חמשת המנצחים והמפסידים של תשע"ב: דנקנר ובן דב חטפו, מי הפתיע לחיוב?
שנת תשע"ב תיזכר כשנה לא חיובית לכלכלה הישראלית. החולשה בבורסה והרגולציה הנוקשה העלו את מפלס החששות בצורה דרמטית בקרב חלק מן הקבוצות העסקיות שעד כה נחשבו לחזקות, הגדולות והיציבות במשק. היעדר משקיעים ותשואות האג"ח הנוסקות אילצו חלק מבעלי השליטה בחברות לחפש פתרונות יצירתיים כדי לעמוד בהתחייבויות.
ובכל זאת, שנת תשע"ב לא הייתה שחורה כל כך. למרות ההאטה בשווקים, והמשבר הגלובלי המתפתח בעולם היו מספר אנשי עסקים שעבורם השנה החולפת הייתה שנת פריצה, שנה של התקדמות עסקית מרשימה. אותם אנשים הצליחו להתגבר על מהמורות הרגולציה והצליחו לפרוץ לתודעה הציבורית ולזכות גם באהדה.
ובכדי לעשות סדר בדברים, אנו במערכת Bizportal עשינו סקר פנימי בקרב הכתבים ושאלנו אותם מי הם לדעתם חמשת האנשים המנצחים והמפסידים בשנה החולפת. התשובות לא התקבלו פה אחד, אך נרשם קונצנזוס במרבית המנצחים והמפסידים. אנו מביאים בפניכם את הרשימה המלאה. למרות שרובה צפויה, היא כוללת מספר אנשים מפתיעים שאולי לא הכרתם.
חמשת המפסידים של השנה
נוחי דנקנר
אם לפני שנה מישהו היה אומר לכם שקבוצת IDB תיקלע לסחרור פיננסי שלא ייאפשר לה לשלם את החוב, קרוב לוודאי שהייתם טוענים שהוא משוגע. ובכל זאת, השנה החולפת הצליחה לטלטל את הקונצרן שנחשב לחזק במשק וחולש על פעילויות רבות בתחומי התעשייה, המזון, התקשורת, הבנקאות ועוד.
בשנה החולפת התמודד נוחי דנקנר עם רגולציה קשה בסלקום, שחיקה בפעילות של שופרסל בעקבות המחאה החברתית וירידת ערך ההשקעה בקרדיט סוויס אשר גרמו לגלגלי הקונצרן להיכנס לאסטרטגיה הגנתית הכוללת מכירת נכסים. גם ההאטה בשוק העיתונות לא עושה טוב לדנקנר וההשקעה במעריב הולכת ומתבררת כבור לא קטן שממנו מנסה דיסקונט השקעות לברוח.
בשוק ההון זיהו את הקשיים של הקונצרן ועצרו את הזרמת הכספים אליו. תשואות האג"ח הגבוהות של חברות האחזקה המרכזיות אינן מאפשרות גלגול של חובות וההפסדים הצבורים אינם מאפשרים חלוקת דיבידנדים. השנה הקרובה תהיה השנה שבה דנקנר ינסה לייצב את מצבה של IDB באמצעות הכנסת שותף. מהלך שכזה אינו פשוט, אך הוא הכרחי מבחינתו של דנקנר. אחרת, כנראה ייאלץ להיפרד מן הקונצרן.
אילן בן דב
אילן בן דב רצה להיות טייקון. לאחר שנים רבות שבהן עבד וטיפח את פעילות מוצרי הייבוא של סמסונג החליט בן דב לבצע קפיצת מדרגה ורכש את השליטה בחברת הסלולר פרטנר בעסקה ממונפת. בן דב קיווה שהמכונה המשומנת של רווחי חברות הסלולר תימשך באופן שייאפשר לו לשלם את התחייבויותיו אך זה לא קרה.
