לידיעת שטייניץ: האבטלה בשיא של 4 חודשים; "עוד תגיע ל-7.5%"

כך אמר הכלכלן הראשי של אי.בי.אי ל-Bizportal. "צריך להסתכל על הנתון בזהירות בגלל שיטת החישוב החדשה שהיא ללא עונתיות. לפי שיטת החישוב של פעם שיעור האבטלה הוא 7.3%. יש עליה בתעסוקה בסקטור הציבורי"
יואב כהן | (6)

לפני זמן קצר פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את דו"ח התעסוקה לחודש אוקטובר. על פי הממצאים העולים מהדו"ח, אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה עלה ל-7% לעומת 6.9% בספטמבר. הנתון המנוקה עונתיות הינו גבוה משמעותית ועומד על אבטלה של 7.3%, בדומה לנתון שנרשם לפני חודשיים.

אחוז הגברים הבלתי מועסקים ירד ל-7% לעומת 7.3% בספטמבר, ואילו אחוז הנשים הבלתי מועסקות עלה ל-6.9% לעומת 6.5% בספטמבר.

אחוז המשתתפים בכוח העבודה בקרב בני 25-64 ירד קלות ל-79.1% באוקטובר לעומת 79.2% בספטמבר. אחוז ההשתתפות בקרב הגברים בני 25-64 הגיע ל-85.2% לעומת 85.3% בספטמבר, ובקרב הנשים בנות 25-64 הגיע אחוז זה ל-73.3% לעומת 73.4% בספטמבר.

מספר המועסקים באוקטובר הגיע ל-3.384 מיליון איש לעומת 3.394 מיליון בספטמבר, ירידה של 0.3%. מספרם של המועסקים שעבדו בהיקף מלא (35 שעות ויותר בשבוע) ירד ב-0.2% לעומת ספטמבר (ירידה של כ-6 אלף מועסקים). בד בבד, מספרם של המועסקים שעבדו בהיקף חלקי (פחות מ-35 שעות בשבוע) ירד ב-0.4% לעומת ספטמבר 2012 (ירידה של כ-3 אלף מועסקים).

עוד עולה מהדו"ח שאחוז המועסקים שעבדו בהיקף מלא בדרך כלל מכלל המועסקים הגיע ל-76.7%. בקרב הגברים אחוז זה עלה ל-86.3% לעומת 85.8% בספטמבר, ואילו בקרב הנשים אחוז זה ירד ל-66.1% לעומת 66.6% בספטמבר.

נתון מעניין נוסף הוא ששיעור התעסוקה (המחושב כאחוז המועסקים מכלל האוכלוסייה) בקרב בני 15 ומעלה ירד ל-59.4% באוקטובר לעומת 59.6% בספטמבר. שיעור התעסוקה בקרב הגברים הגיע ל-64.5% לעומת 64.4% בספטמבר. שיעור התעסוקה בקרב הנשים ירד ל-54.5% לעומת 55.1% בספטמבר. בקרב בני 25-64 שיעור התעסוקה הגיע ל-74.4% בדומה לספטמבר. שיעור התעסוקה בקרב הגברים בני 25-64 עלה ל-79.8% לעומת 79.3% בספטמבר, ואילו בקרב הנשים בנות 25-64 ירד שיעור התעסוקה ל-69.1% לעומת 69.6% בספטמבר 2012.

רפי גוזלן, כלכלן ראשי באי.בי.אי אמר ל-Bizportal: "צריך להסתכל על הנתון בזהירות בגלל שיטת החישוב החדשה שהיא ללא עונתיות. לפי שיטת החישוב של פעם שיעור האבטלה הוא 7.3%. האמת היא כנראה איפה שהוא באמצע. ניתן לראות שיש חולשה הדרגתית בשוק העבודה. ההרעה היא לא דרסטית אבל היא קיימת. השלמת הבאזל מגיעה עם האטה ברורה בקצת קליטת המועסקים.

גוזלן הוסיף ואמר: "מה שעוד משפיע זה שהמשק צומח בקצב מתון. המדד המשולב וגם נתוני הרביע השלישי מראים זאת. האבטלה תעלה ל-7.5% ותמשך לתוך המחצית הראשונה של 2013 לפחות לתוך המחצית ראשונה".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אנונימי 28/11/2012 17:53
    הגב לתגובה זו
    כותרת פאטתית. האבטלה כאן היא מהנמוכות שיש בעולם ובכל זאת מנסים לנגח את הממשלה עם נתונים של 4 חודשים.
  • 5.
    ירושלמי 28/11/2012 16:45
    הגב לתגובה זו
    נא לא להפריע-הוא בסייסטה..
  • 4.
    חזי 28/11/2012 15:36
    הגב לתגובה זו
    כדי לייפות את נתוני האבטלה שאתה מתגאה בהם. כמו שגייסת 170 אלף מיותרים לשרות הציבורי ב-3 השנים האחרונות
  • 3.
    אני מושלם! הכל מושלם! מה זה? מי זה שורף את עצמו מיאוש? (ל"ת)
    אנונימי 28/11/2012 14:48
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לא מכיר נתוני אבטלה חדשים (ל"ת)
    שטייניץ 28/11/2012 14:00
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רוני 28/11/2012 13:48
    הגב לתגובה זו
    רק פאקא פאקא השטייניץ הזה.
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי