סאמיט תרכוש הלוואה שקיבלה בגרמניה בהנחה של 150 מיליון שקל

ההלוואה עבור 11 נכסים, אשר הסתכמה במקור בכ-355 מיליון שקל, תירכש על ידי החברה בכ-204 מיליון שקל
לירן סהר | (1)

חברת סאמיט אחזקות משלימה מימון מחדש לכל נכסיה בגרמניה. לאחר השלמת העסקה עם RBS למימון חוב בסך 400 מיליון יורו בתחילת השנה, ולאחר דווח מידי מהשבוע שעבר בדבר מימון מחדש של נכס אחר בסך 23.5 מיליון אירו, החברה מדווחת היום על הסכם עם גורם שמימן את פורטפוליו הנכסים שלה הקרוי Valentine לרכישת ההלוואה שניתנה בגין רכישת הפורטפוליו.

סאמיט תרכוש את ההלוואה בסכום הנמוך באופן משמעותי מיתרתה, וכתוצאה מכך תרשום גם רווח וגידול בהונה העצמי. ההלוואה האמורה מסתכמת בכ-355 מיליון שקל (כ-74 מיליון אירו), ואילו סאמיט תשלם לגורם המימון תמורת ההלוואה סכום של כ-204 מיליון שקל (כ-42.5 מיליון אירו), כך שהפער בין התמורה לבין סך ההלוואה הנרכשת עומד על כ-151 מיליון שקל (כ-31.5 מיליון אירו). סאמיט תרשום בעקבות העסקה רווח, שגובהו המדויק ייקבע בהמשך, לאחר שתושלם העסקה ולאחר שתבוצע הערכת שווי עדכנית לפורטפוליו שכנגד ההלוואה. יצוין, כי שווי פורטפוליו הנכסים הוערך בסוף שנת 2012 בכ-350 מיליון שקל (כ-73 מיליון אירו). העסקה האמורה כפופה לאישורים שונים כמקובל.

פורטפוליו Valentine כולל 11 נכסי מקרקעין בגרמניה, בשטח כולל להשכרה של כ-90 אלף מ"ר ובשיעור תפוסה של כ- 71%. הכנסות שכ"ד השנתיות מהנכסים מסתכמות בכ-31 מיליון שקל (כ-6.4 מיליון אירו) ומשקפות תשואת שכ"ד שנתית בשיעור כ 15% לעומת מחיר רכישת ההלוואה.

בנוסף, מדווחת סאמיט, כי החברה תרכוש ללא תמורה נוספת חלק מן ההלוואה בגין פורטפוליו DT12, בהיקף של כ-259 מיליון שקל (כ- 54 מיליון אירו) מתוך הלוואה כוללת של כ-806 מיליון שקל (כ- 168 מיליון אירו). על פי ההסכמות, ככל שמכירת נכסי פורטפוליו DT12 יניבו בעתיד הכנסות העולות על יתרת החוב למלווה בגין הפורטפוליו האמור (כ- 113 מיליון אירו), יהיה המלווה זכאי לסכומים שינבעו ממכירת נכסים כאמור.

לגבי פורטפוליו זה סוכם, כי הנכסים הכלולים בו יוצעו למכירה באמצעות ברוקר, וההכנסות ישמשו לפרעון החוב לבנק. כמו כן, לחברה ניתנה זכות סירוב להשוואת הצעה לגבי כל הצעה שתתקבל ממשקיע כלשהו לרכישת כל נכס כאמור. סוכם עוד, כי סאמיט תהיה זכאית לעמלה של 1% מהתמורה של מכירת כל נכס, וכי הבנק לא יפעל למימוש הנכסים במהלך כל תקופת ההסכם. מועד השלמת העסקה נקבע לסוף חודש מרץ 2014 והוא כפוף לאישורים שונים כמקובל.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    משקיע 22/12/2013 14:29
    הגב לתגובה זו
    מממן שמוכן לתת "הנחה" בהלוואה" לא עושה זאת מטוב ליבו.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי ועל מניות הארביטראז'

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי ועל מניות הארביטראז'

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.