פתיחת שוק הסלולר לתחרות לפני מספר חודשים טלטל את מניית פרטנר שהגיעה לא מוכנה למשבר ולא נערכה מבעוד מועד לאפשרות שרמות המחירים לצרכן יישחקו בדרמטיות. בלית ברירה, כשהבין בן דב שאינו לשלם את חובותיו, ניסה לחזור לאחור ולמצוא רוכש לפרטנר. לכמה רגעים נדמה היה שבן דב הצליח למצוא קונה כשחתם על עסקה למכירת השליטה בסקיילקס לידי האצ'יסון אך זו חזרה בה מן העסקה.
ההרפתקאה של בן דב עלתה לו ביוקר והוא עדיין מחפש דרכים לשלם את חובותיו. השנה הקרובה תהיה מכריעה מבחינתו של בן דב אשר מנסה לחפש שותף לגרעין השליטה בחברת הסלולר. מדובר באתגר לא קל, אך מבחינתו של בן דב - אך דקות התהילה של בן דב כבר הסתיימו וכעת הוא עסוק במלחמת שרידות. וכל זאת מבלי לדבר על הבלאג, החובות והצרות בחברת טאו.
עופר נמרודי
איש העסקים עופר נמרודי זיהה את הפוטנציאל בתחום הנפט והגז עוד לפני שהתחום הפך ללוהט. הוא איגד קונסורציום של שותפים, רכש שני רישיונות לחיפוש גז בים והבטיח לפני שנתיים: "אתה לא מזמין מוהל לעשות ברית לבן שלך, אם אתה לא בטוח שיש לך בן, במיוחד אם המוהל הזה רוצה 160 מיליון דולר על הברית".
דיבורים לחוד, מציאות לחוד. למרות התקוות הגדולות שתלו המשקיעים בקידוח 'מירה' - הוא נכשל. אמנם, נותרה עדיין תקווה שגז יימצא ב'שרה' אך בטח לא בהיקפים להם ציפו ב'מירה'.
נושא נוסף שהולך ומסתמן כבור נוסף עבור נמרודי הוא מעריב, שהיווה מכשולת משמעותית בפעילותה של הכשרת הישוב בשנים האחרונות. החולשה של העיתונות הכתובה, מאיימת היום על עתיד 'מעריב' ולמרות שבשנים האחרונות העיתון אינו בשליטתו, לנמרודי בכל זאת יש חלק במצבו של העיתון.
אמנם הכשרת הישוב מחקה את מלוא ההשקעה שם, אך סוגיית ההפרשות לפיצויי פיטורין עבור העובדים עדיין פתוחה. אם אכן ישנו בור, לא מן הנמנע שהכשרת הישוב תאלץ להכניס את היד לכיס, וזה עלול לעלות ביוקר.
יוסי מימן
איש עסקים נוסף שהמשיך להידרדר בשנה החולפת הוא יוסי מימן שלא רואה נחת משתי השקעותיו המרכזיות: צינור הגז ממצרים וערוץ 10. על צינור הגז ממצרים שחדל מלספק גז לישראל נכתבו אלפי מילים אך בשנה החולפת נוסף למשוואה פרמטר נוסף - ביטול חד צדדי של הסכם הגז.
מימן ואמפל תולים תקוות רבות בתביעת הענק מול ממשלת מצרים בבית המשפט הלאומי, אך עד שזאת תידון - יקחו עוד מספר שנים. מחזיקי האג"ח אינם בטוחים באשר ליכולת החזר החוב מצד החברה, והחברה הגישה בקשה לפשיטת רגל (chapter 11).
קרוב לוודאי שמימן מצטער גם על ההשקעה בערוץ 10 שממשיכה להסב לו נזקים כלכליים. המשבר הכולל בשוק הפרסום פגע קשות בערוץ אשר ניצב על סף סגירה בעקבות חובות למדינה. אמנם 'הישרדות VIP' הסבה קצת נחת לערוץ 10, אך כנראה שההישרדות האמיתית היא של הערוץ עצמו ולא של איתי שגב.
דודי ויסמן
אם יש מישהו שנפגע יותר מכולם במחאה החברתית הוא איש העסקים דודי ויסמן, הבעלים של אלון רבוע כחול. נכון, המחאה שחקה את רווחי כל החברות הקמעונאות, אך עבור רשת מגה אשר אינה ידועה ביעילותה התפעולית הגבוהה, מדובר היה בפגיעה הקשה מכולם, פגיעה אשר מחייבת נקיטת מהלכי התייעלות.
