ישלם מחיר? לפי 'הפורום', שטייניץ הוא הח"כ הכי אנטי חברתי במפלגת הליכוד

ביום ראשון הקרוב מתקיים הפריימריז ב'ליכוד' וההכנות בשיאן. אמנם בשבוע האחרון חברי הכניסות התרוצצו בין אולפני החדשות ודיברו ביטחון, אבל הציבור רוצה לשמוע גם חברתיות. די אם ניזכר במשה כחלון שלפי הסקרים כמעט לקח 20 מנדטים על הכרטיס החברתי. אז מי הכי חברתי?

'הפורום לצדק חברתי' המאגד ארגונים רבים וקבוצות רבות שפעלו במחאה החברתית, החליט להרכיב את "נבחרת חברתית". כל מועמד קיבל ניקוד בהתאם למעשיו בתחום הצדק החברתי על בסיס עקרונות 'האמנה החברתית כלכלית', עליה חתומים גופים ואנשים רבים. בין העקרנות של אותה אמנה - צמצום הפערים הכלכליים, ביעור העוני, הגדלת אחריות המדינה לאזרחיה ועוד. במדד החברתי שוכללו רכיבים רבים ובנוסף ניתן דגש גם על יעילות (האם ההצעה עברה), חשיבות והקף הנושא (לדוגמה, קיים שוני בין הפרטת כלל הקרקעות לבין הפרטה נקודתית), תוכן הנושא (לדוגמה, יש הבדל בין היוזמה להורדת מחירי הפופקורן בקולנוע, שיש לה היבטים בעיקר צרכניים, לבין החזרת מוצרי היסוד לפיקוח). שרים מכהנים קיבלו התייחסות גם להצבעותיהם בממשלה וגם לפעולתם כשרים.

והנה התוצאות: ח"כ חיים כץ , יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, מדורג במקום הראשון על 34 נקודות ומוליך את הנבחרת החברתית בליכוד. לפי הפורום, כץ הוא מחברי הכנסת החברתיים ביותר בכנסת כולה. בתפקידיו השונים ביטל כץ את תכנית ויסקונסין ותמך להחזיר לשירות התעסוקה את הפונקציות שהועברו לתכנית ויסקונסין. כמו כן, פעל לקידום ההוסטלים לניצולי שואה, קידם את תיקון לחוק "הסכמים קיבוציים" ובכך הקל על עובדים להתאגד. כץ סייע לשיפור תנאי העסקתם של עובדים, בתוך כך פעל גם להכנסת רגולציה לתחום הפנסיה. בין היתר התנגד להסרת אחריותה של המדינה מתחומים רבים , כך לדוגמה פעל לביטול הפרטת שרותי הבריאות לתלמיד.

השר סילבן שלום מדורג במקום השני לאחר שפעל בין היתר ל: העברת 30 מליון ש"ח לטובת פרויקטים "מחוללי שינוי" בנגב ובגליל, העברת מליון ש"ח למרכז הרפואי באשקלון, יצירת תמריצים וקרקעות לצעירים למעבר לנגב ולגליל, הקמת בית הספר לרפואה בצפת, משרדו משתתף בחצי מתקציב פרויקט "כיתות חכמות" לבתי ספר בפריפריה.

לעומתם, שר האוצר, יובל שטייניץ , דורג במקום האחרון עם ניקוד של מינוס 33.5 במדד החברתי. השר שטייניץ זכה לדרוג הנמוך לאור פעולות כגון: הובלת קיצוץ רוחבי הנאמד ב700 מליון שקל, התנגדות להעלאת שכר המינימום, עליית המע"מ בתקופתו מ-15.5% ל-16.5% ולאחר מכן ל17.5%, התנגדות לקליטת עובדי קבלן בשירות הציבורי ועיכוב יישומו של ההסכם שנחתם, העברת תקציב דו שנתי אשר מצמצם את מעורבות המדינה באחריות לאזרחיה, קידום הסרת מכסים ליבוא מוצרי צריכה שונים, בהם מוצרי החלב, מהלך אשר פוגע אנושות במשק החלב בישראל, תקיפת בית המשפט העליון לאחר שביטל את החוק המאפשר הפעלת בתי כלא פרטיים וכינה אותה "הפקרות כלכלית", אי עמידה בהסכם עם התאחדות האחיות והר"י בנושא העלאת מספרי תקנים ומיטות אשפוז.