"משקיעי האג"ח אמריקניות יספגו הפסדי הון, הכלכלה תישתפר"
ירידות של 8.5% בחודש מאי לא הספיקו למדד המעו"ף שיורד כ-2% במסחר היום בעוד מניות אחדות מסרבות למצוא תחתית. ברקע ללחץ המוכרים הכבד בתל אביב, בכלל פיננסים מספקים את ההסברים והניתוח למצב. אריק פרץ, מנהל השקעות ראשי בכלל פיננסים, התייחס למסחר בבורסה בשיחה עם Bizportal: "הירידות בתל אביב הן כתוצאה מהנתונים החלשים בארה"ב ובראשם נתון שוק העבודה. האבטלה עלתה ל-8.2%, הייצוא קטן ומדד מנהלי הרכש של שיקגו פספס את התחזיות. בנוסף רואים האטה בסין והודו". פרץ מתייחס לנתון המשרות החדשות בארה"ב לחודש מאי שפורסם ביום שישי האחרון לפיו נוצרו 69 אלף משרות חדשות, הרבה מתחת לצפי שעמד על 150 אלף. מדובר בשפל של כמעט שנה. "השווקים ימשיכו להיסחר בתנודתיות כל עוד הבעיות מכיוון אירופה ממשיכות כאשר הירידות בשווקים יוצרות הזדמנויות במניות שביצעו 'אובר שוטינג' למטה, דוגמת מניות התקשורת, מניות מסויימות בסקטור הנדל"ן. אציין כי מניות הטכנולוגיה דווקא מתומחרות באופן מלא, לגבי הבנקים עדיין יש סימני שאלה גדולים ולא יודעים מה יהיה גודל המחיקות". התייחסות מיוחדת ניתנת לאג"ח ארה"ב וגרמניה אשר "לא מעניקות אלטרנטיבה אמיתית להשקעה". לפי דבריו משקיעים באג"ח ארה"ב ל-10 שנים המציע ריבית 1.45% נומינלית או אג"ח גרמניה ל-10 שנים המציע 1.14% ריבית מעריכים מיתון מתמשך ל-10 השנים הבאות. "להערכתי משקיעי אפיק זו יספגו הפסדי הון בשנים הקרובות כאשר הכלכלה תשתפר". עתיד אירופה - פירוק או לקונסולידציה? הכלכלן הראשי של כלל פיננסים, אמיר כהנוביץ', מתלבט בשאלה האם הלחץ באירופה יביא לפירוק או לקונסולידציה? ומתאר את האפשרויות הגדולות שייתכנו בהמשך. האפשרות הראשונה היא: "המשך המצב הנוכחי - משברי חובות בתוך גוש האירו בלי הסכמות, משיכת זמן והעדר ערבות הדדית. בתרחיש הגרוע של מסלול זה המדינות החזקות עוזבות". האפשרות השנייה: "פירוק הגוש - מדינות הפריפריה יוצאות, עוברות משברי חובות, שינויי מטבע ואסון כלכלי שעלול להצית בתרחיש הגרוע רצף התמוטטויות ובריחת כספים ממדינות אחרות בגוש מחשש שיפגעו או יעזבו גם הן". האפשרות השלישית: "קונסלידציה של הגוש - הסכמה של חלק מהמדינות לוותר על הריבונות התקציבית שלהן, מעבר של רפורמות ותוכניות צנע, קבלת סיוע תקציבי והלוואות גישור". "בינתיים, עד להחלטה, אירופה נעה על מסילה מספר אחת החסרת תכלית שרק גורמת למדינות להתחפר יותר וגורמת לאי וודאות שמעכבת את הכלכלה. רוב הכלכלנים שאני עוקב אחריהם, כדוגמת קנט רוגוף מאונ' הרווארד, מאמינים שבסופו של דבר אירופה תפנה לאפשרות השלישית, כלומר לקונסלידציה פיסקלית ולא לפירוק. ההתפתחויות האחרונות מסוף השבוע באירופה מחזקות את הערכות אלה, אלא שהזמן שידרש עד לקבלת ההחלטות משאיר אותה בינתיים, כאמור, במסלול הראשון", כותב כהנוביץ'.
