הוגשה תביעה נגזרת נגד דנקנר בגין ההשקעה במעריב; "עיסקה נעדרת כל הגיון"

בעלי המניות טוענים שהנזק מהעיסקה נאמד ב-370 מיליון שקל. חוות הדעת: "השקעה כושלת שנעשתה ללא שיקול דעת של ממש"
ג'וש דוקרקר | (6)

בעלי המניות של חברת דיסקונט השקעות הגישו היום תביעה בבית המשפט המחוזי בנגד חברי הדירקטוריון של החברה ובעל השליטה, נוחי דנקנר, בטענה כי אלו פעלו נגד האינטרס של החברה כאשר רכשו והשקיעו במעריב. רמי אוסטרובסקי ויניב אוזנה הגישו את התביעה הנגזרת באמצעות שיתוף פעולה של משרדי עורכי הדין רונן עדיני ורם דקל וטענו כי הנזק מעסקת ההשקעה נאמדת ב-370 מיליון שקל. "מדובר בעסקה בלתי סבירה כלכלית, ונעדרת כל היגיון עסקי או כלכלי, שאינה לטובת החברה, שאינה משרתת את מטרת החברה, שאינה יוצרת כל סינרגיה עם עסקי החברה, ואשר צפויה לגרום לחברה נזקים משמעותיים ביותר", נכתב בכתב התביעה. בנוסף מציינים התובעים כי "אין מדובר ב"חוכמה שבדיעבד" או בעסקה שרק בדיעבד התבררה כשגויה. נהפוך הוא מדובר בעסקה שעל פניה, כבר מלכתחילה, הייתה פגומה, לקויה ואומללה". עו"ד רם דקל שמתמחה בתביעות ייצוגיות הסביר בשיחה עם Bizportal שבהתאם לתקנות שלח מכתב לדסק"ש בבקשה שיתבעו בעצמם את האחראים להשקעה אך נענה בשלילה ולכן הגיש את התביעה הייצוגית יחד עם עו"ד עדיני. ד"ר מאיר עמיר שהגיש חוות דעת כלכלית בנושא ציין בנספח שהוגש לבית המשפט כי "לאחר שלמדתי באופן יסודי את סוגיית השקעת דסק"ש בחברת מעריב, אני סבור כי השקעה זו נופלת בתחום ההגדרה של השקעה כושלת שנעשתה ללא שיקול דעת של ממש, ללא בדיקה כלכלית מעמיקה מבלי שנלקחו בחשבון ההשלכות ההרסניות על דסק"ש".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    מעריב אמור ליחצן את דנקנר ולכן היתה נכונה..... (ל"ת)
    משקיע שוקע בדסקש 05/09/2012 10:05
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    האם ניתן להצטרף לתביעה? (ל"ת)
    שי 04/09/2012 19:51
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    עמוס 04/09/2012 15:27
    הגב לתגובה זו
    אם מעריב היה ממריא זה היה בסדר חיכיתם עד עתה לראות מה יהיה עם העיתון ועתה אתם לנים. חולמות בחוץ תרונה
  • רונן 04/09/2012 16:12
    הגב לתגובה זו
    אינפנטיל הוא מי שחושב שמעריב היה עשוי להמריא ולא המשקיעים אין ספק שמעריב נקנה משיקולים זרים , העיתון כבר הרבה שנים אינו עסק שיכול להניב רווחים כך שבהחלט יש מקום להגיש תביעה נגד דנקנר וגם נגד חברי הדרקטוריון שפעלו בניגוד לטובת המשקיעים
  • 2.
    אלמוני 04/09/2012 15:08
    הגב לתגובה זו
    סגירת מעריב הייתה גורעת מכירות מנייר חדרה . לכן היה צורך להשאיר את מעריב בחיים . ולכן עוקב המעבר לעיתון דיגיטלי .
  • 1.
    מה עושים 04/09/2012 14:59
    הגב לתגובה זו
    כל טייקון רוצה כאן כלי תקשורת
בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

למה הבנקים זינקו והאם זה מוצדק?

האם דיבידנד משפיע על השווי של חברה, איך זה שחלוקת דיבידנד בשיעור של 1%-1.5% ביחס לשווי, מזניקה את המניות ב-6%; ומה המחיר של הבנקים בארץ ביחס למחיר של בנקים בעולם?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה בנקים דיבידנד


בנק ישראל מאפשר לבנקים לחלק 50% מהרווח - החלטה שמזניקה את מניות הענף, אבל האם דיבידנדים באמת משפיעים על השווי? התשובה הכלכלית היא לא. אבל בפועל, יש גופים רבים שעוקבם וקונים מניות שמחלקות דיבידנדים גבוהים והם מזרימים כספים כאשר מדיניות הדיבידנד משתפרת. הביקושים מגיעים גם מגופים כאלו, אלא שלא בטוח שיש לזה הצדקה כלכלית.


הבנקים הם עסק נהדר. הם מייצרים תשואה להון של 16%-17% בזכות תחרות נמוכה במיוחד. הפיקוח על הבנקים בשם היציבות של המערכת הבנקאית, מייצר להם רווחי עתק, כי לגישתו בנקים רווחיים הם בנקים יציבים. הבעיה שהרווח שלהם הוא הפסד שלנו, אבל למשקיעים במניות הבנקים זה מצוין. 

והנה עוד מתנה של המפקח על הבנקים: המפקח על הבנקים, דני חחיאשוילי, אישר היום לבנקים לחלק דיבידנד מוגדל בשיעור של עד 50% מהרווח הנקי בגין תוצאות הרבעון השני של 2025. מדובר במהלך נקודתי שלא ברור אם יחול באופן גורף על רבעונים עתידיים. בינתיים, בכל חלוקה נוספת, הבנקים יידרשו לפנות שוב לפיקוח. אלא שמשקבע המפקח שזה אפשרי, הוא לא יכול כבר ללכת אחורה, אלא אם תנאי השוק ישתנו לרעה.   


