סמנכ"ל הכספים של IDB: "חוב ציבורי יותר קשה להסדיר - הכל מתוקשר"

פאנל של בכירים אשר התכנסו על מנת לדבר על המשבר בשוק ההון, התקיים היום (ב') במסגרת כנס המסים ה-13 של BDO זיו האפט ופירמת עורכי הדין גולדפרב זליגמן שכותרתו "האסטרטגיה הפיננסית של המחר". בפאנל לקחו חלק אהוד שפירא, יו"ר פסגות, דן פרופר, יו"ר אסם, יאיר סרוסי, יו"ר בנק הפועלים, אייל סולגניק, משנה למנכ"ל ומנהל הכספים של IDB אחזקות, רונית הראל בן זאב, מנכ"לית S&P מעלות, מוטי ימין, יועץ בכיר ליו"ר רשות ני"ע וארז סופר, שותף מנהל ב-BDO זיו האפט.

על שאלה בעניין הסדרי החוב התייחס ראשון אהוד שפירא, יו"ר פסגות "אני חושב שמאז תחילת שנות האלפיים המשקיעים המוסדיים שינו את שיטת העבודה שלהם והחלו לעבוד בדומה למערכת הבנקאית, בבדיקת הדוחות הכספיים, תזרימי מזומנים וכו' על מנת לבחון מתן אשראי לחברות. התהליך של הבדיקה נמשך במהלך חיי האג"ח, כאשר לבתי ההשקעות יש אפשרות לתקן את עצמם ואת הפוזיציות שלהם.

כאשר שאל מנחה הפאנל, מתן חודורוב את שפירא איך קרה שבית ההשקעות רכש חוב כל כך גדול של קבוצת IDB ויצר חשיפה כל כך מסוכנת, ענה שפירא, "ה-DNA שלי הוא DNA של בנקאי ולכן לא אדבר על מצבה של קבוצת לווים כזו או אחרת". גם על שאלה שהפנה חודורוב לסולגניק האם קבוצת IDB נערכת להסדר חוב הוא סירב לענות. לדברי סולגניק, אך אמר "בזמנים קשים את החוב הבנקאי אפשר להסדיר בצורה סבירה מול הבנקים ומול המוסדיים, אבל את החוב הציבורי הרבה יותר קשה להסדיר בגלל שהכל מתוקשר, נכנסים עניינים שאינם קשורים ומקשים על השגת התוצאה הרצויה לא רק לחברה אלא גם למחזיקי אגרות החוב. אני חושב שבשוק ההון הישראלי חסר לנו מעכבי בעירה ולכן אפקטים של הדבקה יכולים להתפשט מהר מאוד". סולגניק נתן דוגמא מתחום תורת המשחקים לאופן בו משפיע המידע על התגובה של השוק.

שפירא הוסיף, "כאשר מתיישבים באסיפה של נציגות בעלי חוב צריך לזכור שלא כל המשקיעים נכנסו להשקעה כאשר האג"ח נסחר בפארי ולכן יש אינטרסים שונים וזה יותר מורכב".

יאיר סרוסי, "המימון העסקי כיום הוא 45% מהמוסדיים ואת השאר מממנים הבנקים. היו פה טעויות שנעשו לפני מספר שנים בתימחור שהיה נמוך מדי וכרגע אנחנו צריכים להתמודד עם התוצאות. המערכת הבנקאית הרבה יותר מיומנת להתמודד עם חוב לעומת הטכניקה שעדיין לא מספיק טובה בגופים המוסדיים. התשואות בגיוס בשוק ההון צריכות יותר גבוהות יותר כי הסיכון בוא הוא גדול יותר. לדעתי בעתיד נראה יותר שיתופי פעולה, יותר סינדיקציות בנקאיות שנכנסים אליהן יותר ויותר מוסדיים".

