין בנק ישראל - "התמתנות בעליית מחירי הדירות, וירידה במאפייני הסיכון"

בנק ישראל החליט גם החודש להותיר את הריבית על 1%, זאת לאחר צמצום רכישות האג"ח בארה"ב. הדולר נופל ל-3.48 שקלים
ידידיה אפק | (12)
נושאים בכתבה פלוג ריבית

בהתאם לתחזיות המוקדמות, הועדה המוניטרית בראשותה של קרנית פלוג החליטה היום (ב') להשאיר את הריבית לחודש הקרוב בשיעור של 1%. בין הסיבות להחלטה עומד צמצום רכישות האג"ח של הפד' שמחזק את הדולר, והתמתנות בשוק הדיור.

לאחר פרסום הריבית התעצמו הירידות בשוק המט"ח, כשהשקל מתחזק ב-0.68% מול הדולר ונסחר ברמה של 3.484 שקלים לדולר, הרמה הנמוכה ביותר מאז יולי 2011.

לפני הפרסום העריכו כל הכלכלנים שנשאלו על ידי סוכנות הידיעות רויטרס שהריבית תישאר על כנה, לאחר שירדה לרמתה הנוכחית בחודש ספטמבר האחרון. למרות הלחץ מצד היצואנים בארץ לפעול להחלשת המטבע המקומי, נראה כי החלטת הפדרל ריזרב להתחיל בצימצום תוכנית רכישות האג"ח, כמו גם נתוני הצמיחה החזקים שפורסמו בארה"ב לאחרונה, הקטינו את הצורך של בנק ישראל לפעול במישור המוניטרי.

הסיבות להחלטה - הצמיחה יציבה, העליות בשוק הדיור מתמתנות

בהודעה שלוותה את החלטת הריבית מסבירים בבנק ישראל כי הגורמים שהובילו להחלטה הם האינפלציה שנמצאת בתחום היעד של 1% עד 3%, קצב הצמיחה היציב שמסתמן במשק, ואף התמתנות בעליית המחירים שנראית מנתוני הקצה משוק הדיור.

"מהנתונים שהתקבלו החודש נראה כי קצב הצמיחה של המשק יציב, ואף נראים סימנים להתאוששות מסוימת של הפעילות, ובכלל זה ביצוא", נכתב בהודעה. "בהינתן תחזיות להתאוששות בכלכלה העולמית ובסחר העולמי, הערכת חטיבת המחקר מצביעה על גידול מתון בקצב הצמיחה (ללא השפעת הפקת הגז) בשנה הבאה". בועדה המוניטרית מציינים עוד כי "שיעור האבטלה ממשיך להיות נמוך אולם בשוק העבודה נמשכות המגמות המנוגדות של גידול בתעסוקה בשירותים הציבוריים וירידה בתעסוקה במגזר העסקי".

בנוגע לשער החליפין, בבנק ישראל מציינים כי "בחודשים האחרונים לא ניכרת מגמת שינוי ברמת השער האפקטיבי", מה שמאפשר לריבית להישאר על כנה. בנוסף, בהודעת הועדה נכתב כי המדיניות המוניטרית בעולם נותרה מרחיבה מאוד גם לאחר החלטת הפד' בארה"ב לצמצם את רכישות האג"ח החודשיות, וכי ההשפעה על שוק האג"ח היתה מתונה.

המסר החשוב יותר שמעביר בנק ישראל בהודעה הוא בנוגע לשוק הדיור - "נתוני הקצה משוק הדיור מצביעים על התמתנות בקצב עליית המחירים, במספר העסקאות ובביצועי המשכנתאות, לצד ירידה במאפייני הסיכון של המשכנתאות וסימנים לגידול בהיצע. עם זאת, לא ניתן עדיין להצביע על שינוי מגמה בשוק הדיור", נכתב בהודעה מבנק ישראל.

תגובות להחלטת הריבית - "אם השקל יתחזק, כל תחזיות הצמיחה יקרסו"

שמואל בן אריה, מנהל המחקר בפיוניר, אמר בתגובה לריבית כי "הצורך לשמור על היצואנים במטרה לנסות ולעצור את התחזקותו של השקל חייבו את בנק ישראל להוריד את הריבית, זאת מכיוון שבמידה ושער הדולר לא יתחזק אל מול השקל כל תחזיות הצמיחה של בנק ישראל ומשרד האוצר יקרסו כלא היו. מצב היצוא היום בישראל אינו מזהיר ומושפע גם ממצב הסחר העולמי המקרטע ועל כן בנק ישראל היה ויהיה חייב להילחם בשער השקל החזק בכל דרך אפשרית, לרבות הרחבה מוניטרית בהורדת ריבית".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    ארץ אוכלת יושביה פוגעים לנו ביצוא התעשיתי (ל"ת)
    מוטי 24/12/2013 16:36
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    למתי?? אחרי שלא יישארו חברות ומקומות תעסוקה? (ל"ת)
    שכיר עשוק = מובטל 23/12/2013 21:43
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    סוחר 23/12/2013 18:45
    הגב לתגובה זו
    היא לא מבינה מה צריך
  • 7.
    העצבני 23/12/2013 18:20
    הגב לתגובה זו
    בדברי ההסבר של בנק ישראל.יושבים שם אנשים שחוץ מלדעת תיאוריה אין להם מושג איך מתנהל עסק יצרני שבנוי על ייצוא.
  • לעומת זאת מגיע יבוא במחירים נוחים שיכול להוות תחרות (ל"ת)
    יש לדאוג גם לאזרחים 24/12/2013 06:42
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אזרח 23/12/2013 18:08
    הגב לתגובה זו
    כבוד השר יאיר לפיד תעיף את הנזק הזה
  • 5.
    אין לפלוג שום אסטרטגיית יציאה מבועת הנדל"ן (ל"ת)
    ברוך רציני. 23/12/2013 17:58
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אזרח 23/12/2013 17:56
    הגב לתגובה זו
    פולג הנאיבית והתמימה רמה של היפה והחנון
  • 3.
    בקיצור,ספקולנטים יקרים בואו ותמשיכו לחגוג על השקל. (ל"ת)
    שמואל 23/12/2013 17:56
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    בנק ישראל 23/12/2013 17:51
    הגב לתגובה זו
    הבנק כורת לעצמו את הענף שהוא יושב עלייו. הדולר בדרך ל3.3 בגיבוי בנק החכמים ובראש פולגגגג
  • מתכון לפיטורים בדרך , היצואנים לא ימשיכו לספוג את השער (ל"ת)
    שמוליק 23/12/2013 19:26
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    קלקן 23/12/2013 17:48
    הגב לתגובה זו
    יום לפניי פקיעת אופציות דולר בנק ישראל נותן תחמושת לכל השורטיסטיםץ איפ המעוף של כל החכמים שיושבים על הכיסאות ולא עושים כלום! מחר חגיגה גדולה לשורטיסטים בגיבוי בנק השלומיאלים חחחחחחח
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי ועל מניות הארביטראז'

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי ועל מניות הארביטראז'

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.