האסטרטגיה של מגה בשנים האחרונות לא הוכיחה את עצמה. המיתוג של 'מגה בול' לא מצליח להביא את הלקוחות אל החנויות. נראה כי התחרות העזה בתחום הקמעונאות, לצד מלחמה אמיתית על כל צרכן - הפכו את רשת מגה לשחקן נוסף במלחמה, ולא כגורם דומיננטי המהווה תחרות אמיתית לשופרסל ורמי לוי.
המנצחים של תשע"ב
בשנה החולפת נדמה שיותר קל היה למצוא מפסידים מאשר מנצחים. ובכל זאת, כאשר ניסינו למפות את השנה החולפת בתחום הכלכלה נמצאו לא מעט מנצחים. לבלוט לחיוב בשנה שבה אירופה מאיימת על כלכלת העולם, בשנה שבה העולם ניצב בפני מיתון ובשנה שהמשקיעים בורחים מישראל זה לא קל, ולכן רשימת המנצחים אינה טריוויאלית.
מדובר באנשים שהעזו ללכת נגד המוסכמות, אנשים שהתמידו באסטרטגיה שלהם וכאלו שיצרו שוק חדש לחברות שהקימו. בניגוד לרשימת המפסידים שאותם מאפיין דבר מרכזי אחד, עצם היותם טייקונים - ברשימת המנצחים התברג רק אדם אחד שניתן להגדירו כטייקון - ואולי כאן מדובר בשינוי מגמה בתפיסת הניצחון.
שלמה אליהו
איש העסקים שלמה אליהו בנה את הונו לאט לאט במשך עשרות שנים. בשנה החולפת החליט לבצע קפיצת מדרגה. מבעלים של חברת ביטוח בינונית, סגר אליהו עסקה לרכישת חברת הביטוח מגדל תמורת 4.2 מיליארד שקל. לא מעט הרמות גבה נשמעו סביב העסקה ותג המחיר שלה, אך אליהו ידע מה הוא עושה.
למזלו של אליהו, הוא הצליח גם לקבל הנחה על העסקה מחברת ג'נרלי האיטלקית בעקבות עדכון לוחות התמותה והאיסור למכור ביטוחי מנהלים. בסופו של דבר ישלם אליהו כ-3.5 מיליארד שקל ויהפוך לשחקן החזק והדומיננטי בארץ בעולם הביטוח. מה התוכניות של אליהו בנוגע למגדל? לפחות בינתיים הוא שומר את הקלפים קרוב לחזה.
משה כחלון
אין היום אדם בישראל שלא יודע מי הוא שר התקשורת. משה כחלון היה זה שנלחם את מלחמת האזרח הקטן בחברות הסלולר ותקף אותן שוב ושוב. זה החל עם הורדת דמי הקישוריות, המשיך עם כניסת מפעילים סלולריים וירטואליים והשיא היה כשלענף נכנסו שתי חברות - גולן טלקום והוט ומובייל.
הכניסה של האחרונות הולידה מלחמת מחירים חסרת תקדים של חבילות פשוטות לצרכן של 'הכל כלול' במחיר שפוי. אין אדם שלא שפשף את העיניים ותהה לעצמו מדוע עד אותו הרגע שילם לחברות הסלולר מאות שקלים מדי חודש ואילו כעת החשבון החודשי עומד על סכום דו ספרתי. בצעדיו אלו חסך משה כחלון מאות וגם אלפי שקלים לכל משפחה בישראל, אילץ את חברות הסלולר להתייעל ולהילחם על הצרכן הקטן.
חשוב לזכור כי למהלכים של כחלון ישנם גם השלכות שליליות כגון: פיטורין של אלפי עובדים, ירידה בהכנסות המדינה מהמסים ששילמו חברות הסלולר וגם ירידה בקרנות הפנסיה של כולנו בעקבות צניחת מניות פרטנר, סלקום ובזק. ובכל זאת, אין ספק - כחלון יכול לרשום לעצמו שנה חיובית במיוחד, שנה שבה כופף את חברות הסלולר.