דן פרופר, יו"ר אסם אמר "הפנסיה הפכה להיות כדור במשחק האכזרי הזה של התשואות. את קרנות הפנסיה והגמל אסור להפוך לטרף במשחק של הסיכון הגבוה. צריכה להיות רגולציה הרבה יותר מחמירה לגבי מדיניות ההשקעות שלהן. יש חברות שאני מוריד בפניהן את הכובע על המאמץ להימנע מתספורת, אבל אנחנו רואים שיש חברות שבהחלט עושות תספורת ולא מחזירות את כל חובותיהן. בעבר ראינו אנשים שלא החזירו את חובם ובכל זאת הצליחו להתאושש ולחזור לפעילות ענפה, כדוגמאת פישמן. איש עסקים שמצליח כניראה יש לכך סיבות, בצד השלילי של העניין ולאו דווקא בצד החיובי. החוק הוא מאוד ברור והמלווה צריך לבנות את עצמו כך שהוא יזהר בהחלטותיו במי הוא משקיע". מוטי ימין מרשות ני"ע אמר "תופעת הסדרי החוב היא תופעה שמטרידה את שוק ההון הישראלי אבל אנחנו לא רואים בה כסיכון סיסטמי. לפעמים אנחנו רואים משקיעים שלא מתמחרים כראוי את מידת הסיכון הטמונה בהשקעה באג"ח קונצרניות, זה דורש בגרות מצד המשקיע. רשות ני"ע מספקת מספר כלים למשקיע ובראשת חובת הגילוי שמציגה בפני המשקיע את מצבה של החברה".

רונית הראל בן זאב אמרה "אנחנו מעריכים את החברות ומפרידים בין הסיכון העסקי והסיכון הפיננסי. הסיכון הפיננסי מושפע אך ורק מפרמטרים שתלויים בחברה. רק 13% מהחברות מה שמשפיע עליהם זה הפרמטרים העסקי כל שאר דירוגי החברות מושפעים מהסיכון הפיננסי. בישראל יש כ-110 הסדרי חוב ומהם רק כ-16 היו בחברות מדורגות. חשוב להדגיש שהשוק שלנו ביחס לעולם הוא מאוד צעיר ולכן צריך לקחת את הנתונים בזהירות הראויה. ב-2012 עלה שיעור הסדרי החוב בישראל לרמה דומה לזו שקיימת בעולם. לפי הנתונים שלנו רק 40% מהחברות שמגיעות להסדר חוב מצליחות להתאושש והשיעור יורד לכ-30% כאשר מדובר בחברות שהגיעו לפשיטת רגל". לדברי ארז סופר, "בחמש השנים האחרונות כ-100 חברות נמחקו מהבורסה, מחציתן בדרך של הצעות רכש. העומס של הרגולציה והעלויות הגבוהות שלה מביאה חברות להבין שאין להם עניין להמשיך ולהיות ציבוריות. מעבר לזה יש גם עניין של מחיר, ובתקופות משבר בשוק ההון כמות הצעות הרכש בשוק ההון מתגברת".

אהוד שפירא התייחס לאפשרות שהכסף מהגופים המוסדיים להיכנס להשקעה בשוק הנדל"ן "נעשו כבר בעבר נסיונות, אבל לדעתי צריך לתת לניסיון כזה שוב את הצאנס. לדעתי ענף הנדל"ן מתומחר בחסר. אני מדבר עך השקעה בחברות בנייה שמוכרות ששם רמת התשואה המקובלת היא בסביבות ה-10%, אבל אני לא מדבר על השקעה בנדל"ן להשכרה שם מדברים על תשואות של כ-3% ואלו תשואות לא אטרקטיביות".

סרוסי "אני לא חושב שיש מחנק אשראי במשק הישראלי, אבל עלתה רמת הזהירות במשק. אם המוסדיים יכנסו זה יהיה מצויין. אני לא חושב שהבעיה בענף הנדל"ן היתה בעיה מימונית אלא בעיה תכנונית ובעיה של היצע קרקעות".

דן פרופר התייחס לגל עליות המחירים של מוצרי המזון והצריכה "אני רוצה לומר שהתקשורת יצרה אווירה שתעשיית המזון היא האשם העיקרי במצוקות החברתיות ולא כך. אם מחיר התירס עלה מאז שעשינו את המחירון הקודם לפני 22 חודש ב-52% והבוטנים עלו ב-71% והחיטה ב-37%, ואני לא רואה את המגמה הזו נחלשת מישהו צריך לשלם על זה. גם מחיר המים עלו בצורה משמעותית ותעשיית המזון צורכת הרבה מים. גם החשמל והדלק עלה ולכן אי אפשר לתקוף רק את הלבן או הקטשופ שעל המדפים בסופר.

"אתם חייבים להבין שאין ליצרן המזון שליטה על המחיר שרואה הצרכן על המדף. השיקול שלנו בהעלאת המחירים האחרונה היתה ניסיון שלנו להתחלק בעלויות ביננו, בין העובדים ובין הצרכנים. אנחנו לא ממהרים להעלות את מחירי המוצרים ברגע שעולה מחיר חומרי הגלם, אלא מחכים לראות את המגמה. אני מבטיח לך שאם מחירי חומרי הגלם ירדו גם המחירים ירדו".