הבור של נתניהו לממשלה הבאה: גירעון של 39 מיליארד שקל ב-2012

הגירעון כאחוז מהתמ"ג - 4.2%, יותר מכפול מיעד התקציב המקורי. צניחה של 30% בגביית מס מניירות ערך
לירן סהר | (8)

האם צריך להתכונן לגזירות כלכליות חדשות אחרי הבחירות? גירעון המדינה הסתכם ב-2012 ב-39 מיליארד שקלים, כך עולה מנתוני משרד האוצר. הגירעון כאחוז מהתמ"ג הסתכם ב-4.2%, כאשר בתקציב המקורי לשנת 2012 תוכנן גירעון בסך של 18.3 מיליארד שקל שהם 2% מהתמ"ג. מדובר בגידול של 0.9% בגירעון בהשוואה לשיעור של 2011 שהסתכם ב-3.3%.

בשנת 2012 הסתכמה סך ההוצאה הממשלתית ב 285.6 מיליארד שקלים בהשוואה ל 283.4 בתכנון בתקציב המקורי. הוצאות משרדי הממשלה הסתכמו ב 238.7 מיליארד שקלים לעומת 235.7 בתכנון בתקציב המקורי. סך הוצאות משרדי הממשלה בשנת 2012 היו גבוהות ב 7.1% בהשוואה לשנת 2011. הוצאות המשרדים האזרחיים היו גבוהות ב 8.5% בהשוואה לשנת 2011 ואילו הוצאות מערכת הביטחון היו גבוהות ב 3.4% בהשוואה לשנת 2011. שיעור הביצוע של הוצאות משרדי הממשלה היה 101.3% ונובע מניצול עודפים משנה קודמת וללא חריגה מיעד ההוצאה שתוכנן בתקציב המקורי. סך תשלומי הריבית ותשלומי פירעון קרן למוסד לביטוח לאומי הסתכמו ב 46.9 מיליארד שקלים.

גרעון בביטוח לאומי

סך הכנסות המדינה בשנת 2012 היה נמוך ב-18.5 מיליארד שקלים מהחזוי בתקציב המקורי. סך גביית המסים הסתכמה 218.6 מיליארד שקלים, נמוכה ב 13.7 מיליארד שקלים מהחזוי בתקציב המקורי. סך גביית המסים עלה נומינלית בשנת 2012 ב 3.4% בהשוואה לשנת 2011. הפקדות המוסד לביטוח לאומי היו נמוכות ב-1.9 מיליארד שקלים מהחזוי, מחסור המשקף גירעונות גבוהים מהחזוי של המוסד. בסעיף "הכנסות שונות" נמדד חוסר של 2 מיליארד שקלים בהשוואה לחזוי בתקציב המקורי.

הגירעון השנתי למימון הסתכם בסך של 34.6 מיליארד שקלים. מימון הגירעון השנתי נעשה על ידי גיוס הון נטו (מקומי ובחו"ל) בסך 36.6 מיליארד שקלים והפרטה נטו- מכירת קרקעות - בסך 0.9 מיליארד שקלים. יתרות הממשלה בבנקים עלו כתוצאה מפעילות הגירעון ומימונו בסך של 2.9 מיליארד שקלים.

ההכנסות ממסים ישירים הסתכמו בשנת 2012 ב-108.3 מיליארד שקלים, לעומת 103.3 מיליארד שקלים אשתקד. בהגדרות רשות המסים ובניכוי הפרשי עיתוי ותיקוני חקיקה, עלו ההכנסות בשיעור ריאלי של כ-2.3%.

צניחה בגביית מיסי מקרקעין

הגבייה משוק ההון בשנת 2012 הסתכמה ב-2.6 מיליארד שקלים, ירידה ריאלית של 4.3%. בחלוקה לפי סוגי מס אנו רואים עליה בשיעור של 16% בגבייה מריבית, לעומת ירידה בשיעור של 30% בגבייה מני"ע המשקפת את הירידה בשערי המניות בשנה החולפת ואת הצמצום במחזורי המסחר.

