העונש על בגידה: אישה תשלם מזונות לילדיה הנמצאים במשמורת הבעל

בית הדין לענייני משפחה קבע כי אישה שבגדה בבעלה תשלם מזונות לקטינים שנמצאים במשמורת הבעל. בני הזוג היו נשואים במשך כ-20 שנה, ובמהלכן הביאו לעולם שלושה ילדים. לדברי עו"ד אייל עוז, שייצג את האישה, היא זאת שהחליטה להתגרש, אך הבעל זעם על החלטתה, סירב להתגרש ולקח ממנה את ילדיה.

משפט הגירושין המכוער בין בני הזוג, נמשך לאורך חמש שנים, במהלכן פנה הגרוש לבית המשפט ולשירותי הרווחה, בבקשה להוציא את הילדים מחזקת האם ולהעבירם לחזקתו המלאה, וזאת בשל רומן שטען שאשתו מנהלת עם בן מיעוטים.

לדברי עו"ד אייל עוז, הגרוש קיים ביקורים יומיומיים במשרדי הרווחה המקומיים, והשפיע על פקידות הסעד בתלונות, לפיהן האישה מזניחה את ילדיה, לא מתעוררת בבוקר על מנת להזינם ולהסיעם למסגרות החינוכיות שלהם, ולא מתפקדת כאם.

מחלקת הרווחה ברמת-גן קבעה כי האישה זנחה את תפקידה כאם

מהתסקירים שהוצגו לבית המשפט ע"י פקידי הרווחה עלה שהאם זנחה את תפקידה, שאותו לקחה על עצמה הבת הבכורה, בת ה-7. בכל אחד מן הדיונים שהתקיימו בנושא, הצהירה האם בפני בית המשפט על כמיהתה ורצונה העז להמשיך לגדל את הילדים וכן את מסירותה הרבה בגידולם.

לאחר שהשיג משמורת על הילדים, פנה הגרוש לפני מספר חודשים בבקשה לבית המשפט שיורה לאשתו לשלם לו מזונות. האישה התנגדה, עתרה להשיב לה את ילדיה וטענה כי הגרוש משתכר היטב, וחלקים רבים משכרו מועלמים מעיני הרשויות.

ביהמ"ש קבע כי האם תשתתף במזונות ילדיה, ותשלם לבעל 250 שקל לכל ילד מדי חודש וסך הכול 750 שקל בחודש. "התשלום הנמוך נובע מכך שההלכה היהודית אינה מכירה בחובת מזונות על האם, בעיקר כאשר לילדים טרם מלאו 15 והמדובר בעיקרו בחיוב בגין חלק מהוצאות החינוך של הקטינים", מסכם עו"ד אייל עוז. בימים הקרובים יוגש ערעור על החלטות בית המשפט ופסק דינו.

לפי ההלכה היהודית חובת האב לתשלום מזונות קטין מוחלטת

מדובר בצעד חריג, היות שעל פי ההלכה היהודית, באשר לילדים מתחת לגיל 6 (קטינים) - החובה לשאת במזונות קטין מוטלת על האב באופן אבסולוטי ומדין תורה, גם אם אין לו כל מקור הכנסה ו/או רכוש.

באשר לילדים שהינם מעל לגיל 6 ומתחת לגיל 15 חובת האב בתשלום מזונות הורחבה מכוח תקנות חכמים, ועל כן חובה זו לזון את הילדים, עד כדי מילוי צרכיהם, מוטלת על האב בבחינת חובה מעין אבסולוטית.

מעל לגיל 15 מתחת לגיל 18 חובת האב לזון את ילדיו הינו מדין צדקה, כלומר ביהמ"ש לא מביא בחשבון רק את הכנסות האב, אלא גם את הכנסות האם, ובמידה והשניים משתכרים, תחולק התוספת למזונות, העולה מעל התקרה של צרכי הילדים ההכרחיים בין האב לאם. היקפם של מזונות מדין צדקה הינו רחב, ומשתרע מעבר לצרכים ההכרחיים של הקטינים, עד לרמה בה הם הורגלו.