איל וולדמן
האמינות של אנשי העסקים בישראל נפגעה קשות בשנה האחרונה. מותר להבטיח אך לא חובה לקיים. מי שהצליח לעמוד בהבטחותיו וביעדים שלו בשנים האחרונות היה איל וולדמן, מנכ"ל מלאנוקס שראה את מניית החברה שייסד מזנקת בכ-200% בשנה החולפת בניגוד למגמה בבורסה המקומית. מחברה בינונית למדי, הפך וולדמן את מלאנוקס למפלצת בבורסה המקומית עם שווי דומה לזה של בזק ושל בנק לאומי.
מעט אנשים מבינים מה בדיוק מלאנוקס עושה. הדיווחים של החברה לבורסה כתובים לעתים בשפה טכנולוגית גבוהה במיוחד ונראים בד"כ כמו שרבוב של מלים בשפה מסובכת חסרי משמעות (גם לכותב דברים אלו). אך מאחורי אלו עומדת חברה שמצליחה לצמוח בשנים האחרונות בצורה פנומנלית תוך שהיא מספקת למשקיעים יעדים שאפתניים במיוחד, והם קונים את הסיפור הזה. לא בכדי, הפכה מלאנוקס לאחת מהחברות הסחירות ביותר בבורסה.
נועם לניר
על סיפור הצלחתה של חברת בבילון עוד ילמדו בבתי הספר למינהל עסקים. מחברה בינונית הרחוקה מרדאר המשקיעים ביצעה המנייה מהלך של 500% בתוך שנה. עם האוכל בא התאבון בבילון רוצים לבצע הנפקה בארצות הברית ולתת גם לאמריקניים ליהנות מהחברה המקומית.
בבילון שבשליטת לניר חייבת את הצלחתה לשינוי האסטרטגי שביצעה לפני מספר שנים שהיה בגדר הימור. החברה משתפת היום פעולה עם ענקית החיפוש גוגל ולמעשה 'שוכרת' את יכולותיו של המנוע שלהם. התקבולים מההקלקות על מודעות הפרסום מחולקות בין גוגל לבין בבילון וגרמו לצמיחה פנומנלית מבחינתה של בבילון הן בהכנסות גם גם בשורה התחתונה.
במהלך זה, הפכה בבילון משחקנית נישה קטנה בתחום התרגום לאחד מ-35 האתרים הנצפים ביותר בעולם. עם זאת, תלותה של בבילון בענקית גוגל היא מעט מטרידה. פעילות הליבה של בבילון בתחום התרגום היא מאוד יציבה ולא מספקת חלום. נשאלת רק השאלה, מה יקרה אם גוגל תחליט פתאום ללחוץ על השאלטר ולנתק את שיתוף הפעולה.
ניר צוק
אם היו שואלים אתכם לפני שנה מי זה ניר צוק קרוב לוודאי שהייתם עונים שמדובר בשף מפורסם. כנראה שהיום, התשובה הייתה מעט שונה. אחד מהשמות המפתיעים שהתברגו לרשימת המנצחים היה אחד מהמהנדסים הראשונים של צ'ק פוינט והיום מוכר כזה אשר מסוגל לאיים על צ'ק פוינט.
בשנה החולפת נכנס צוק אל תשומת הלב הציבורית לאחר שהנפיק בהצלחה את חברת אבטחת המידע פאלו אלטו (סימול: PANW) בבורסת ניו יורק ושוויה עומד על כ-4.5 מיליארד דולר, זאת לאחר זינוק של כ-30% מאז ההנפקה.
