הגירעון המסחרי זינק באוקטובר ל-9.8 מיליארד שקל - שיא רב שנתי

באוקטובר 2012 הסתכם יבוא הסחורות ב-26.9 מיליארד שקל ומנגד, יצוא הסחורות הסתכם ב-17.1 מיליארד שקל. במונחים שנתיים מסתכם הגירעון המסחרי מתחילת 2012 ב-76.3 מיליארד שקל
יעל גרונטמן | (3)

הממשלה שתיבחר בישראל בעוד כחודשיים תצטרך להתמודד גם עם הנתון שפורסם היום על ידי הלמ"ס שמראה כי הגירעון המסחרי של ישראל זינק בחודש אוקטובר ל-9.8 מיליארד שקל - שיא רב שנתי. הגירעון המסחרי הנובע מהפער בין היבוא ליצוא גדל לאחר שבחודש אוקטובר 2012 הסתכם יבוא הסחורות ב-26.9 מיליארד שקל ומנגד, יצוא הסחורות הסתכם ב-17.1 מיליארד שקל. גם הנתונים ביחס לגירעון המסחרי בעשרת החודשים הראשונים של השנה שמראים כי הוא הסתכם ב-6.4 מיליארד שקל בממוצע לחודש וב-76.3 מיליארד שקל במונחים שנתיים, גבוהים בהרבה מהנתונים שנרשמו בשנתיים הקודמות. אז נרשם גירעון מסחרי בסך של 52.2 מיליארד שקל בשנת 2011 ושל 29 מיליארד שקל ב-2010. 35% מתוך סך הסחורות שיובאו באוקטובר לישראל היה יבוא של חומרי גלם (למעט יהלומים וחומרי אנרגיה), 16% היה יבוא מכונות ציוד וכלי תחבורה יבשתיים להשקעות, 14% היה יבוא מוצרי צריכה ו-35% הנותרים יבוא יהלומים, חומרי אנרגיה, אניות ומטוסים. יבוא חומרי אנרגיה (דלק גולמי, תזקיקים ופחם), הסתכם בעשרת החודשים הראשונים של השנה ב-53.7 מיליארד שקל, גבוה ב-35.2% בהשוואה לאותם חודשים אשתקד. עלייה זו בערך היבוא מבטאת שינויים במחירים של חומרי אנרגיה בעולם ושינויים בשער המטבע. יצוא הסחורות הסתכם בחודש אוקטובר 2012 ב-17.1 מיליארד שקל כש-78% מסכום זה היה יצוא תעשייתי (למעט יהלומים), 20% יצוא יהלומים ורק 2% יוחסו ליצוא חקלאי. יצוא תעשיות טכנולוגיה עילית (המהווה כ-47% מכלל היצוא התעשייתי למעט יהלומים) עלה באוגוסט-אוקטובר 2012, על פי נתוני המגמה, ב-18.3% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 25.7% בחישוב שנתי במאי-יולי 2012 (1.9% בממוצע לחודש). נתוני היצוא לפי ענף מצביעים על עלייה ביצוא ענף התרופות שעלה ב-57.6% בחישוב שנתי (3.9% בממוצע לחודש). נתוני המגמה (לאחר ניכוי השפעת העונתיות) מצביעים על עלייה ביבוא הסחורות (למעט יהלומים, אניות ומטוסים וחומרי אנרגיה). בחודשים אוגוסט-אוקטובר 2012 עלה יבוא הסחורות ב-3.1% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 6.9% בחישוב שנתי, במאי- יולי 2012. סחר הסחורות בחודש אוקטובר, הושפע בין היתר משינויים בערך השקל לעומת המטבעות בהם נערכות עסקאות היבוא והיצוא. בחודש אוקטובר התחזק השקל ביחס לרוב המטבעות הנסחרים בישראל. ביחס לדולר של ארה"ב התחזק השקל ב-2.8%, ביחס לאירו ב-1.5%, ביחס לין היפני ב-4.1%, ביחס ללירה שטרלינג התחזק השקל ב-2.8% וביחס לפרנק השוויצרי ב-1.7%.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    חי במינוס 12/11/2012 14:52
    הגב לתגובה זו
    וכאשר יבואנים מביאים בזול זבל. ומוכרים ביוקר.
  • 2.
    אורן 12/11/2012 14:26
    הגב לתגובה זו
    זוכרים את מסע ההכפשות של אינטרסנטים נגד השר פריצקי שלא רצה את המיצרים כספק יחיד? עכשיו "הגיבור "הזה מימן שחשב לעשות מיליונים על הגב שלנו קיפל זנב ומוסר את החברה שלו ליבוא גז לנושים שלה כשהוא משאיר חור של 900 מיליון לנושים וחור של מיליארדים לכלל הציבור שמשלם עכשיו על הדלק כי אין גז. למה אף אחד לא דואג להעניש את המנוול הזה?
  • 1.
    מודאג 12/11/2012 14:21
    הגב לתגובה זו
    תמשיך להעביר לחרדים כסף בלי חשבון ולעלות את הדלק בלי חשבון לכל מצביעי הליכוד למינהם - מחיר ליטר דלק אחרי הבחירות 12 ש"ח לליטר נשמע דמיוני חכו אחרי הבחירות.
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי

האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק אמיר ירון

האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין. 


הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים. 


הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.


להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:

• יצירת מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים יעדכן את הוראותיו באופן שיאפשר מידתיות והדרגתיות ביישום הוראות הפיקוח על בנקים חדשים וקיימים ויקבע שלוש רמות של פיקוח ואסדרה בהלימה לגודלם של הבנקים.

• בנק קטן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת יוכל להפעיל מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה, המאפשר פריקות שירותים פיננסיים; לרבות מיקוד בפעילות פיקדונות ואשראי בלבד.

נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)

טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?

הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם 

משה כסיף |

הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.

"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".

הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.

ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.

במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.