דו"ח בנק ישראל: "ההפסקה בזרימת הגז ממצרים תרמה 130 מיליון דולר לגירעון"

נגיד בנק ישראל פרופ' סטנלי פישר הגיש היום (ד') לנשיא המדינה שמעון פרס את הדו"ח השנתי של בנק ישראל לשנת 2011. הדו"ח השנתי מסכם את ההתפתחויות שחלו במשק בשנה החולפת. שנת 2011 הייתה סוערת במיוחד בכלכלה הישראלית אשר לוותה במחאה חברתית - אשר מקבלת ביטוי רב בדו"ח השנתי. "אף כי הממשלה אימצה עקרונית את המלצות וועדת טרכטנברג, הן לא יושמו כמקשה אחת", אומר פישר. "הואיל והשינויים שאושרו במסים, ובעיקר בהוצאות, אינם מאוזנים תקציבית, יידרשו התאמות משמעותיות בייחוד לקראת תקציב 2013 כדי למנוע גידול של הגירעון". בשנה החולפת צמח המשק בשיעור של 4.7%, בדומה לשיעור הצמיחה שהושג בשנת 2010. הצמיחה במשק לוותה בהמשך ירידת שיעור האבטלה עד לרמה של 5.6%, הרמה הנמוכה ביותר מזה שלושה עשורים. ירידה זו לוותה בהצטמצמות מהירה של העודף בחשבון השוטף. מדד המחירים לצרכן עלה בשנת 2011 בשיעור של 2.2%, בתוך היעד שהציבה הממשלה (1%-3%). בתחילת השנה ציפיות האינפלציה היו גבוהות אך ככל שנמשכה השנה הציפיות של האנליסטים ירדו. בשנה החולפת עלו מחירי שכר הדירה ב-5.1% ומחירי האנרגיה טיפסו ב-9.2% אשר הושפעו מהשיבושים באספקת הגז. תשומת לב מיוחדת קיבל סקטור הנדל"ן בדו"ח בנק ישראל. בתחילת השנה נמשכה העלייה המהירה של מחירי הדירות אך לקראת סיומה קצב העלייה התמתן מעט. בין הסיבות לכך מציין פישר את הירידה בביקוש לצד עלייה בהיצע הדירות. צעדים נוספים שמציין פישר שתרמו לכך הוא צעדים שנקטה הממשלה, והעלאת הריבית והמגבלה שהטיל המפקח על הבנקים על שיעורן של המשכנתאות בריבית משתנה מתוך סך המשכנתאות. לידיעה בהרחבה בהסתכלות לעתיד פישר שם דגש על ההתפתחויות הדמוגרפיות הצפויות בהן עליית שיעור הזקנים באוכלוסייה וגידול משקלם של החרדים ששיעור השתתפותם בשוק העבודה נמוך. גם לגבי האוכלוסייה הערבית טוען פישר שהשתלבותם בשוק אינה מספקת ולכך ישנן השלכות על קצב הצמיחה העתידי. "תמר ולוויתן יספקו את צרכי המשק ב-100 השנים הקרובות" הדו"ח של פישר עוסק גם בתגליות הגז בישראל אשר צפויים להניב למשק רווחים משמעותיים. פישר טוען כי "חשוב לפרוס נכון את השימוש ברווחים על פני זמן באמצעות קרן ייעודית". מהלך זה נועד למזער תופעות שליליות העלולות להתלוות לשימוש מהיר מדי ברווחים (המחלה ההולנדית) וכדי להבטיח את חלוקת הרווחים בין הדורות. השנה החולפת הייתה שנה לא פשוטה עבור משק הגז. בבנק ישראל מעריכים כי הפסקת זרימת הגז ממצרים אשר חייבה את חברת חשמל להגדיל את השימוש בסולר יקר ובפחם תרמה 130 מיליון דולר לגירעון של המשק. הרעה זו צפויה לגדול בשנת 2013 אך כבר בשנת 2013 צפויה תחילת זרימת הגז מ'תמר' והמצב ישתנה. בטווח ארוך, מציין פישר כי תגליות הגז יקטינו את התלות של מדינת ישראל ביבוא הדלקים, דבר שיוביל לקיטון בגירעון בייבוא הסחורות והשירותים. פישר מדגיש כי מאגרים 'תמר' ו'לוויתן' יכולים לספק את צרכי המשק במשך 100 שנים ויותר ולחסוך בכל שנה יבוא פחם בהיקף של 2.5 מיליארד דולר. "שוק האג"ח הפך למוקד סיכון עבור המערכת הפיננסית" תשומת לב מיוחדת מייחס פישר למערכת הפיננסית. לדברי פישר בשנת 2011 חלה תפנית לרעה במערכת הפיננסית שהושפעו מעליית הסיכונים בסביבה המאקרו-פיננסית העולמית בעקבות משבר החובות באירופה. פישר מציין לרעה את ביצועי השווקים ברבעון הרביעי של השנה המפגרים אחר הביצועים בשווקים הגלובליים, כנראה בהשפעת הסיכונים המקומיים. באשר לשוק האג"ח מציין פישר שהפך למוקד סיכון עבור המערכת הפיננסית המקומית. "מרווחי הסיכון בשוק עלו בעיקר לחברות לא מדורגות, לחברות מענף הנדל"ן ולקבוצות העסקיות הגדולות. במקביל נרשמה עלייה בהיקף החובות הבעייתיים". לגבי העתיד מספק פישר תמונה מעט מדאיגה. "בעתיד הקרוב יהיה צורך להתמודד עם הלחצים התקציביים הנובעים במידה רבה מהצרכים הביטחוניים. בטווח ארוך האתגרים המרכזיים לצמיחה הכלכלית נוגעים לתמורות הדמוגרפיות ולבעיות במערכת החינוך".