נתניהו רוצה יותר סמכויות בקבלת החלטות ברקע להתקדמות אירנית

ראש הממשלה יוכל לערוך משאל טלפוני מהיר בין השרים כדי לנקוט בפעולות. פישר בראיון סוף שבוע: "אם יש צורך להוציא כסף על ביטחון המדינה אז נצטרך לשלם עבור זה"
ג'וש דוקרקר | (3)

הדיון בשאלת התקיפה באירן חזור לסדר היום עם הצעה לשינוי סדרי העבודה של הממשלה שמתכוון ראש הממשלה להעביר היום. עוד ברקע לדיון דיווח בתקשורת על התקדמות משמעותית בפיתוח תוכנית גרעין של אירן. ההצעה לשינוי תקנון שראש הממשלה מעוניין להעביר היום, תכלול סמכות לקבוע דיונים נוספים בהחלטות שנקבעו בממשלה באותה נשימה גם לקבור החלטות בהמתנה לדיון נוסף. בפועל הסעיפים החדשים יאפשרו לראש הממשלה לקבוע את סדר היום של השרים. תקנות אחרותש עומדות במרכז הביקורת יאפשרו לראש הממשלה לבצע משאל טלפוני בין השרים ולקבוע החלטה תוך 12 שעות וכן סמכות לקצר זמן זה. המשמעות ברורה, קבלת החלטות משרי הממשלה ללא הבנה וללא קבלת כל המידע הדרוש לקבע דיעה מוצקה. כוונת נתניהו לשנות את סדרי העבודה עומדית ברקע לציטוט של עיתון הארץ מהבוקר מ'גורם בכיר ישראלי' על התקדמות משמעותית של פיתוח מרכיבים לראש קרב גרעיני על ידי אירן. על פי הדיווח, מידע מודיעיני שהגיע לארה"ב מצביע על כך שהתוכנית הגרעינית האירנית מגיעה לשלב הסופי ומתקדמת הרבה יותר מהידוע. דעה נוספת באשר לשאלת התקיפה החווה נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר שאמר ב'אולפן שישי' בסוף השבוע כי המדינה עשויה לסבול ממשבר כלכלי כתוצאה ממתקפה ישראלית ועימותים בחזיתות אחרות בעקבותיה. "יהיה קשה מאוד להתמודד עם מלחמה רחבה אבל אנחנו ערוכים. אחריותה העיקרית של כל מדינה זה לשמור על הביטחון" אמר פישר בראיון, "אם יש צורך להוציא כסף על ביטחון המדינה אז נצטרך לשלם עבור זה. אפשר לתאר מצבים של מלחמה רחבה שיהיה קשה מאוד להתמודד איתם. אנו צריכים להיות ערוכים לטפל בהשלכות". צפו בראיון בו פישר נותן את דעתו גם על תוכניות המיסוי האחרונות ומצב שוק הנדל"ן.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    12/08/2012 13:07
    הגב לתגובה זו
    רצינו דמוקרטיה וקיבלנו דיקטטורה !! בחרנו בלבני וקיבלנו ביבי שהשתלט על המדינה כדיקטטור השולט ביד רמה על ח"כים ושרים אוהבי מעמד ושומרי כסא ו/או מקבלי שוחד כספי יומיומי ע"י העברות כספים עצומוצ למגזרים שלהם. ומי הוא זה שיחליט על גורל המדינה היהודית ? מי שנכשל בהשתלטות על ה"מרמרה" (והוא זה שיפקד על ההפצצה באירן - דחילק, טיפה הגיון), שברשלנותו הביא לשריפת הכרמל ואיתו עשרות כבאים אמיצים, שחוזר בו כל יום מחדש, שממנה שרים חדשים רק אם הם עושי דברו, שממנה ומפרק ועדות שהוא מינה ובטח עושה הפוך מהמלצתיהן, ש"שם פס" על מאות אלפי מפגינים ומשקר להם במצח נחושה, שנסמך על החייזר אהוד ברק שבמקרה הטוב בבחירות הבאות יהיו לו 5 מצביעים נאמנים בכל המדינה .... (אבל אל דאגה - אודי - תקבל שריון מביבי ה"כל יכול"). האם לא הגיע הזמן ל"מבחן כשירות" לראש הממשלה ?? יש לנו נשיא אנס, שר אוצר בכלא, ראש ממשלה לשעבר "זכאי מחמת הספק", שר לשעבר עם עבירת קלון, מפקד מחוז במשטרה המטריד נשים רבות וכיוב' . יתכן וגם ראש הממשלה איבד את כשירותו כי מעשיו מוכיחים שאי אפשר לתת בידיו הפזיזות והנגועות בפוליטיקה את האחריות על המדינה.
  • 2.
    ילדיך כבר בארה"ב? (ל"ת)
    כל הצרפתיים עוזבים? 12/08/2012 09:15
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    gg 12/08/2012 08:35
    הגב לתגובה זו
    בקשר לשוק ותאימות בינך לבין הפוזיציות הפתוחות במעוף, תודה מקרב לב. ותפרסמו את זה בבקשה ממכם מערכת האתר.
ניתוח דוחות
צילום: CANVA

לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות? ומה עם מניות הביטוח

תחזיות האנליסטים מצביעות על רווח נקי של עד 9 מיליארד שקל לרבעון השני ותשואות גבוהות על ההון; גם מניות הביטוח נהנות מהגאות בשווקים, אך כמה מהטוב כבר מגולם אחרי העליות מתחילת השנה?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה בנקים ביטוח

הבנקים הגדולים בישראל צפויים לדווח בשבוע הבא, והמשקיעים מצפים לתוצאות חזקות לרבעון השני של 2025 כאשר התחזיות מדברות בעד עצמן: לפי הערכות בשוק, סך הרווח הנקי של חמשת הבנקים הגדולים (פועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי טפחות והבינלאומי) ינוע סביב 8.5-9 מיליארד שקל, עם שיפור בתשואה להון שתעמוד על 16%-17% בממוצע, המשך שיפור ביחס לרבעון הראשון.

