באיגוד צופים אפסייד דו ספרתי לאירפורט סיטי: "פוטנציאל ערך גבוה"

האנליסט בני דקל: "פוטנציאל הערך של החברה גבוה; אנו מעריכים את מתחם איירפורט סיטי ב-2.66 מיליארד שקל, כ-640 מיליון שקל גבוה משווי הספרים"
לירן סהר | (4)

חברת ארפורט סיטי רשמה ברבעון הראשון של 2013 הכנסות בהיקף של 64 מיליון שקל, זאת לעומת 58 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, כאשר הרווח הנקי עלה ב-19% לרמה של 37 מיליון שקל. החברה חתמה את הרבעון עם גידול של כ-11.8% ב-NOI לסך של כ-57 מיליון שקל.

בני דקל, אנליסט מסחר דסק ברוקראז', בבנק איגוד, אומר בסקירה על החברה, כי עיקר הגידול נבע מאכלוס שטחים במתחם איירפורט סיטי והרחבת פעילות הניהול בו. "במבט קדימה אנו מעריכים כי מגמת הגידול תמשך גם במהלך 2013 לאור אכלוס מתחם לוגיסטי ושטחי מסחר ומשרדים נוספים. אנו מעלים את תחזית הכנסות NOI לשנת 2013 לאור הגידול העקבי בהכנסות עם המשך השכרת המתחם."

ה-FFO של החברה רשם עלייה של כ-13.5% לסך של 42 מיליון שקל בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. דקל מעריך כי בשנת 2013 תהיה עליה ב-FFO בהשוואה לשנה קודמת לאור ההערכה לגידול בהכנסות. "אנו מעלים את הערכותינו ל- FFO לסך של 150 מיליון שקל. אנו מעריכים כי ה- FFO הריאלי לשנת 2013 של החברה כולל חלקה היחסי בנצבא עומד על 284 מיליון שקל, משקפת תשואה של כ- 14% להון העצמי. על פי מחיר השוק של החברה היום, אנו מוצאים כי החברה נסחרת במכפיל FFO של כ- 5.2 לתוצאות 2013."

מתחם איירפורט סיטי מוערך בספרי החברה בכ- 2.019 מיליארד שקל בלבד כשה-NOI הצפוי לשנת 2013 הינו כ- 224 מיליון שקל (כולל הכנסות מדמי שכירות וניהול). כלומר, היוון של 11.1%. להלן פירוט נכסי החברה (מתוך דוחות Q1/2013):

"אנו מעריכים כי את תיק הנכסים של החברה יש להוון בשיעור ממוצע של 8.4% כך שאנו מעריכים את המתחם בכ- 2.66 מיליארד שקל, כ- 640 מיליון שקל גבוה מהשווי בספרים. לאור זאת, אנו מעריכים כי הונה העצמי של החברה אינו מייצג וכי פוטנציאל הערך בחברה הינו גבוה", מוסיף דקל.

לסיכום, באיגוד מוצאים במניית איירפורט סיטי אפשרות לקבלת תשואה ופוטנציאל ליצירת ערך גבוהים מקבוצת ההשוואה תוך חשיפה לסיכון פיננסי נמוך מקבוצת ההשוואה. "החברה נסחרת במכפיל הון של 0.86 (שאינו מייצג לדעתנו) ומכפיל FFO ראלי של 5.2 בלבד. ממשיכים בהמלצת קניה ולאור העלאת תחזיות אנו מעלים את מחיר היעד למניית החברה ל-32 שקל למנייה (עלייה של 18.5% בהשוואה להמלצה הקודמת מה-1 באפריל ומחיר הגבוה ב-35.6% מהמחיר הנוכחי העומד על 23.6 שקל למנייה)".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    חברות רבות מתכוונות לעזוב את איירפורטסיטי בגלל המחירים (ל"ת)
    זהירות כי 22/05/2013 14:57
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    הכתום 22/05/2013 14:21
    הגב לתגובה זו
    הנייר עלה בחודש האחרון 15% ומתחילת השנה 35% ולכן יש מישהו שמעוניין לצאת. מעניין שאף פעם אין המלצה לפני שהנייר עשה כבר כברת דרך אני החזקתי את הנייר משער 1600 וב2340 יצאתי לכן תיזהרו
  • 2.
    למה יש תמונה של גב ים באמת? (ל"ת)
    אליהו 22/05/2013 13:46
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אריק 22/05/2013 13:45
    הגב לתגובה זו
    איזו טעות הייתה למכור אותה...
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?