סטנלי פישר: "מערכת הביטחון עומדת במחויבותיה בהתאם לדו"ח ברודט"

בצל הדיבורים ההולכים וגוברים על מתקפה באיראן, הסתיים לפני זמן קצר דיון הממשלה בנוגע לתקציב הבטחון. ראש הממשלה: "אנחנו עומדים לקבל החלטות לא פשוטות על גודל התקציב"
יואב כהן |

בצל הדיבורים ההולכים וגוברים על מתקפה באיראן, הסתיים לפני זמן קצר דיון הממשלה בנוגע לתקציב הבטחון. הישיבה, שנמשכה כשמונה שעות, הסתיימה ללא קבלת החלטות מהותיות. בממשלה לא מצאו לנכון לסיים את הדיון באופן בהול, זאת כיוון ש-2 ישיבות הממשלה על תקציב שנת 2013 נדחו לפי שעה לתקופה שאחרי החגים.

בפתיחת הדיון אמר ראש הממשלה, בנימין נתניהו: "אנחנו נתבקש להחליט לא רק כמה כסף יושקע בביטחון, אלא גם במה להשקיע את הכסף בתוך מערכת הביטחון. זהו דיון לא רק על סדר העדיפויות בין תקציב הביטחון לבין המשרדים האחרים המיוצגים כאן".

עוד אמר נתניהו: "אנחנו עומדים לקבל החלטות לא פשוטות על גודל התקציב, והפניית התקציב למרכיבי הכוח העיקריים. זה דיון מורכב ורציני. אני מסופק אם נגמור אותו היום אבל אנחנו חייבים לגמור אותו כדי לקדם את תקציב 2013, כדי לקבל נתיב לתקציב הביטחון לחמש השנים הקרובות, עם השלכות לעשר השנים הקרובות".

"זהו תנאי הכרחי להעברת תקציב המדינה ל-2013. קודם כל כי צריך לגמור את תקציב הביטחון, זה תמיד כך. אנחנו עברנו עשור של שמירה קפדנית על המסגרת התקציבית והיכולת שלנו לעשות זאת שמרה על כלכלת ישראל מפני המשבר העולמי, עד עתה בהצלחה יתרה. נהגנו כך גם בשלוש השנים האחרונות ואנחנו מתכוונים לנהוג כך גם עכשיו".

מי שעוד משתתפים בדיון הם ראש אגף התקציבים במשרד הביטחון והיועץ הכספי לרמטכ"ל, תא"ל ראם עמינח, שמציגים את היקף ההתייעלות ופינוי כספים לטובת התעצמות מצד מערכת הביטחון בשנים 2008-2012".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יאיר אבידן המפקח על הבנקים
צילום: בנק ישראל

בנק ישראל: להעמיד ערבות מדינה למשכנתאות בחברה הערבית היכן שניתן

בחלק גדול מהעסקאות ביישובים הערבים יש בעיית מהעדר רישום מסודר בטאבו, ובצוות בין משרדי בו חבר בנק ישראל הומלץ בין היתר על הצעד האמור איפה שהרישום כן מוסדר. 10% מסניפי הבנקים מצויים בישובים ערבים, ש-27% אינו פועל באמצעות הבנקים
איתי פת-יה |
לאחר גידול במספר סניפי הבנקים בישובי חברה הערבית לאורך שני העשורים האחרונים, כיום אלה מהווים 10% מכלל הסניפים של הבנקים - בעוד ש-15% מכלל אוכלוסיית ישראל מתגוררים בישובים אלה, כך עולה מסקירה שהציגו היום בבנק ישראל בכנסת אודות בנקאות למשקי הבית הערבים בישראל. כ-27% אחוז מהאוכלוסייה ביישובי החברה הערבית אינם פועלים באמצעות הבנקים, חלקם פועלים בבנק הדואר, זאת מול 4% באוכלוסיה היהודית. 63% מהאוכלוסיה הערבית הבוגרת החזיקה בכרטיס אשראי ב-2020 מול 86% אצל יהודים. מתוך מחזיקי כרטיס האשראי הערבים, 15.3% הוגבלו למסגרת של עד 3,000 שקל לעומת 5.1% בקרב היהודים. 86% מהערבים בארץ שמחזיקים במסגרת עו"ש ניצלו אותה, בהשוואה ל-70% מהיהודים. 
עוד נכתב כי שיעור הלווים שפיגרו בתשלומי ההלוואה במהלך השנה ביישובי החברה הערבית גבוה משמעותית (11.7% מול 6% בקרב יהודים) ושיעור הריבית ביישובי החברה הערבית גבוה בהשוואה ליתר המגזרים (5.87% מול 4.68%). באשר למשכנתאות הוסבר כי מספר ההלוואות לדיור ביחס לכמות הדירות שנרכשו או נבנו ביישובי החברה הערבית נמוך בהשוואה למגזר היהודי. בחלק גדול מהעסקאות ביישובי החברה הערבית קיימת בעיה במשכון הנכס כתוצאה מהעדר רישום מסודר בטאבו. כמות ההלוואות לדיור בחברה הערבית גדלה ב-42% בשנתיים האחרונות. חלק מהאשראי לדיור בחברה הערבית ניתן כאשראי צרכני בגלל קשיי רישום. לאור אלה, הובאו גם ההמלצות שגיבש צוות בין משרדי המורכב מבנק ישראל (ובתוכו הפיקוח על הבנקים), רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, המשרד לשוויון חברתי, משרד האוצר, המועצה הלאומית לכלכלה, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, משרד ראש הממשלה, ורשות המיסים.