אזורים גייסה 205 מיליון שקל בשלב המוסדי של הנפקת אג"ח
במכרז המוסדי של חברת אזורים שהתקיים אתמול (ב') גייסה החברה 205 מיליון שקל, כאשר בכוונתה לגייס עוד כ- 45 מיליון שקל במכרז ציבורי. במכרז אתמול נרשמו ביקושים בהיקף של כ- 490 מיליון שקל, פי 2 מהיקף הגיוס המתוכנן. הביקושים הגדולים הביאו לסגירת המכרז המוסדי בריבית סגירה של 5.4%, במכרז צמוד מדד.
איגרות החוב שהונפקו הן צמודות למדד, במח"מ של 4.5 שנים, כאשר החזרי הקרן יהיו בשנים 2014-2021 בשמונה תשלומים שווים. כאמור, הריבית שנסגרה במכרז המוסדי נקבעה על 5.4% בסדרה צמודת מדד. יצוין, כי הריבית הנ"ל נמוכה מהריבית המקסימאלית, שנקבעה על ידי החברה על 6.5%.
באזורים מדווחים בסיפוק על תוצאות ההנפקה (והביקושים המרשימים), המלמדות על אמון המשקיעים בחוסנה הפיננסי של החברה, על הכרתו של שוק ההון בתהליך הרה-ארגון התפעולי, פיננסי ומשפטי שעוברת החברה, ובפוטנציאל הטמון בחברה ובפרויקטים שברשותה.
דרור נגל, מנכ"ל אזורים: "עוצמת הבטוחות ואטרקטיביות ההנפקה, באה לידי ביטוי ברמות הביקוש המרשימות בהנפקה זו ואנו מודים למשקיעים אשר נתנו בנו אמון והפנימו את ערך נכסיה של החברה ואת הפוטנציאל האדיר שלה בתחום נדל"ן מגורים בישראל. נמשיך במגמת מימוש נכסים שאינם בליבת פעילותנו ונקדם פרויקטים למגורים לא ממומשים למצב של שיווק ובנייה".
הביקושים הגבוהים במכרז המוסדי התקבלו במקביל להעלאת דירוג חברת "מידרוג", בתחילת החודש מדירוג Baa1 לדירוג A3 לסדרות האג"ח 7 ,6 ו- 8 שבמחזור, ולהנפקת הסדרה החדשה בסכום של עד כ-250 מיליון שקל.
הנפקת איגרות החוב התבצעה בהתאם לתקנות "חודק" וכוללת התניות פיננסיות והתחייבויות הצפויות לשמור על הפרופיל הפיננסי היציב אליו חותרת החברה. במסגרת העסקה התחייבה אזורים בשעבוד שלילי על מניות החברות הבנות (אזורים בנין ואחל"ר), בשמירה על יחס בטוחות לחוב של 125% על היקף הסדרה. את תהליך ההנפקה הוביל ערן ענבים, מנהל הכספים של החברה, וקונסורציום החתמים שהובל על ידי לאומי פרטנרס.
רותם רביבי, יו"ר אזורים: "ההנפקה המוצלחת והביקושים המרשימים מעידים על המשכו המוצלח של מהלך נרחב שהחל לפני כשנתיים עם רכישת השליטה בחברה על ידי הרשי פרידמן. את המהלך הוביל בהצלחה רבה המנכ"ל היוצא, מר אופיר גרינברג, שתחת ניהולו צמח ההון העצמי של אזורים, בוצע רה-ארגון מקיף בארגון ונמכרו יותר מ- 1100 יחידות דיור (מתוך כ- 2000 יחידות דיור שבפרויקטים). הצלחת ההנפקה הינה הבעת אמון של המשקיעים בבעל השליטה ובהנהלת החברה בראשות המנכ"ל הנכנס, דרור נגל.
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiהזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזמנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?
