לאחר פרסום 'מדד המחירים לצרכן' שעלה זה חודש שני ברציפות, הכלכלנים מזהירים מהמשך עליות המחירים במשק. מדד המחירים לצרכן הוסיף 0.9% בחודש אפריל, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, זאת בעיקר בשל התייקרות במחירי ההנעלה והביגוד, הדיור והתחבורה. המדד ללא ירקות ופירות והמדד ללא דיור עלו ב-0.8% כל אחד והמדד ללא האנרגיה עלה ב-0.7%. סיפור המלא מנכ"ל קבוצת 'פריקו' יוסי פריימן: "מדד אפריל עלה אמנם בשיעור חד, אך מדובר בעלייה עונתית ידועה, כאשר המדדים הבאים עתידים להיות נמוכים יותר. עם זאת, ההשפעה של עליית מחירי החשמל תתבטא בקרוב בגל העלאות מחירים. כרגע, ההאטה בפעילות הכלכלית ממתנת את מרחב התמרון של החברות להגיב לעלויות הייצור הגדלות, אך הן יעלו את המחירים ברגע שיחושו נוח מספיק לחזור ולגלגל את העלייה במחירי האנרגיה לצרכן הקצה". להערכת פריקו, למרות המדד הגבוה, בנק ישראל לא עתיד לשנות את שער הריבית. אמיר כהנוביץ', הכלכלן הראשי של כלל-פיננסים, מעריך שהאינפלציה ל-12 חודשים הבאים תעמוד על 2.2%. "לאחר סיום המדדים הגבוהים של מארס-אפריל אנו רואים את האינפלציה ל-12 החודשים הבאים יורדת לכיוון מרכז גבולות יעד האינפלציה של בנק ישראל, לרמה של 2.2%. כפי שהערכנו בסקירות הקודמות חלק גדול מהלחצים האינפלציוניים האחרונים נבעו מגורמים חד פעמיים כגון עלייה במחירי החשמל והדלק (כתוצאה מאירועים גיאו-פוליטיים) ומהשפעות המדיניות המוניטארית המרחיבה של בנק ישראל בחצי השנה האחרונה, שכללה בין היתר גם את העלאת שיעור יחס הלימות ההון לרמה נמוכה מהציפיות המוקדמות. גורמים אלה לא צפויים בהכרח להתקיים גם בתקופה הבאה ולכן לא ניתן להניח שימשיכו להוסיף ללחצים האינפלציוניים". לדבריו אמר, "מתחילת השנה שומר השקל על יציבות יחסית מול הדולר ומול האירו, למרות תנודתיות גבוהה, מה שתומך אף הוא ביציבות המחירים, אך לעומתו מדד מחירי הסחורות (ה-CRB) העולמי במגמת ירידה שהתחזקה בחודשיים וחצי האחרונים (בהם ירד המדד ב-10.4%) ולוחץ לירידות מחירים. סעיף הדיור לאחר ההפתעה כלפי מעלה בחודש אפריל צפוי להערכתנו לרסן בקצב הולך וגובר את עליות המחירים הכלכליות, לאור הערכות להתגברות קצב כניסת דירות חדשות לשוק הנדל"ן. "למגמות אלה יתווספו להערכתנו גם השפעות ההאטה הכלכלית העולמית, על רקע הסיכונים הגוברים מאירופה, וכן השפעות מקומיות כגון המחאה החברתית ובמיוחד התחרות העזה בתחום הסלולר. מנגד, לחצי הביקוש במשק עדיין חזקים, מה שבא לידי ביטוי בשיעור האבטלה הנמוך וציפיות שעליות המחירים האחרונות בחלק מסעיפי התשומות (בניהם חשמל ודלק) יחלחלו בתקופה הבאה לסעיפים נוספים במדד. גורם נוסף שעשוי למשוך מחירים למעלה הוא גרעון התקציב המתנפח שעשוי לאלץ את הממשלה לעלות מיסים (או לבטל מתווה הפחתת מיסים), שיתגלגלו אל הצרכנים". האסטרטג הראשי של קבוצת איילון, יניב פגוט: "ההפתעה הגדולה מבחינתנו במדד הנוכחי הינה עליית רכיב שירותי הדיור בבעלות באחוז שלם אל מול צפי לעלייה של כמחצית האחוז בלבד. נראה כי הקיפאון בשוק הדיור למגורים מעביר כוח לבעלי הדירות להשכרה, ואלו מנצלים זאת על מנת להעלות את מחירי השכירות כלפי מעלה. חודשי הקיץ מאופייניים בדרך כלל בעליות מחירים חזקות ברכיב מחירי הדיור במדד ולפיכך הסנונית הנוכחית אינה מבשרת טובות לשוכרי הדירות. הבשורה החיובית של מדד המחירים הנוכחי הינה קיפאון חודשי במדד מחירי המזון. על אף העונתיות של חג הפסח, הרשתות וספקים לא ניצלו זאת על מנת לעלות מחירים". עוד הוסיף, "התשואות לפידיון המק"ם לשנה העומדות ברמה של 2.43% אל מול תשואה לפדיון של כ- 2.7% לפני כחודש, מספרות את כל הסיפור ההפכפך של המדיניות המוניטארית של בנק ישראל על רגל אחת. על אף העובדה כי אנו צפויים לרצף של מדדים חיובים גבוהים לפחות עד לחודש ספטמבר, הפעילים בשווקים הפנימו כי הבנק המרכזי המקומי מסונדל מוניטארית. נגיד הבנק המרכזי סטנלי פישר ייאלץ להמשיך ולתמוך בצמיחה הכלכלית המקומית באמצעות ריבית ריאלית שלילית, שכן המשבר האירופאי מפחיד מתמיד ומאיים על הצמיחה הכלכלית הגלובלית והמקומית. "העמקת המשבר באירופה בשילוב עם צמיחה כלכלית נמוכה מהממוצע בארה"ב והאטה בקצב הצמיחה בכלכלות המתפתחות וסין בראשם הינה סביבה ממתנת לחצי מחירים. בזירה המקומית, האינפלציה עתידה להתמתן כפועל יוצא של מחאה חברתית הממוקדת ביוקר המחייה וכן מפגיעה באמון הצרכנים כפועל יוצא של ההתפתחויות הכלכליות הגלובליות. לפיכך, האתגר המרכזי של בנק ישראל בתקופה הנראית לעין יהא עידוד הצמיחה ולא הדברת האינפלציה".