מדובר בהמשך ישיר לתקופה חזקה עבור הבנקים, כאשר ברבעון הראשון הם הציגו יחד רווח נקי של כ-6.8 מיליארד שקלים ותשואה ממוצעת להון של כ-15.3%. לאומי ופועלים הובילו את הטבלה עם רווחים של מעל 2.4 מיליארד שקלים כל אחד, בעוד מרבית הבנקים הציגו תשואות מרשימות להון של מעל 15.5%.


ריבית גבוהה וכלכלה יציבה תומכות בשורת הרווח


ברקע התחזיות החיוביות עומדת סביבה כלכלית שעדיין תומכת ברווחיות הבנקים. המדיניות המוניטרית של בנק ישראל לא השתנתה מאז ינואר 2024, והריבית נותרה גבוהה, בשיעור של 4.5%, ולמרות הציפיות להורדות עתידיות הבנקים ממשיכים ליהנות ממרווחי ריבית גבוהים. יתרת העו"ש של הציבור עדיין גבוהה יחסית שם הריבית אפסית מה שמאפשר לבנקים גמישות פיננסית, ומנגד הצרכנים והעסקים ממשיכים לקחת הלוואות, מה שתורם להכנסות מריבית.

גם הכלכלה הישראלית, על אף האתגרים הביטחוניים והפוליטיים, מראה סימני צמיחה. נתוני הצריכה הפרטית ממשיכים להיות חיוביים, התעסוקה בשיא, והאינפלציה אמנם מעט טווח היעד אך נותרת יציבה. אלו מעניקים רוח גבית לפעילות הבנקאית הקמעונאית והמסחרית. בנוסף, ברבעון השני חל גידול בפעילות שוק ההון, כולל עליות במדדים ומחזורי מסחר גבוהים, מה שצפוי להתבטא גם בהכנסות מעמלות ופעילות ניירות ערך בבנקים.

איומי תחרות ורגולציה


ניתוח דוחות
צילום: CANVA

לקראת דוחות הבנקים - יש עוד לאן לעלות? ומה עם מניות הביטוח

תחזיות האנליסטים מצביעות על רווח נקי של עד 9 מיליארד שקל לרבעון השני ותשואות גבוהות על ההון; גם מניות הביטוח נהנות מהגאות בשווקים, אך כמה מהטוב כבר מגולם אחרי העליות מתחילת השנה?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה בנקים ביטוח

הבנקים הגדולים בישראל צפויים לדווח בשבוע הבא, והמשקיעים מצפים לתוצאות חזקות לרבעון השני של 2025 כאשר התחזיות מדברות בעד עצמן: לפי הערכות בשוק, סך הרווח הנקי של חמשת הבנקים הגדולים (פועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי טפחות והבינלאומי) ינוע סביב 8.5-9 מיליארד שקל, עם שיפור בתשואה להון שתעמוד על 16%-17% בממוצע, המשך שיפור ביחס לרבעון הראשון.

מדובר בהמשך ישיר לתקופה חזקה עבור הבנקים, כאשר ברבעון הראשון הם הציגו יחד רווח נקי של כ-6.8 מיליארד שקלים ותשואה ממוצעת להון של כ-15.3%. לאומי ופועלים הובילו את הטבלה עם רווחים של מעל 2.4 מיליארד שקלים כל אחד, בעוד מרבית הבנקים הציגו תשואות מרשימות להון של מעל 15.5%.


ריבית גבוהה וכלכלה יציבה תומכות בשורת הרווח


ברקע התחזיות החיוביות עומדת סביבה כלכלית שעדיין תומכת ברווחיות הבנקים. המדיניות המוניטרית של בנק ישראל לא השתנתה מאז ינואר 2024, והריבית נותרה גבוהה, בשיעור של 4.5%, ולמרות הציפיות להורדות עתידיות הבנקים ממשיכים ליהנות ממרווחי ריבית גבוהים. יתרת העו"ש של הציבור עדיין גבוהה יחסית שם הריבית אפסית מה שמאפשר לבנקים גמישות פיננסית, ומנגד הצרכנים והעסקים ממשיכים לקחת הלוואות, מה שתורם להכנסות מריבית.

גם הכלכלה הישראלית, על אף האתגרים הביטחוניים והפוליטיים, מראה סימני צמיחה. נתוני הצריכה הפרטית ממשיכים להיות חיוביים, התעסוקה בשיא, והאינפלציה אמנם מעט טווח היעד אך נותרת יציבה. אלו מעניקים רוח גבית לפעילות הבנקאית הקמעונאית והמסחרית. בנוסף, ברבעון השני חל גידול בפעילות שוק ההון, כולל עליות במדדים ומחזורי מסחר גבוהים, מה שצפוי להתבטא גם בהכנסות מעמלות ופעילות ניירות ערך בבנקים.

איומי תחרות ורגולציה