ההודעה הובילה לראלי מהיר במניות הבנקים, כאשר מדד הבנקים מזנק בכ-6% ומושך מעלה את מדד ת"א 35 שעולה בלמעלה מ-1.4%.

 הערכנו כאן שרווחי הבנקים יסתכמו ברבעון ב-8.5 עד 9 מיליארד שקל - לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות? ומה עם מניות הביטוח.  מאחר שחלק גדול ממניות הבנקים מוחזקות בידי גופים מוסדיים, המשמעות היא שקרנות הפנסיה, קופות הגמל ועמיתי קרנות ההשתלמות ייהנו מהגידול בחלוקה. במקביל, בעלי השליטה בשני הבנקים שבהם יש גרעין שליטה - מזרחי טפחות (אייל עופר והאחים וורטהיים) והבינלאומי (צדיק בינו) יקבלו דיבידנדים שמנים שמוערכים ב-300 מיליון שקל. 


עונת הדוחות הכספיים בבנקים תיפתח ביום שני עם פרסום דוחות הבינלאומי, ותימשך עם לאומי והפועלים ביום רביעי, ודיסקונט ומזרחי טפחות ביום חמישי.  הבנקים ימשיכו להציג צמיחה בפעילות, הכנסות מימון גבוהות והפרשות נמוכות יחסית להפסדי אשראי. ברקע, האינפלציה ברבעון השני (1.3%) תרמה לשורת הרווח, בעיקר בשל עודף נכסים צמודי מדד במאזני הבנקים. עם זאת, תרומה זו היא נומינלית בלבד.

מייסדי רייזור לאבס, צילום: ניר סלקמןמייסדי רייזור לאבס, צילום: ניר סלקמן
דוחות

הזמנה אחת בשנתיים; האם רייזור בדרך למטה?

לקוח אחד, הזמנה מ-2023 שמסופקת בחלקים; איפה ה-AI המבריק ואיך זה שלחברה אין לקוחות

מנדי הניג |

רייזור -3.75%  מסכמת את המחצית הראשונה של 2025 עם הכנסות של 15.7 מיליון שקל פי שלושה מהתקופה המקבילה אבל מאחורי נתון הצמיחה המרשים לכאורה מסתתר הנתון הבא - כמעט כל השורה העליונה נשענת על עסקה אחת. עסקה שנחתמה עוד ברבעון הרביעי של 2023 עם תאגיד כרייה בינלאומי, בהיקף כולל של 78.6 מיליון שקל. פרויקט אחד, שמתממש בהדרגה, בלי שום צבר נוסף שיבטיח את המשך קצב ההכנסות בעתיד. בינתיים, רייזור שורפת לא מעט כסף, במחצית האחרונה תזרימי המזומנים היו שליליים על 8.5 מיליון שקל, עליה של 14% לעומת המחצית הקודמת היא שורפת יותר מחצי ממה שהיא מצליחה להכניס. 

רייזור פיתחה מערכת מבוססת AI שנועדה למנוע תקלות במכונות כריה  באמצעות סנסורים שמוצמדים למכונות, יחד עם אלגוריתמים שמנתחים את כל הדאטה בזמן אמת. המערכת יודעת להתריע מראש על תקלות טכניות, לחזות שחיקה של רכיבים ולהוזיל את עלויות התחזוקה של תאגידי הכרייה הגדולים בעולם. לאחרונה היא מנסה ליישם את אותה טכנולוגיה גם בתחום המשאיות הכבדות של הלקוח היחיד שלה, שלו יש צי של משאיות כבדות, שגם עבורן משמעות של יום השבתה בעקבות תקלה טכנית הוא הפסד של מאות אלפי דולרים.

במצגת למשקיעים, רייזור מצטטת מאמר לפיו "חברות כרייה עלולות להפסיד עד 500,000 דולר לשעה עבור כל תקרית של כשל במכונות הכבדות". הנתון הזה רק מחדד את השאלה: איך ייתכן שלאורך כמעט שנתיים ה־AI המבריק והסנסורים ה"מהפכניים" לא הצליחו להניב אפילו לקוח משמעותי נוסף? התירוץ הקל יהיה שתעשיית הכרייה מסורתית ואיטית בקליטת טכנולוגיות חדשות, אבל אם הפתרון באמת כל כך יעיל קשה להסביר למה המתחרות לא רוצות גם. ככל שהזמן עובר החשש הוא שמדובר בפתרון שהוא לא מהפכני כמו שניתן היה להעריך או שיש תחרות גדולה. ה-AI מתקדם מדי שבוע, ונראה שגם בתחומים האלו יש התקדמות גדולה, רק שהעובדה שאין הזמנות חדשות מעידה על בעיה גדולה בפתרון של החברה.  

הגיוס הבא: AI + ביטחון

ובזמן שרייזור נשארת תלויה בלקוח יחיד, המייסדים שלה, רז רודיטי, מיכאל זולוטוב ועידו רוזנברג, כבר מכוונים הלאה. הם עכשיו רוצים לגייס לחברה אחרת אקסונז ויז'ן הפעם יש בחברה את כל מה שהשוק אוהב גם AI וגם ביטחון, אלא שגם כאן יש נורה אדומה מהבהבת. 

אקסונז מפתחת מערכות AI לשוק הביטחוני וכבר מחזיקה בגירעון של כ־3.8 מיליון שקל בהון העצמי והפסדים צבורים של 16.7 מיליון שקל, לפי טיוטת התשקיף שהגישו להנפקה בבורסה.