תגובות לזינוק במדד: "הצרכנים טרם הפנימו את הגזרות הכלכליות"

על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד המחירים לצרכן רשם עליה של 0.4% במהלך חודש אפריל, העלייה תואמת את תחזית האנליסטים והיא החדה ביותר שנרשמה השנה בחודש אחד.

יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים והשקעות אמר בתגובה לעליה במדד: "העליה מותירה לבנק ישראל מקום להפחתת ריבית נוספת. שכן, תוואי האינפלציה שוכן בקרבת אמצע תחום היעד הממשלתי (1%-3%). המשך פיחות השקל אל עבר רמות הגבוהות מרמת השערים של 3.645 שקלים, בה נסחר הדולר היום, תפחית את הצורך בהתערבות אגרסיבית מצד בנק ישראל כבר בשלב הנוכחי. בנק ישראל ימשיך לפעול כדי להביא את שער החליפין להתייצבות מעל לרמת 3.65 שקלים לדולר."

שמואל בן אריה, מנהל מחקר שוק מקומי בפיוניר תכנון פננסי מסר כי" המדד מצביע על כך שהצרכנים טרם הפנימו את הגזרות הכלכליות המתרגשות עליהם ולא הפחיתו את הצריכה החודשית, מה שאיפשר את העלאות המחירים."

בן אריה הוסיף ש"המדד ללא מחירי האנרגיה עלה ב-0.7%, וזו אינדיקציה לכך שהמשק עוד לא מפנים את הפגיעה הצפויה בכושר הקנייה של הצרכנים והמחירים עדיין עולים. עם זאת, השפעת הגזרות על המדדים בהמשך השנה צפויה להיות מינורית ולהסתכם בכ-0.3% בלבד."

יניב פגוט, האסטרטג הראשי של קבוצת איילון: "העובדה שמדד חודש אפריל נמוך מהותית ממדד חודש אפריל בממוצע בעשור האחרון, מקנה לבנק ישראל את הגמישות הנדרשת על מנת להתמקד בעידוד הצמיחה, והיא גם מאפשרת לו חופש מלחצים אינפלציוניים במשק. המדד ונתוני הדיור הנלווים אליו מהווים תזכורת כואבת לאיום מפני התנפחות בועת דיור. הריבית הנמוכה במשק מהווה רוח גבית עוצמתית להמשך עליית מחירי הדיור."

לסיום טוען פגוט כי בחודשים הקרובים בנוסף לאינפלציה עונתית התווספו השפעות של העלאות מסים עקיפים ובניהם מע"מ, מיסוי סיגריות ואלכוהול ומוצרי יוקרה. "עקב כך אני מעריך את תוספת השפעת המסים העקיפים על האינפלציה ב-0.7% במצטבר".