הגירעון המסחרי זינק באוקטובר ל-9.8 מיליארד שקל - שיא רב שנתי

באוקטובר 2012 הסתכם יבוא הסחורות ב-26.9 מיליארד שקל ומנגד, יצוא הסחורות הסתכם ב-17.1 מיליארד שקל. במונחים שנתיים מסתכם הגירעון המסחרי מתחילת 2012 ב-76.3 מיליארד שקל
יעל גרונטמן | (3)

הממשלה שתיבחר בישראל בעוד כחודשיים תצטרך להתמודד גם עם הנתון שפורסם היום על ידי הלמ"ס שמראה כי הגירעון המסחרי של ישראל זינק בחודש אוקטובר ל-9.8 מיליארד שקל - שיא רב שנתי.

הגירעון המסחרי הנובע מהפער בין היבוא ליצוא גדל לאחר שבחודש אוקטובר 2012 הסתכם יבוא הסחורות ב-26.9 מיליארד שקל ומנגד, יצוא הסחורות הסתכם ב-17.1 מיליארד שקל.

גם הנתונים ביחס לגירעון המסחרי בעשרת החודשים הראשונים של השנה שמראים כי הוא הסתכם ב-6.4 מיליארד שקל בממוצע לחודש וב-76.3 מיליארד שקל במונחים שנתיים, גבוהים בהרבה מהנתונים שנרשמו בשנתיים הקודמות. אז נרשם גירעון מסחרי בסך של 52.2 מיליארד שקל בשנת 2011 ושל 29 מיליארד שקל ב-2010.

35% מתוך סך הסחורות שיובאו באוקטובר לישראל היה יבוא של חומרי גלם (למעט יהלומים וחומרי אנרגיה), 16% היה יבוא מכונות ציוד וכלי תחבורה יבשתיים להשקעות, 14% היה יבוא מוצרי צריכה ו-35% הנותרים יבוא יהלומים, חומרי אנרגיה, אניות ומטוסים.

יבוא חומרי אנרגיה (דלק גולמי, תזקיקים ופחם), הסתכם בעשרת החודשים הראשונים של השנה ב-53.7 מיליארד שקל, גבוה ב-35.2% בהשוואה לאותם חודשים אשתקד. עלייה זו בערך היבוא מבטאת שינויים במחירים של חומרי אנרגיה בעולם ושינויים בשער המטבע.

יצוא הסחורות הסתכם בחודש אוקטובר 2012 ב-17.1 מיליארד שקל כש-78% מסכום זה היה יצוא תעשייתי (למעט יהלומים), 20% יצוא יהלומים ורק 2% יוחסו ליצוא חקלאי.

יצוא תעשיות טכנולוגיה עילית (המהווה כ-47% מכלל היצוא התעשייתי למעט יהלומים) עלה באוגוסט-אוקטובר 2012, על פי נתוני המגמה, ב-18.3% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 25.7% בחישוב שנתי במאי-יולי 2012 (1.9% בממוצע לחודש). נתוני היצוא לפי ענף מצביעים על עלייה ביצוא ענף התרופות שעלה ב-57.6% בחישוב שנתי (3.9% בממוצע לחודש).

נתוני המגמה (לאחר ניכוי השפעת העונתיות) מצביעים על עלייה ביבוא הסחורות (למעט יהלומים, אניות ומטוסים וחומרי אנרגיה). בחודשים אוגוסט-אוקטובר 2012 עלה יבוא הסחורות ב-3.1% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 6.9% בחישוב שנתי, במאי- יולי 2012.

סחר הסחורות בחודש אוקטובר, הושפע בין היתר משינויים בערך השקל לעומת המטבעות בהם נערכות עסקאות היבוא והיצוא. בחודש אוקטובר התחזק השקל ביחס לרוב המטבעות הנסחרים בישראל. ביחס לדולר של ארה"ב התחזק השקל ב-2.8%, ביחס לאירו ב-1.5%, ביחס לין היפני ב-4.1%, ביחס ללירה שטרלינג התחזק השקל ב-2.8% וביחס לפרנק השוויצרי ב-1.7%.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    חי במינוס 12/11/2012 14:52
    הגב לתגובה זו
    וכאשר יבואנים מביאים בזול זבל. ומוכרים ביוקר.
  • 2.
    אורן 12/11/2012 14:26
    הגב לתגובה זו
    זוכרים את מסע ההכפשות של אינטרסנטים נגד השר פריצקי שלא רצה את המיצרים כספק יחיד? עכשיו "הגיבור "הזה מימן שחשב לעשות מיליונים על הגב שלנו קיפל זנב ומוסר את החברה שלו ליבוא גז לנושים שלה כשהוא משאיר חור של 900 מיליון לנושים וחור של מיליארדים לכלל הציבור שמשלם עכשיו על הדלק כי אין גז. למה אף אחד לא דואג להעניש את המנוול הזה?
  • 1.
    מודאג 12/11/2012 14:21
    הגב לתגובה זו
    תמשיך להעביר לחרדים כסף בלי חשבון ולעלות את הדלק בלי חשבון לכל מצביעי הליכוד למינהם - מחיר ליטר דלק אחרי הבחירות 12 ש"ח לליטר נשמע דמיוני חכו אחרי הבחירות.
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

רכבת ישראל
צילום: צילום מסך אתר רכבת ישראל

רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?

באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029

אדיר בן עמי |
משרד האוצר מנסה להעביר במסגרת התקציב הפרטה של רכבת ישראל - העברת כל שירותי ההפעלה והתחזוקה של רכבת ישראל לזכיינים פרטיים עד סוף שנת 2029. המהלך, שמטרתו לשפר את איכות השירות ולהתמודד עם משבר האמון הציבורי ברכבת, מסמן שינוי מהותי באופן ניהול אחד מנכסי התשתית החשובים במדינה, והלא יעילים שבהם.  

הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.

המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.

על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.

המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח. 

התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.