התגובות בשוק ההון לא מאחרות לבוא, דקות לאחר החלטת בנק ישראל על הפחתה נוספת של הריבית בתוך פחות מחודש. כלכלני קבוצת הראל, לידר שוקי הון, מנורה מבטחים, פיוניר ובית ההשקעות פסגות הביעו את דעתם על הצעד האגרסיבי של פישר.

עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל פיננסים, הגיב להחלטת הבנק המרכזי וציין סיבה מרכזית להפחתה הנוספת: "בנק ישראל פרסם שלוש סיבות עיקריות להחלטתו זו: הראשונה, רצונו להחליש את הגורמים להתחזקות השקל (יש פה הנחה סמויה שהשקל אמור להמשיך ולהתחזק ללא צעד זה). השניה, צפי של הבנק להתמתנות בעליית מחירי הדירות כתוצאה מצעדי המיסוי החדשים. (יש כאן הנחה סמויה שאכן צעדי המיסוי החדשים בתחום הנדל"ן אכן יתקבלו). והשלישית, אינדיקטורים חלשים לפעילות המשק ברבעון הראשון (הנחה סמויה שנמשיך לראות אינדיקטורים חלשים ברבעונים הקרובים). להערכתנו, ישנה סיבה נוספת והיא החשש שלאחר הודעת הריבית הקודמת - שוק המט"ח כבר גילם הורדת ריבית נוספת - כך שאם ההחלטה על הורדת ריבית נוספת לא הייתה מגיעה - היה השקל שב ומתחזק מידית".

יונתן כץ, כלכלן לידר שוקי הון מסר בתגובה להודעה כי "בנק ישראל החליט להוריד את הריבית על רקע אינפלציה הנמוכה אשר ירדה אל מתחת ליעד האינפלציה של הממשלה. בנוסף, מסתמנת התמתנות בפעילות הכלכלית בישראל ובעולם וקיים רצון לבלום את מגמת הייסוף בשקל על ידי צמצום פערי ריביות עם העולם, כאשר שיקול רווחיות היצוא גובר על אפשרות להתפתחות בועה בשוק הדיור."

בלידר הוסיפו תחזית לשנה הקרובה ואמרו "לא צפויה הורדת ריבית נוספת השנה על רקע עלייה צפויה באינפלציה בחודשים הקרובים (1.2% בשלושת החודשים הקרובים) ושיפור בסביבה הגלובלית בכלל והארה"ב בפרט במחצית השנייה של השנה".

לעומתו, חיים נתן, הכלכלן הראשי בבית ההשקעות מנורה, אינו מבין למה הורדת הריבית בפעם השניה החודש הייתה הכרחית. "מאז החלטת הפתע לפני כשבועיים, כמעט ולא נוספו נתונים התומכים בהורדה נוספת. כזכור, למדנו מהפרוטוקולים כי הנגיד פישר התנגד להורדה של חצי אחוז, ולא ברור מה מביא אותו כעת להורדה נוספת של רבע אחוז", מסר נתן.

נתן מציין את השפעת הורדת הריבית האחרונה, שהצליחה להחליש את השקל בכ-3% מול הדולר, מה שלא הושג גם ברכישות של מיליארדי דולרים בשנת 2010. הוא אף מוסיף שנתוני הצמיחה מצביעים על עלייה ביחס לרבעון הקודם, כך שגם זו אינה הסיבה האמיתית להפחתה. הוא מעריך שהחלטת בנק ישראל באה במקביל לדיוני התקציב. "אם הצמיחה, האינפלציה, ואפילו שער החליפין אינם נראים כסיבה להורדת הריבית, לא נשאר אלא להעריך שההורדה הזו באה על מנת לקזז במעט את השפעות התקציב המרסן שהוצג, בין השאר על מנת להגיע ליעד גרעון שמקובל על בנק ישראל", אמר נתן.

"בנק ישראל מפגין נחישות במאבק נגד הספקולנטים בזירת המט"ח, ומחויבות לתמיכה בצמיחה במשק"

יניב פגוט, האסטרטג הראשי של קבוצת איילון, אמר בתגובה להחלטת הבנק כי "בנק ישראל בחר שלא להסתפק בהפחתת הריבית המפתיעה מוקדם יותר החודש, ומפגין נחישות במאבק נגד הספקולנטים בזירת המט"ח, ומחויבות לתמיכה בצמיחה במשק על אף הסיכון להתנפחות בועת דיור. בסביבת פעילות בה האינפלציה אינה נראית באופק והמדינה מפגינה חזרה לשפיות פיסקאלית, מרווח התמרון של הבנק המרכזי המקומי גדול יחסית, וכאב הראש שלו מתמקד בהתפתחויות שליליות אפשריות בזירת הדיור כפועל יוצא ממכירת כסף במחירי שפל".

בשורה התחתונה טוען פגוט כי "פישר בהחלטת הריבית הלפני אחרונה שלו מנסה לנקות שולחן עבור מחליפו, ולא מהסס לקחת החלטות מורכבות. ההשלכות הבעייתיות של הפחתת הריבית עשויות לבוא לידי ביטוי בזירת הדיור המקומית המשוועת לפעילות ממשלתית מיידית בצד ההיצע על מנת למנוע בועה. הפחתת הריבית תתמוך בשוק האג"ח המקומי וכן בשוק המניות זאת בשל מקדמי היוון שירדו וכן עלויות מימון אשר צפויות לרדת".

שמואל בן אריה, מנהל מחקר שוק מקומי בפיוניר, טוען ש"לפישר לא הייתה ברירה אלא להפחית את הריבית פעם נוספת, זמן קצר אחרי הורדת הריבית המפתיעה בחודש שעבר. היעד העליון של פישר הוא לשמור על שער דולר של 3.7 שקל לפחות. זהו שער הדולר המינימלי הנחוץ על מנת שהמשק הישראלי יצמח בלפחות 3% בשנה - שיעור הצמיחה המינימלי שעליו מבוסס תקציב המדינה. ירידה משיעור צמיחה זה תביא לפגיעה בהכנסות המדינה, תעמיק את הגרעון ולא תאפשר למשק לעלות על תוואי של התאוששות ב-2014".