מנכ"ל אנרג'יקס: "בשבועות הקרובים נראה רעידת אדמה רגולטורית בארה"ב"
אנרג'יקס סיימה את הרבעון השני עם ירידה דו ספרתית בהכנסות וב-EBITDA, אך אסא לוינגר, מנכ"ל אנרג'יקס מאמין כי "רעידת אדמה רגולטורית" בארה"ב דווקא תחזק את יתרונם התחרותי ותדחוק שחקנים אחרים החוצה תוך עלייה במחירי החשמל; עם זאת, ניכרת סקפטיות בשוק כאשר המניה מציגה תשואה שלילית בשנה האחרונה
אנרג'יקס להערכת המנכ"ל אסא לוינגר, השוק מתעלם מהפוטנציאל הגלום בגל רגולציה חדש בארה"ב, שצפוי לחזק את יתרון החברה מול מתחרים ולהוביל לעלייה במחירי החשמל תוך שאנרג'יקס עשויה לרכוש פרויקטים שיתקעו ללא מימון או ציוד במחירי עלות.
ברקע פרסום דוח הרבעון השני של 2025, שעליו כתבנו בהרחבה, ערכנו ראיון עם מנכ"ל החברה, אסא לוינגר, שבו דיברנו על תנודתיות מחירי החשמל, ההשפעה הצפויה של הרגולציה בארה"ב, והאסטרטגיה לצמיחה.
מחירי החשמל ירדו לאחרונה, מה ההערכה שלכם לגבי ההמשך?
ב-2022 פרצה המלחמה באוקראינה, סוף עידן הקורונה, ומחירי החשמל ראו עליה מאד חדה, באירופה ובכלל. ובזמן של הספייק הזה, שהמחירים הרקיעו שחקים, הצלחנו לקבע את מחירי החשמל בפולין במהלך 2022 ועד סוף 2024. אם היינו יכולים לקבע את המחירים ולגדר אותם לתקופה ארוכה יותר, זה מה שהיינו עושים, אבל כך או כך לאחר מספר חודשים המחירים החלו לרדת ואנחנו בעצם נהנינו ממחירים גבוהים מאד שלא שיקפו את מחירי השוק ב-2023 ו-2024. עבורנו זו הייתה הכנסה עודפת של מאות מיליוני שקלים במהלך השנתיים וחצי הללו, אבל אם משווים במהלך 2025 את מחירי החשמל למה שהצלחנו לקבע, כמובן שהם נמוכים יותר אבל הם מחירי השוק. כך שלכאורה ההכנסות שלנו ירדו אבל למעשה היו שנתיים וחצי שנהנינו ממחירי שיא, גבוהים בהרבה ממחירי השוק.
ומה לגבי ההכנסות שלכם ממיסים? אם מנטרלים אותם הרווח שלכם היה מינימלי
ההכנסות ממיסים היא הכנסה שאנחנו מקבלים מהממשל האמריקאי ואותה אנחנו רושמים על פני 5 שנים, במקום להכניס אותם לשנה אחת או רבעון אחד. מה שרואים ברבעון הזה היא הכנסה אמיתית ויציבה, שאינה צפויה להסתיים בקרוב. האם ריבוי הפרויקטים שלכם מוביל להתייעלות? בעקבות העובדה שאנחנו גם היזם וגם חברת ההקמה, אנחנו מצליחים לייעל והתשואות בפרויקטים שלנו בפולין וגם בחלק מהפרויקטים בארה"ב הן גבוהות. לגבי הפרויקטים בישראל, אני חושב שהתשואות אינן מספיק גבוהות באופן כללי בענף כולו.
- אנרג'יקס מדווחת על ירידה של כ-10% בהכנסות וכ-21% ב-EBITDA
- קריסה בענף האנרגיה המתחדשת; סולאראדג' נחתכת ב-19% בטרום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האם אינכם חוששים מביטול הטבות ה-IRA והחוק הגדול והיפה של טראמפ?
זוהי בעצם המהות של אנרג'יקס, ואם לרדת לעומקם של הדברים, אנחנו היחידים בישראל שעובדים עם פירסט סולאר ולמעשה אנחנו אחד משלושת הלקוחות הגדולים ביותר שלהם בכל העולם. פירסט סולאר הוא ספק הלוחות הסולריים הייד בארה"ב והעובדה שהלוחות מיוצרים בארה"ב מסתדר היטב עם הרגולוציה החדשה ברוח MAGA, שתפעל נגד ה-Foreign Entity of Concern, זאת אומרת שימוש ברכיבים סיניים במתקנים סולאריים.
