הממשלה אישרה את הצעת שר האוצר להגדלת יעד הגרעון ל-3% ב-2013

בנוסף עודכן מתווה הפחתת הגירעון לשנים 2013-2019. רק ביום ה' אמר פישר כי "הגירעון צריך לרדת ל-2.5% כדי שכולם יראו שאנחנו מנהלים מדיניות פיסקאלית חזקה"
שרות Bizportal | (1)

הממשלה אישרה את הצעת שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, להגדלת יעד הגרעון ועדכון מתווה הפחתת הגירעון לשנים 2013-2019. המתווה ימשיך לחתור להפחתת יחס החוב תוצר לשיעור של כ-60% בשנת 2020. השינוי במתווה אינו משנה את כלל מגבלת הגידול בהוצאה התקציבית בהתאם לחוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית, תשנ"ב-1992. עדכון הפחתת מתווה הגרעון כולל את התנאים הבאים: בשנת 2013 הגרעון לא יעלה על 3% בשנת 2014 הגרעון לא יעלה על 2.75% בשנת 2015 הגרעון לא יעלה על 2.5% בשנת 2016 הגרעון לא יעלה על 2% הגרעון יגיע לרמה של 1.5% בשנת 2019 ואילך שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, התייחס להחלטה: "מתווה הגרעון החדש, שאושר היום בממשלה, משמר את האחריות הפיסיקאלית בה נהגנו עד עתה. הוא מותאם לתנאים הכלכליים בעולם מחד ומאפשר להמשיך ולחתור ליחס חוב-תוצר של כ 60% בסוף העשור". "אני יכול להגיד לכם שכשהייתי שר אוצר במשבר הכלכלי ב-2003 אמרתי 'על ההוצאה אנחנו שולטים שליטה מוחלטת', אמר נתניהו. "לגבי ההכנסות - הן יכולות לעלות ולרדת. מה שהממשלה שולטת בו זה יעד ההוצאה. אנחנו מתקנים את יעד הגירעון ביחס להכנסות ליעד 'מאסטריכט' - זה היעד, הסטנדרט של אירופה - 3%". נתניהו הוסיף, "נדמה לי שבאירופה, גרמניה אולי היא המדינה היחידה שנמצאת מתחת לזה. רוב המדינות, אם לא כולן, נמצאות מעל זה. אנחנו נהיה שם. גם זה מחייב אותנו לפעולות לא פשוטות אנחנו נצטרך לעשות שורה של דברים, גם בתחום המסים, כדי לעמוד ביעד הזה. אבל אני לא רציתי - לא ב-2003 כשהייתי שר אוצר ולא עכשיו כששוחחתי על כך עם שר האוצר - להכביד יותר מדי את נטל המסים. כשאתה מכביד את נטל המסים, אתה מדכא צמיחה, וכשאתה מדכא צמיחה, אתה עושה שני דברים: אחד, אתה מגדיל את האבטלה, ושניים, אתה בסופו של דבר מגדיל את הגירעון". הצעד מתבצע חרף אזהרות נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, שסבור כי יעד הגירעון לא צריך לחרוג מרמתו הנוכחית - 2.5%. "בשנתיים הקרובות אני צופה שעלול להיות עוד משבר פיננסי משמעותי מאוד. אם המצב בעולם ידרדר אנחנו עלולים די בקלות להגיע לגירעון בשיעור של 7% או 8% מהתמ"ג", הזהיר פישר ביום ה' במסגרת נאומו בפורום קיסריה. "הגירעון צריך לרדת ל-2.5% כדי שכולם יראו שאנחנו מנהלים מדיניות פיסקאלית חזקה. יש הטוענים שאין הבדל בין 2.5 ל-3% גירעון. עלינו להבין, שכך בדיוק הגענו בעבר לשיעורי אינפלציה גבוהים מ-2.5% עוברים ל-3%, וזה לא כל כך נורא לעלות ל-4%, ומכאן הנתיב ברור. התכנית נכון לעכשיו, אם אני מבין אותה נכון, היא לעמוד על גירעון של כ-3% או מעט למטה מכך בשלוש השנים הקרובות. אולם אם יהיה מיתון, המייצבים האוטומטים יביאו לכך שהגירעון יהיה גדול בהרבה. עלינו, אם כן, לקבוע את הגירעון ברמה של 2.5% מהתמ"ג", אמר הנגיד.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מה שחשוב שהכסף ילך לפיתרון בעיות אמיתיות ולא יתפזר ברוח (ל"ת)
    בנטוב 01/07/2012 09:17
    הגב לתגובה זו
אורי מקס מקס סטוק
צילום: רמי זרנגר
דוחות