ההכנסות ממיסוי מקרקעין הסתכמו בשנת 2012 ב-6.6 מיליארד שקלים, ירידה ריאלית של 16.5% לעומת 2011, זאת לאחר עליה של 4% בשנת 2011. הירידה בגבייה ב-2012 מוסברת במידה רבה בירידה חדה בהיקף העסקאות בשנת 2011 (לעומת 2010), ומהעובדה כי גביית מיסוי מקרקעין מאופיינת בפיגור ביחס למועד העסקה, במיוחד בעסקאות בקרקעות ובנכסים מניבים.

בפילוח לפי סוגי מס נרשמה ירידה ריאלית של 24% בגביית מס שבח, לאחר עליה ריאלית של כ-9% בשנת 2011. גביית מס רכישה ירדה בשיעור מתון יותר, של 10%, זאת לאחר יציבות בגבייה ב-2011. ההסבר לירידה החדה יותר בגביית מס שבח נעוץ בעובדה שמס זה מאופיין בפיגור גבוה יותר בין מועד העסקה לבין מועד הגבייה. לפיכך, הירידה החדה בבסיס מס שבח (השבח הנצבר) שנרשמה בשנת 2011, בעיקר בעסקאות בקרקעות, הביאה לירידה החדה בגביית מס שבח ב-2012. הירידה בגביית מס רכישה בשנת 2012 הושפעה אף היא מהירידה בבסיס המס (היקף העסקאות) ב-2011, אולם פיצה עליה באופן חלקי הגידול המשמעותי שנרשם בהיקף העסקאות בדירות בשנת 2012 (עסקאות אלו מאופיינות בפיגור נמוך יחסית בין מועד העסקה לבין מועד בגבייה).

ההכנסות ממסים עקיפים בשנת 2012 הסתכמו ב-105.1 מיליארד שקלים - ירידה ריאלית של 0.2% לעומת 2011. בגביית מע"מ נרשמה עלייה ריאלית של 1.1%, שנבעה בעיקר מגידול של כ-10% בהכנסות מע"מ יבוא. בחודש יולי הועלה שיעור המע"מ ב-1%, ללא העלאת המס היו ההכנסות עולות ב-0.4% בלבד. החזרי מע"מ גדלו בשיעור גבוה של 19%. בהכנסות ממס קניה יבוא נרשמה ירידה ריאלית של 1.6%, שנבעה בעיקר מירידה בהכנסות מיבוא רכב. מאידך חל גידול ביבוא אחר בשיעור של 16% כתוצאה מהגידול ביבוא של דלק חייב במס וגידול ביבוא כהל.

הכנסות ממע"מ בשנת 2012 הסתכמו ב-70.7 מיליארד שקלים, לעומת 68.8 מיליארד שקל ב-2011; בניכוי תיקוני החקיקה, עלו ההכנסות ממע"מ בשיעור ריאלי של 0.4%. העלייה בהכנסות מע"מ נבעה בעיקר מהגידול של 9.8% במע"מ יבוא, וזאת בעיקר בעקבות הגידול בערך היבוא בשיעור של 6.6% והעלאת שעור המע"מ מ-16% ל-17%. בהכנסות מע"מ ייצור מקומי חל גידול של 3.4%. יש לציין כי במקביל חל גם גידול גבוה בהחזרים בשיעור של 19% שמיתן את סה"כ הגידול בהכנסות מע"מ.