- 5.חניבעל העיראקי 18/09/2012 13:53הגב לתגובה זואליהו הפסיד הון גדול (60%) בהשקעה בלאומי ואיגוד - לכן לא ראוי להיות ברשימה
- 4.האחד והיחיד 18/09/2012 11:48הגב לתגובה זוצאו עוד היום,לא מחר לא עוד שעה,עכשיו
- תשתוק נאחס (ל"ת)יעקב 18/09/2012 17:57הגב לתגובה זו
- 3.קובי 18/09/2012 11:28הגב לתגובה זותומר,שלום רציתי להיות בטוח:האם הגרפים של מניות/אג"ח קונצרני באתר מנוכי ריביות/דיוידנד. שנה טובה
- 2.שיש חזירים במדינה יש רק מפסדים (ל"ת)אפריקה 18/09/2012 11:08הגב לתגובה זו
- 1.קליפ 18/09/2012 10:53הגב לתגובה זו"ישראלים"....דרוזים,ערבים,פלסטינאים,מסתננים,פורצי גבול...לא מושקעים כלל
- אני מושקע בכלל,ולא נשדד, (ל"ת)האחד והיחיד 18/09/2012 11:49הגב לתגובה זו
- אורלי 18/09/2012 14:43אז מי צריך להגיד שלום ראשון - זה שעולה או זה שיורד

טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?
מנכ"ל שהציל חברה והביא אותה לשווי של 11 מיליארד דולר, מניה שמזנקת למכפילי רווח שלא היו בעבר, מסיבת AI ענקית שלא ברור אם אנחנו בתחילתה, באמצע או בסופה
הדוחות של טאואר טאואר 4.53% טובים מאוד, התחזית חזקה (מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"). המניה זינקה ב-17% ל-98.2 דולר, שווי של 11 מיליארד דולר. דווקא בשווי הזה כדאי להזכיר לכולם שהקמת טאואר בארץ בתחילת שנות ה-90', שזה אומר הקמת מפעל ייצור שבבים בישראל, היתה רעיון כושל. כוח העבודה פה יקר ואין שום יתרון תחרותי מול המפעלים בעולם. טאואר הקימה מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה ואחר כך עוד מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה. היא הרוויחה כששוק השבבים המחזורי היה טוב והפסידה פי 5 כשהוא היה למטה.
היא עברה הסדר חוב. היא קיבלה הנשמה מהמדינה וממשפחת עופר. ואז הדירקטוריון קיבל את ההחלטה שבדיעבד הצילה את החברה והפכה אותה לענקית במונחים מקומיים - לגייס את ראסל אלוונגר כמנכ"ל. אלוונגר קיבל לפני 20 שנה חברה כושלת וידע לנתב אותה לשני מקומות שהצילו אותה - לנישות שבהן יש לה מומחיות (כי הגדולות לא פעלו בנישות) ולפעילות ייצור בחו"ל. טאואר בזכותו היא חברה גלובלית, רווחית, צומחת, עם נוכחות באחד התחומים החשובים בעולם - שבבים.
מניית טאואר זינקה פי 2 מאז פרסום הדוח הקודם, והיא במחיר של יותר מכפול מזה שאינטל רצתה לרכוש את החברה. רכישה שלא יצאה לפועל כי הסינים התנגדו. בהתחלה המשקיעים חששו והמניה ירדה מתחת ל-30 דולר, שנתיים אחרי, הם מאוד מרוצים.
תחום השבבים מחולק באופן גס לשניים - תחום הייצור ותחום הפיתוח. הפיתוח הוא הקצפת. אנבידיה מפתחת שבבי AI ומוכרת אותם ברווחיות גולמית של מעל 80% כי יש למוצר-לשבב ערך גדול ויתרונות טכנולוגיים. בייצור יש לרוב תחרות גדולה. יש טכנולוגיות ייצור שונות, אבל בסוף מזמין השבב יכול לעשות זאת בכמה מקומות. זאת פעילות שלא אמורה להניב רווחיות גבוהה, סוג של קומודיטי. אבל, על רקע המחסור בשבבים, הרווחיות עלתה בשנים האחרונות. טאואר גם פועלת כאמור בנישות שבהן הרווחיות טובה יותר, ומסתבר שיש בכל זאת הבדלי איכות משמעותיים בין יצרנים שונים.