מקס סטוק הוציאה 12 מיליון שקל כדי לגדר את השקל, ההכנסות צמחו ב-6%

ההכנסות הסתכמו ב־336 מיליון שקל, הרווח התפעולי צמח ב־29% ל-57 מיליון שקל; בנטרול עסקאות הגידור, הרווח הנקי זינק ב־43%; תחלק 40 מ׳ דיבידנד; אורי מקס מסר ״ברבעון הנוכחי הרווח הנקי שהסתכם בכ-28 מיליון שקל הושפע מהפסדים בגלל עסקאות הגנה שנרשמו בשל הירידה בשער הדולר״

מנדי הניג |

רשת מקס סטוק מקס סטוק 2.8%   מדווחת על תוצאות חיוביות לרבעון השני עם צמיחה במכירות ושיפור בשיעורי הרווחיות התפעולית, אבל גם עם השפעה שלילית על השורה התחתונה בעיקר בגלל הפסדים מעסקאות הגנה שביצעה על שער הדולר. 

ההכנסות הסתכמו ב־336 מיליון שקל לעומת 317 מיליון שקל ברבעון המקביל - עלייה של כ־6% - הודות לגידול של 4.2% במכירות חנויות זהות ולפתיחת סניפים חדשים. הגידול במכירות נבע מהרחבת סל הקנייה הממוצע, עלייה במספר הלקוחות ובמכירות העונתיות, וגם מגידול במכירות לזכיינים, בעקבות הגדלת שיעור המוצרים המיובאים ישירות על ידי החברה, אפשרות שהתאפשרה עם פתיחת המרלו"ג בשומריה.

הרווח הגולמי ברבעון עלה ב־12% ל־147 מיליון שקל (43.8% מההכנסות) לעומת 132 מיליון שקל (41.7%) בשנה שעברה. השיפור בשיעור הרווח הגולמי מיוחס לשיפור בתנאי הסחר, לעלייה בשיעור המוצרים המיובאים ישירות, לירידה בשער הדולר ולירידה בעלויות השילוח. הרווח התפעולי זינק ב־29% ל־57 מיליון שקל (16.9% מההכנסות) לעומת 44 מיליון שקל (13.9%) בשנה שעברה, תוך ירידה בשיעור עלויות המכירה והשיווק וההנהלה מכלל ההכנסות. ה־EBITDA המתואם (לפני IFRS 16 ובנטרול תגמול מבוסס מניות) גדל ב־26% ל־56.5 מיליון שקל לעומת 45 מיליון שקל אשתקד.

הרווח הנקי ברבעון השני של שנת 2025 הסתכם לכ-28 מיליון שקל, בהשוואה לרווח נקי בסך של כ-29 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2024. הקיטון ברווח הנקי נובע מגידול בהוצאות המימון, ששיקף בעיקר הפסד בסכום של כ-16 מיליון שקל בגין שערוך עסקאות הגנה על הדולר למספר רבעונים קדימה, בעקבות הירידה בשער החליפין של הדולר למועד הדוח.

במחצית הראשונה של 2025 ההכנסות צמחו ב־7% ל־675 מיליון שקל לעומת 630 מיליון שקל אשתקד, הרווח הגולמי עלה ב־10% ל־291 מיליון שקל (43% מההכנסות), והרווח התפעולי עלה ב־16% ל־101 מיליון שקל.