בחודש דצמבר 2012 נרשמו הכנסות ממסים בסכום של 18.1 מיליארד שקלים (ללא אגרות), בהשוואה ל 17.5 מיליארד שקלים בדצמבר 2011. בהגדרות רשות המסים, בניכוי התאמות ותיקוני חקיקה ירדו ההכנסות בשיעור ריאלי של 0.2%. ההכנסות ממסים ישירים עמדו על 10.3 מיליארד שקל, לעומת 9.3 מיליארד שקל בדצמבר 2011. ההכנסות בדצמבר 2012 כוללות תוספת גבייה בסך 1.7 מיליארד שקל. בהגדרות רשות המסים ובניכוי תיקוני חקיקה והתאמות (וללא ניכוי תוספת הגבייה), עלו ההכנסות לעומת דצמבר 2011 בשיעור ריאלי של 8.8%.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    רונאלד הראשון 13/01/2013 15:46
    הגב לתגובה זו
    ומין הסתם גם "שר אוצר על" ביבינוקיו או אם תרצו סבא ג'פטו שהוא זה שמזיז לשטייניץ את הידיים והרגליים וגם את הפה... לפני חצי שנה התפרסם מחקר אמריקאי של 50 שנה שטוען שכל אחוז מס רווחי הון שגובים שמעל 9.7% יוצא שכרו בהפסדו כי בדולרים (או שקלים) בסוף גובים פחות. הסינים תוך חודש הורידו את מס רווחי הון אצלם אבל אצלנו? אצלנו שטיינפוץ אמר שהוא "יחשוב וישקול את מסקנות המחקר הזה"... הוא ד"ר לפילוסופיה אז הוא כנראה עדיין חוקר את זה... ומה יעשו עכשיו? אה כן, יעלו שוב את המע"מ ואת הדלק, חשמל, מים וכל השאר ויספרו לנו שיש לנו כלכלה חזקה וראש ממשלה חזק...
  • 7.
    34 שרים,בזבוזים וכבישים לשום מקום בשטחים עולים כסף..... (ל"ת)
    אזרח מודאג 13/01/2013 14:55
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    הממשלה הקודמת השעירה גירעון 6% (ל"ת)
    בוריס 13/01/2013 14:17
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    הקפאה בקו הירוק 13/01/2013 14:10
    הגב לתגובה זו
    ראש העין, גליל ים, מודיעין - יש אישורי בניה אך מישהו למעלה דואג לתקוע הכל. סביב שוק הדירות יש תעשיה שלמה של חומרי בניה, עורכי דין, בנקים, הובלות, רהיטים. התעשיה נעצרת ואיתה גם גבית המיסים. העיקר שמחירי הדירות ימשיכו לעלות!!!
  • 4.
    שהכלכלה שלנו לעומת אירופה פורחת?שטייניץ טמבל! (ל"ת)
    אז נגמרו הסיפורים 13/01/2013 13:48
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אנונימי 13/01/2013 13:05
    הגב לתגובה זו
    ועכשיו הכל מתמוטט. פמפמו כסף זול וניפחו בועת נדל"ן מטורפת, אספו מסים בכמויות ענק ועכשיו הכל נעצר - בדיוק כמו במשחק פירמידה - הפרייר האחרון הגיע!!!! הכל מתהפך!!!
  • 2.
    הנה רעיון 13/01/2013 12:52
    הגב לתגובה זו
    תוריד את המס המטורף שהעלית בניירות הערך, יהיה יותר מסחר ותאמין לי שהמדינה תגבה יותר מס על רווחי ההון ממה שהיא עושה עכשיו. העובדה שיש לנו שר אוצר שלא מבין את זה היא מביישת!!!!!
  • 1.
    רמי 13/01/2013 12:48
    הגב לתגובה זו
    על ביבי להבין שלאנשים אין כסף יותר , ועליו למצוא לקצץ בסיגרים ובאלכוהל ומשכורת של ח"כ , מס ירושה , רכבים יותר זולים לשר וח"כ ולהוריד את ההטבות במגזר הציבורי חב' חשמל , נמלים , מקורות והוריד את עלויות ובכך יצטצמם עלות המים לאזרחים שקורסים .
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי ועל מניות הארביטראז'

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי ועל מניות הארביטראז'

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.