פז: רווח נקי של 135 מיליון שקל ברבעון וחלוקת דיבידנדנים של 120 מיליון שקל
בדוח הרבעון השני הציגה פז שיפור תפעולי בכל מגזרי הפעילות, והכתה את התחזיות שלנו בכלל מגזרי הפעילות עם צמיחה ברווחים
פז אנרגיה וקמעונאות קבוצת פז קמעונאות ואנרגיה פז אנרגיה 5.43% מדווחת על הרבעון השני של 2025, הכתה את התחזיות שלנו בכלל מגזרי הפעילות והציגה צמיחה ברווחים, בנטרול אחרות. הרווח התפעולי של החברה, לפני אחרות ובנטרול השפעת הפסדי מלאי, צמח בכ-25% YOY לאור גידול בכלל מגזרי הפעילות, ובפרט עליה בפעילות התדלוק החשמלי, התאוששות במכירות הדס"ל ועלייה במכירות הדלקים בתחנות, על אף ההסלמה הביטחונית, המשך התרחבות של מגזר קמעונאות המזון.
החברה דיווחה על הכנסות של 2.67 מיליארד שקל, ירידה של כ-12.5% לעומת כ־3.06 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. הירידה מוסברת בעיקר בירידת מחירי הדלקים ובכך שברבעון המקביל נרשמה הכנסה חד פעמית בגין מימוש פזקר בסך של כ-162 מיליון שקל. ה־EBITDA הכולל של הקבוצה הסתכם ב-351 מיליון שקל. הרווח הנקי הסתכם בכ-139 מיליון ₪, גידול של כ-50% ביחס לרווח נקי מנוטרל הכנסות אחרות ב-Q2.25 בגין הפעילות השוטפת. העלייה החדה ברווח בתקופה מיוחסת הן למומנטום החיובי בכלל מגזרי הפעילות, והן לקיטון בהוצאות המימון, בעיקר על רקע צמצום החוב.
החברה הכריזה על חלוקת דיבידנד של 120 מיליון שקל בגין הרבעון, כשהיום הקובע ה-08.09.25, ובכך השלימה חלוקות בהיקף כולל של 250 מיליון שקל במחצית הראשונה של השנה. מדובר בהמשך יישום של מדיניות חלוקה לפיה 70% מהרווח הנקי מחולק לבעלי המניות, כשבמקרים של רווחי הון ממומשים שיעור החלוקה עולה ל-100%.
בנוסף, במסגרת תכנית ההתייעלות של פז, דיווחה החברה על מימוש נדל"ן שהניב רווח הון של 41 מיליון שקל במחצית השנה, מתוכם 9 מיליון שקל ברבעון השני.
- פז: רווח של 124 מיליון שקל ברבעון, עלייה של 30%
- רווח שנתי של חצי מיליארד שקל תוך 3 שנים - התכנית האסטרטגית של פז
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מבט רוחבי על המגזרים המרכזיים
במגזר אנרגיה לתחבורה, הכולל את תחנות הדלק, שיווק ישיר, תדלוק תעופתי ותחום השמנים - סך המכירות היה בכ-1.65 מיליארד שקל ברבעון הנוכחי, לעומת 2.04 מיליארד שקל אשתקד, קיטון של 19.2% אשר נובע בעיקרו מירידה במחיר הדלקים. הרווח הגולמי הסתכם ב-273 מיליון שקל ברבעון הנוכחי לעומת 262 מיליון שקל אשתקד, גדילה של 4.1%. ה-EBITDA הסתכם ברבעון ב-118 מיליון שקל לעומת 106 מיליון שקל אשתקד גידול של 11.3%. בתחום הטעינה החשמלית, פז הרחיבה את רשת העמדות הציבוריות שלה ליותר מ-100 אתרים, עם מכירת שיא של 6.4 מיליון קוט"ש ברבעון, זינוק של פי שניים ביחס לתקופה המקבילה אשתקד.
