הוועדה המוניטרית בראשות נגיד בנק ישראל הותירה הערב (ב') את הריבית על כנה, בהתאם לתחזיות הכלכלנים, ברמה של 2.5%. בין הגורמים להשארת הריבית על כנה, כפי שפורסמו בהודעה המצורפת של בנק ישראל היו העובדה כי מדד מארס נשאר בין גבולות התחזיות וכי הנתונים על הפעילות הריאלית במשק עקביים עם תחזיות הצמיחה.

מדובר בפעם הרביעית ברציפות שפישר הותיר את הריבית ללא שינוי, זאת לאחר שבחודשים אפריל, מרץ ופברואר הריבית עמדה על רמה של 2.50%. קודם לכן, ביצע הנגיד הורדה של שלושת רבעי האחוז, בשלוש פעימות שונות של רבע האחוז מספטמבר עד ינואר.

להלן הסיבות להחלטה כפי שהן מובאות בהודעה המצורפת על הריבית:

ראשית, ברקע להחלטה ניצבת עלייתו של מדד המחירים לצרכן לראשונה מזה ארבע חודשים כאשר מחודש דצמבר נרשם מדד מאוזן (0%). הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה כי בחודש מארס עלה המדד ב-0.4% זאת בהשוואה להערכות הכלכלנים לעלייה מתונה יותר של 0.2% עד 0.3%. בוועדה המוניטרית ציינו כי בהסתכלות על האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים, היא עומדת במרכז יעד האינפלציה.

שנית, הנתונים על הפעילות הריאלית החודש עקביים עם תחזיות הצמיחה שפורסמו בחודש שעבר על ידי בנק ישראל. הבנק צופה כי הצמיחה בישראל בשנת 2012 תעמוד על שיעור של 3.1%, והציפיות של החברות במשק לפעילות עתידית מעט חיובית יותר מאשר בסקרים הקודמים.

זאת ועוד, בוועדה המוניטרית של בנק ישראל מציינים כי לאחר תקופה של רגיעה יחסית בחששות מפני משבר החוב באירופה, החודש החששות שבו ועלו. בוועדה מציינים כי גם נתוני המאקרו שפורסמו החודש ברחבי העולם המשיכו להצביע על קצב התאוששות איטי בכלכלה העולמית. מנגד, הוועדה מזכירה כי החודש עדכנה קרן המטבע הבינלאומית את תחזית הצמיחה והיקפי הסחר העולמי מעלה, אם כי היא ציינה כי העלייה היא מועטת בלבד.

הסיבה האחרונה שעמדה ברקע להחלטת הנגיד, כפי שציינו בבנק ישראל, היא העובדה כי רמות הריבית במשקים המובילים נותרו נמוכות. הוועדה מציינת כי השווקים אינם מתמחרים העלאת ריבית בשנה זו, ומזכירים את החלטת הפדרל ריזרב על כוונתו לשמור על רמת ריבית אפסית, לכל הפחות עד לסוף 2014.

תגובות למהלך

גולן ספיר, מבית ההשקעות סיגמא אמר כי "החלטתו של הנגיד החודש הייתה קלה באופן יחסי, דד המחירים לחודש מרץ וזה הצפוי לאפריל מאפשרים לנגיד לעצור ולבחון האם לא מתפתחת אינפלציה מעבר לרף השלושה אחוזים. משך ההאטה המגיעה מאירופה איננה עומדת מול החשש מגל עליות מחירים כתוצאה מעליית מחירי הנפט והמתיחות הגאו פוליטית".

כלכלני לידר שוקי הון, בהערכתם במבט קדימה אומרים כי "צפוי אי שינוי בריבית ברוב חודשי 2012 עם סבירות גבוהה להעלאת ריבית בסוף השנה, מגמה אשר תימשך בשנת 2013. העובדה שהממשלה מנהלת מדיניות פיסקאלית מרחיבה עם חריגה בגרעון אשר עלול להגיע לכמעט 5% תוצר בשנת 2013 תחייב את בנק ישראל לנהל מדיניות מוניטארית יותר מרסנת".

גם איילת ניר, הכלכלנית הראשית של פסגות, צופה כי הריבית לשנה הקרובה תותר על כנה: "הודעת הריבית מצוין, כי "ככל הנראה לא ניכרים לחצי ביקוש אינפלציוניים מקומיים אחרים" (בסוגריים נציין כי הכוונה מעבר ללחצי שכר הדירה והאנרגיה) ומאחר וגם אנחנו מעריכים, כי ללחצים האינפלציוניים כיום יש אופי זמני (מחירי הנפט למשל), הרי שלדעתנו, בנק ישראל יכול וצריך להותיר את הריבית על כנה בשנה הקרובה, במיוחד על רקע הסיכון הקיים לצמיחת המשק".

יניב פגוט, אסטרטג ראשי בקב' איילון, מצטרף גם הוא לדעה זו באומרו כי "בנק ישראל, בדומה לרובם המכריע של הבנקים המרכזיים הגלובליים, נדרש בעת הנוכחית להקריב קורבן אינפלציוני על מנת לתמוך בפעילות הכלכלית וכך צפוי להיות להערכתנו גם בחודשים הקרובים. העלאת ריבית על ידי הבנק המרכזי בעת הנוכחית תהא לתפישתנו בבחינת רתימת העגלה לפני הסוסים - איש אינו יודע לאן פניה של אירופה ולפיכך איננו מוצאים טעם לפעלתנות מוניטארית".

עוד מוסיפה ניר כי "מאז עדכן בנק ישראל את תחזית הצמיחה, התחדש החשש בשווקים מפני הידבקות של ספרד ואיטליה במשבר החוב. קרן המטבע הבינ"ל אמנם עדכנה את התחזית שלה לקצב הצמיחה העולמי מעט כלפי מעלה, אך נתונים אחרונים מהמזרח מצביעים על התמתנות משמעותית יותר בקצבי הצמיחה שם, כך שהסיכון להידרדרות בקצב הצמיחה של המשק, אינו קטן".