- טאואר מכה את הצפי בשורה העליונה ובשורה התחתונה
- "אפסייד של 48% במניית טאוואר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, אלו הסכמים שעוטפים את הלקוח. חברה שרוכשת שבבים מיוחדים שהיא עיצבה וטאואר ייצרה, תמשיך לרכוש את השבבים האלו מטאואר במקביל לגידול בהיקף המכירות שלה, וזה יחלחל לגידול בפעילות טאואר. כלומר כשמארוול שהיא לקוחה מדווחת על גידול במכירות זה יכול לחלחל לטאואר.
קרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״דסרצ'לייט נערכת לצאת מבזק - נתניהו חתם על ההיתר למכירת המניות
הקרן האמריקאית תוכל למכור את מלוא אחזקותיה בתוך שנתיים ולרדת מתחת ל־5%; לראשונה, בזק תתנהל כחברה ללא בעל שליטה יחיד
ראש הממשלה בנימין נתניהו חתם על ההיתר שמאפשר לקרן סרצ'לייט לרדת מהשליטה בבזק בזק -0.48% , הצעד האחרון שנדרש כדי להשלים את השינוי המבני בחברת התקשורת. החתימה סוגרת הליך רגולטורי של חודשים ארוכים, שבו עבר המסמך בין משרד התקשורת, משרד הביטחון והשב"כ.
עם חתימת ראש הממשלה, הקרן האמריקאית יכולה מעתה למכור את אחזקותיה בבזק, שהן כיום כ־15.9% ממניות החברה ולרדת בהדרגה גם מתחת לרף של 5%, מבלי להזדקק להיתרים נוספים. כלומר, בזק תצטרף לשורה מצומצמת של חברות בורסאיות גדולות בישראל שפועלות ללא גרעין שליטה.
החתימה של נתניהו מגיעה לאחר שאושרה קודם על ידי שר התקשורת שלמה קרעי, שקידם את המהלך במשרדו, וכן לאחר הסכמת שר הביטחון ישראל כ"ץ והשב"כ. יחד, האישור המשולב של שלושת הגורמים מהווה את התנאי הסופי הדרוש לפי רישיון בזק. ההיתר החדש מאפשר לסרצ'לייט למכור את מניותיה בבורסה כבר החל ממחר. לקרן יינתן פרק זמן של עד שנתיים כדי להשלים את המכירה ולרדת מתחת ל־5% מהון החברה. בתקופת המעבר תוכל להותיר נציג אחד בדירקטוריון בזק, בעוד שני הדירקטורים הנוספים מטעמה יתפטרו.
בשלב זה מחזיקה סרצ'לייט בשליטה בבזק יחד עם השותף הישראלי דוד פורר, באמצעות חברת ביקום. שני הצדדים מבצעים בשנה האחרונה מהלך מכירה מדורג: במרץ נמכרו כ־5% מהמניות בכ־950 מיליון שקל, ובספטמבר עוד כ־5.7% תמורת כ־965 מיליון שקל. העסקאות הללו צמצמו את אחזקות הקרן מ־27% ל־15.9%, והן צפויות להמשיך עד ליציאה מלאה. ההיתר החדש מבטל את מגבלת המכירה בתקופת החסימה ,מהלך חריג בהסכמים מסוג זה ומאפשר לסרצ'לייט למכור גם במהלך תקופה זו, בכפוף לתיאום עם החתמים.
- "פריסת הסיבים כמעט הושלמה - עכשיו מתחילים לקצור את הפירות"
- בזק: עלייה של 4% ב-EBITDA, מאשררת את התחזית השנתית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בזק תפעל לראשונה ללא גורם שליטה יחיד
עזיבת הקרן צפויה לשנות את מבנה הניהול בבזק. לראשונה בתולדותיה, החברה תפעל ללא גורם שליטה יחיד, אלא תחת בעלות מבוזרת של גופים מוסדיים ומשקיעים מהציבור. זהו מודל פחות שכיח בחברות תשתית מפוקחות, אך מקובל יותר בשווקים מפותחים. במשרד התקשורת מעריכים כי השינוי יגביר את השקיפות ויחזק את המשילות התאגידית בחברה. מנגד, יש מי שמזהירים כי ניהול ללא גורם מרכזי עשוי להקשות על קבלת החלטות מהירה ולדרוש תיאום הדוק יותר בין בעלי המניות.
